'החקלאים היהודיים ביו"ש – מוזנחים'

לרגל שבוע זכויות האזרח בישראל הכין ארגון זכויות האדם ביש"ע דו"ח משלו. הערב הפרק השלישי מתוך הדו"ח בן שמונת הפרקים.

ערוץ 7 , ו' בטבת תשס"ח

חממות
חממות
ש. כהן. ערץ 7

בימים אלה, ימי ראשית החורף, מופנים באורח קבע הזרקורים אל "מוסקי הזיתים" הערבים: צה"ל והמשטרה נערכים לאפשר להם לבצע את המסיק "עד הזית האחרון", התקשורת נערכת לצלם ולתעד את המסיק ואת העימותים שאולי יתלוו אליו, וארגוני השמאל נערכים להתלוות למוסקים ולהפוך ארוע חקלאי פשוט ועממי לארוע בינלאומי רווי מתח ואלימות. הכל עומדים על זכותו של החקלאי הערבי ביהודה ושומרון להנות מיגיע כפיו ולראות פרי בעמלו, ומתפעלים מהקשר הבלתי אמצעי שלו לקרקע ולגידוליה.

ארגון זכויות האדם ביש"ע פרסם בימים אלה דו"ח תחת הכותרת "מי יגן על הזית שלי" – הדו"ח, שבמהלך הכנתו נבדקו למעלה מ-50 חקלאים יהודיים ביהודה ושומרון, חושף את תמונת-הראי של מוסקי-הזיתים הערבים: את סבלם המתמשך של החקלאים היהודיים באותם אזורים עצמם. חקלאים אלה, שכולם מעבדים את אדמתם על פי חוק, סובלים מידי יום התנכלויות חמורות מצד שכניהם הערבים, המגובים ואף מוסתים בידי אותם פעילי שמאל אבירי-זכויות-האזרח-והחקלאי.

הנזקים הנגרמים להם נאמדים במאות אלפי שקלים, ואת כאב הלב של חקלאי שיבולו הושחת ונהרס בכוונת זדון – אי אפשר לאמוד כלל. זרועות החוק של מדינת ישראל, הטרודות ועמוסות לעייפה בהגנה על מוסקי-הזיתים הערבים, כמעט ואינן מגנות עליהם, והתקשורת כמעט ואינה מסקרת אותם ואת כאבם.

הממצאים העולים מהדו"ח מלמדים על תופעה של התנכלויות שיטתיות לחקלאים היהודיים ביהודה ושומרון, תופעה שמבחינת היקפה היא בבחינת "מכת מדינה", אך רשויות החוק של מדינת ישראל אינן עושות דבר על מנת להלחם בה. מנגד, בה בשעה, מושקעים משאבים עצומים בהגנה על החקלאים הערבים, לעתים אף תוך פגיעה חמורה בזכויות אזרח (כגון: בהוצאת צווי-הגבלה) ובבטחון (כגון: באישור פעולות חקלאיות סמוך מאד לישובים היהודיים).

הדו"ח חושף את המצב האבסורדי שנוצר באזורי יהודה ושומרון, מצב בו באותה יחידת שטח קיימת אפליה כה בוטה באכיפת החוק בין 2 אוכלוסיות: אכיפת-יתר שנועדה לגונן על החקלאי הערבי, בצד תת-אכיפה המפקירה את החקלאי היהודי ואת שדהו.

בפרק הסיכום מציינים מחברי הדו"ח כי למעשה, אין כל צורך להמליץ על דרכי פעולה לשיפור האכיפה כנגד הפורעים והמשחיתים – די אם בפרקליטות המדינה, במשטרת ישראל, בשב"כ ובצה"ל יחליטו להנהיג מדיניות של אכיפה שוויונית, להשתמש בכל הכלים ולנקוט בכל הצעדים הננקטים היום כנגד מי שמנסים לחבל ולפגוע במוסקי-הזיתים הערבים.

מכל מקום, ברור שלא יתכן להשאיר על כנו את המצב הנוכחי, שכן הוא בלתי נסבל מבחינת הערך הבסיסי של השוויון בפני החוק – ומן הראוי לדרוש את סיומו המיידי, ולהעניק יחס הוגן ושוויוני והגנה ראויה גם לחקלאים היהודיים ביהודה ושומרון.