מאה שנה להולדתו של "יאיר" שטרן

באוניברסיטה העברית ציינו מאה שנה להולדת אברהם שטרן הידוע בכינוי "יאיר". בנו מספר על מורשתו וד"ר אודי לבל על מאבק הממסד בזכרו.

טנא סמואל , ט"ז בטבת תשס"ח | עודכן: 20:04

מאה שנה להולדתו של "יאיר" שטרן
במלאת מאה שנה בדיוק להולדתו של אברהם שטרן חלקה האוניברסיטה העברית בירושלים כבוד לאחד מראשוני תלמידיה. "יאיר", כפי שנודע בכינויו המחתרתי כמפקד הלח"י, למד באוניברסיטה העברית בשנות השלושים.

איש הטלוויזיה יאיר שטרן, בנו של "יאיר", סיפר לראשונה כיצד נטל ממורשת אביו את דרכו בחיים האישיים וציבוריים: "אני מאמץ מתורתו את מסירות אין קץ ואהבה לארץ הזאת. נכונות להקריב את הכל עד הסוף, כדי שיהיה כאן בית חופשי ליהודים מכל העולם. זה אני נוצר בליבי תמיד".

אברהם שטרן, משורר ולוחם חרות, נולד בפולין בי"ח בטבת תרס"ח. בשנת 1925 עלה לישראל ולמד בחוג ללימודים קלאסיים באוניברסיטה העברית. למרות שסיים בהצטיינות שטרן הפסיק את לימודיו לטובת המלחמה בשלטון הבריטי בארץ ישראל. שטרן היה ממייסדי האצ"ל, אך בהמשך הוא פרש מן הארגון וייסד את לח"י. ב-1942 התגלה שטרן בדירת מסתור בתל אביב ונורה על ידי הבריטים.

במשך השנים כתב יאיר שירי מחתרת רבים, אשר פורסמו בימי חייו בעיתונות המחתרתית. אך ממשלות ישראל התנגדו בעבר להנצחת יאיר וחבריו ללח"י וניסו למחוק כל זכר לפעולתם לסילוק השלטון הבריטי.

"מפא"י לא הזכירה במילה אחת את אצ"ל ולח"י בספרי הלימוד", מספר ד"ר לבל, מומחה לפסיכולוגיה פוליטית, "הם אפילו לא הכירו במשפחות השכולות. מהפך פוליטי היה הכניסה הראשונית של אותם הסמלים פנימה. התחילו לקרוא שמות של רחובות והכירו במוזיאונים".

באופן כללי על רקע של סירוב ללמד את שירי שטרן בבתי הספר מזהה ד"ר לבל את המגמה שספרי לימוד בישראל נוטים שמאלה. "עד היום הימין די חלש בהבנה כי השפעה על ציבור צריכה לעבור דרך עיצוב חוברות וספרי לימוד. רוב העשייה התרבותית היא עדיין בידי השמאל", אומר ד"ר לבל.