לפני בדיוק 60 שנה הותקף בית הכנסת הגדול בחלב בפרעות שהתפרצו לאחר החלטת האו"ם על חלוקת ארץ-ישראל (ב-29 בנובמבר 1947). פרופ' יום-טוב עסיס, ראש מכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח, העיד היום במסיבת עיתונאים על זיכרונותיו מן הפרעות כילד בחאלב וסיפר על כיוון חדש באיתור חלקים נוספים בכתר.
בין הנזקים הקשים בפרעות נפגע כתר ארם צובא, אשר קטע חדש ממנו הגיע למכון בן-צבי בימים אלו. הקטע הקטן ועליו פסוקים מתוך ספר שמות, פרק ח (מכות מצרים) נתרם על-ידי משפחת שמואל וקלרה סבג. מר שמואל סבג המנוח, יליד חלב, הרים את הקטע מרצפת בית הכנסת מיד אחרי הפרעות. מר סבג החזיק את הקטע בארנקו עד מותו בברוקלין, ניטו יורק, בשנת 2000.
משפחת סבג תרמה את הקטע למכון בן-צבי, שמופקד על הכתר. כתר ארם צובא הוא המקור המוסמך ביותר לנוסח המסורה של התנ"ך. הוא נכתב בטבריה בראשית המאה העשירית, נשמר בירושלים, נשדד בידי צלבנים ונפדה במצרים, שם סמך עליו הרמב"ם בכתיבת ספרי תורה. בהמשך כתב היד הגיע לחלב, כנראה בידי אחד מצאצאי הרמב"ם, ונשמר בבית הכנסת עד הפרעות ב-1947.
מרדכי פחאם, יהודי מחלב, הצליח להוציא את הכתר מסוריה והביא אותו לירושלים בשנת 1957. הוא מסרו לידי יצחק בן-צבי, נשיא המדינה, שהפקיד אותו בידי מכון בן-צבי. לאחר שיקומו במוזיאון ישראל, מוצג הכתר היום בהיכל הספר, ליד מגילות מדבר יהודה.
כשליש מתוך כתב היד חסר וישנן כמה תיאוריות לגבי נסיבות היעלמו – שרפה, לקיחה בידי אנשים שונים וכדומה. דף אחד מדברי הימים נמסר לבית הספרים הלאומי בשנת 1982 מידי אישה מברוקלין.
מנכ"ל יד יצחק בן-צבי, ד"ר צבי צמרת, סיפר, "קיבלנו ממשפחה בניו-יורק קטע חדש מתוך כתר ארם צובא, הקטע מאוד חשוב שמוסיף ל-295 עמודים מהכתר שנמצאים בידינו מתוך 480 עמודים שהיו לכתר בזמנו".
ד"ר צמרת מספר כי חלקים של הכתר נבזזו ונשרפו ב-1947 בפרעות שבוצעו ע"י ערבי סוריה וחלקים נשארו בידי היהודים. "כרגע אנחנו מנסים לפתוח אותו בעזרת אנשי מוזיאון ישראל. כאמור שאר הקטעים מתוך כתר ארם צובא מוצגים במוזיאון ישראל וכן באתר האינטרנט", אמר.
ראש מכון בן צבי לחקר קהילות ישראל במזרח סיפר על זכרונותיו מן הפרעות כילד בחאלב על זכורנותיו מהימים האלה, "החשיבות הסמלית של הבאת הקטע מתוך כתר ארם צובא שבדיוק בימים אלה לפני בדיוק 60 שנה הותקף בית הכנסת הגדול בחאלב בפרעות שהתפרצו לאחר החלטת האו"ם על חלוקת ארץ ישראל".
