ב'טל חיים' הנתינה היא חלק מהקבלה

עמותת 'טל חיים' מצאה דרך מיוחדת לתרום. המקבל עזרה מהעמותה, מחוייב גם לתת לאחר. "כשאתה נותן למישהו, התעשרת", מאמינים בעמותה.

יערה מייטליס , י"ג בשבט תשס"ח | עודכן: 16:30

"כשאני ב'טל חיים' אני שוכחת את כל הבעיות שלי", מצהירה גלית (שם בדוי) בהתרגשות. מזה חודשים אחדים היא מתמידה להגיע למשרד של 'טל חיים' הנמצא בפתח-תקווה, למשימת התנדבות במחלקת הרווחה של העמותה. היא עובדת מול העובדת הסוציאלית של העמותה שהדריכה והכשירה אותה לסייע בקשר עם הנזקקים מהעדה האתיופית המציפים את משרדי העמותה. "היא מצילה אותי", מסבירה העובדת הסוציאלית, "היא דוברת אמהרית, היא מכירה את המנטליות והיא חכמה ובעלת אישיות חזקה ועוזרת לי להיות בקשר עם התושבים מהעדה האתיופית הנזקקים בעיר".

אם נדמה לאי מי מאיתנו שחייה של גלית נוחים ונעימים, תתפלאו. גלית היא דווקא אישה קשת יום, עובדת בניקיון בבית חולים לפרנסת משפחתה. העבודה קשה והתמורה נמוכה, אך עם זאת גלית מצליחה לפתח מקורות עוצמה. "אתם צריכים לראות אותה יושבת ליד מחשב וטלפון, מקלידה נתונים, מדווחת לי ומייעצת לי", מתרגשת העובדת הסוציאלית, "משהו מיוחד קורן ממנה במשך אותן שעות". ב'טל חיים' מקווים שגלית תצליח לשאוב מתנדבים נוספים מהעדה, שהרי לכולם מוכר הפתגם האמהרי: "אם אתה לא יודע לתת, מי לימד אותך לקבל?".

עמותת 'טל חיים' נוסדה בשנת 1986 על ידי הרב מאיר בטיסט מפתח תקווה, במטרה לסייע למשפחות וליחידים במצוקה כלכלית וחברתית. ההתחלה הייתה ספונטנית לגמרי. פתק הגיע מידיד ובו בקשה לעזרה: "עזור ללאה בפ"ת. אני עוזר לבת שלה בירושלים". לאה, אם לעשרה ילדים, היא אשה קשת יום שמעולם לא התלוננה וכל העת הקפידה להסתפק במינימום ההכרחי. הסיפור עבר מפה לאוזן וכספי צדקה החלו לזרום. במקביל החלו להגיע סיפורים קשים נוספים. הגידול המפתיע חייב התארגנות והקמת גוף ציבורי מבוקר וכך נולדה העמותה.

'טל חיים' משמשת כיום כמרכז התנדבותי לעזרה בקהילה העוסק בפתרון בעיות מצוקה של נזקקים, בקליטת עליה, בטיפוח תרבות נתינה על ידי הפעלת ילדים נוער ובוגרים מכל החוגים כולל נזקקים ועולים חדשים. הנזקקים מופנים על ידי שירותי הרווחה העירוניים, ל'טל חיים' כדי לקבל סיוע בערכות מזון. מעל ל-1000 משפחות הופנו על ידם בשלוש שנים האחרונות.

זוהי תמונת המצב בכל הארץ אבל יש להניח שבפריפריה המצב קשה יותר. כמו בכל מקום בארץ, גם ב'טל חיים' משקיעים מאמץ רב כדי להיענות למקרים הקשים וגם להעמיק את הסיוע בהוספת תרופות וטיפולים רפואיים, חונכות יעוץ משפטי, איבזור ועוד.

רכזת הפרוייקטים החינוכיים, הרבנית אסתר בטיסט, מאמינה כי הנתינה היא זכות יסוד לכבוד ולקשר, "אימרת חז"ל: "עשר כדי שתתעשר", היא סיטואציה פסיכולוגית. כשהינך נותן למישהו - התעשרת במשהו שאין לך. עובדה שגם עני שחי מצדקה, מחוייב בצדקה. מכה היא זרז ולאו דווקא ענישה פיזית". לפי איך שהיא רואה את הדברים "המכה היא זרז לצמיחה".


"אני ואתה נשנה את העולם למישהו נזקק"

בשונה מעמותות חסד אחרות, 'טל חיים' עוסקת בנוסף לעזרה הכלכלית גם בערך החינוך לעזרה. לכן מנסה העמותה לפתח יוזמות חברתיות חינוכיות יצירתיות המאפשרות את הרחבת התמיכה ואת העמקתה.

אחת מהיוזמות החינוכיות של העמותה פעילה בשני גני ילדים בפתח-תקווה- דתי וחילוני במשותף. תחת הסיסמא: "אני ואתה נשנה את העולם למישהו נזקק", הילדים לקחו על עצמם לדאוג לילדה בת-אל (שם בדוי) החולה בתסמונת דאון ולה בעיות לב קשות. הגננות בנו מהלך שלם המשולב בתוכנית הלימודים של הילדים המתפרש על פני השנה כולה, בו יאספו הילדים כסף הדרוש לבת-אל לטיפולים שונים.

מבצע ראשון לגיוס הכסף נערך בחגים. הילדים הכינו קישוטים לסוכה ומכרו אותם לבני משפחה ולשכנים. מהכסף שנאסף הם קנו לבת-אל שמיכה חמה לחורף. מבצע נוסף היה בחודש חשוון כאשר הילדים הכינו ספרי קריאה והציעו אותם למכירה לתושבי פ"ת. הרבנית בטיסט מציינת כי הפרוייקט הוא הוכחה שכל אחד מסוגל לעזור, גם ילדי גן.

מיזם ייחודי נוסף לטל חיים' הוא "תעסוקה שיקומית". נזקקים מתנדבים בפיתוח מסלול יצרני של הפקת ליקרים במגוון טעמים כמו, שוקולד ואייריש קרים. "התעסוקה מוציאה אנשים מהבועה של 'אני לא מסוגל' לתחושה של 'אני שווה'.

לקראת ט"ו בשבט מנפיקה 'טל חיים' ליקר חדש בטעם אתרוגים. ליקר זה מצטרף לקו הייצור של ליקרים העשויים מפירות כגון הדרים, שזיפים, קלמנטינה, לימונצ'לו ופירות יער.