בג"ץ נותן הזדמנות להימנע מפינוי אלים

הבוקר התקיים בבג"צ דיון בעתירה לפינוי מגרון וחרשה. במגרון מבקשים למחוק העתירה: מדובר בעתירה הנובעת מהשקפת עולם ללא היבט משפטי.

אורנית עצר , ל' בשבט תשס"ח

עו"ד יצחק מירון
עו"ד יצחק מירון
צילום: פלאש 90



טוען....

במהלך דיון המתקיים הבוקר בבג"צ בעתירת תנועת 'שלום עכשיו' לפינוי היישובים מגרון (הסמוך לפסגות) וחרשה (הסמוך לטלמון) ביגש בג"צ מהמדינה לדווח בתוך שישה חודשים על פעולותיה לפינוי מגרון.

נזכיר כי ב- 23 לינואר בתשובת המדינה לבג"ץ בעניין פינוי מגרון עידכנה המדינה, "ראש הממשלה ושר הביטחון החליטו כי המאחז מגרון הממוקם על מקרקעין פרטיים של תושבים פלשתיניים, יפונה בתוך שישה חודשים", המשמעות היא כי היישוב יפונה עד חודש אוגוסט 2008.

בנוסף נכתב מטעם המדינה כי ראש הממשלה ושר הביטחון החליטו כי בתוך פרק הזמן האמור ייעשה ניסיון לפנות את התושבים באופן מוסכם לאתר אחר, שהוא זמין מבחינה חוקית ותשתיתית.

עו"ד יצחק מירון אמר ביומן ערוץ 7 כי תנועת 'שלום עכשיו' ביקשה שיינתן תוקף של פסק דין לעמדת המדינה, תושבי מגרון התנגדו ובית המשפט דחה את הבקשה. עם זאת ביקש בית המשפט כי המדינה תדווח בתוך שישה חודשים מה הצעדים שעשתה ומה היא מתכוונת לעשות בנדון.

"המהלך לדעתנו לא נכון ולא חוקי", אמר עו"ד מירון, "משמעות ההחלטה כי כעת אנו ממתינים והכדור חזר למהלך בין הממשלה ובין ההתיישבות בניסיון להגיע להסדרים מוסכמים".

על ניסיון להגיע לפשרה עם המדינה אמר, "אני מבין שלמגרון יש סגולות חשובות מבחינה בטחונית ומיקום אסטרטגי. השאלה היא מה טיב הפשרה שתוצע. אנו מכירים את ההלך רוח הפוליטי המנוהל גם על פי התייחבויות מדיניות. פתרון מוסכם עדיף על עימות אך השאלה מה אתה מקבל ומה אתה נותן".

הדיון בעניין פינוי חרשה מתנהל כעת בבית המשפט.

לטענת תנועת 'שלום עכשיו' היישוב מגרון כולו הוקם על קרקע המוכרת באופן רשמי על ידי מדינת ישראל כרכושם הפרטי (הרשום בטאבו) של מספר תושבים פלשתינים.

בנוגע לחרשה טוענים ב'שלום עכשיו' כי ביישוב נבנים בתים שלא כחוק ובנייתם נעשית על "אדמות סקר" (שבעלותם אינה ברורה) ועל אדמות בבעלות פלשתינית פרטית.

היום בבג"ץ הציגו תושבי מגרון את עמדתם בנושא. תושבי מגרון אמרו אמש לערוץ 7 כי מדובר בעתירה פוליטית הנובעת מהשקפת עולם ללא כל היבט משפטי, "אנו רואים במקום חבלי מולדת והם רואים במקום שטח שהוא בתפיסה לוחמתית זמנית".

"'שלום עכשיו' מובילה את העתירה, בית המשפט הולך איתה ברצון או לא ברצון. 'שלום עכשיו' גוררת את כולם לאירועים אלימים כמו שהיה בעמונה", הוסיפו.

תושבי מגרון ביקשו מבג"צ לדחות ו/או למחוק את העתירה על הסף ולחילופין למחוק את תנועת 'שלום עכשיו' כעותרת בעתירה.

עו"ד חנן מלצר שייצג את התושבים ציין בפנייתו לבג"צ כי מגרון הוקמה על קרקע פנוייה וטרשית שבו אדמות נפקדים ומעולם לא היו חיכוכים עם ערביי האזור.

לדבריו, בית המשפט העליון בשבתו כבג"צ אינו הפורום הראוי והמוסמך לדון בסכסוך הקרקעות שבין הצדדים עקב המורכבות העובדתית ונוכח הטענות לרכישת הקרקע.

עוד טען כי אנשי 'שלום עכשיו' שמו להם כדגל את הרס מגרון ולא בחלו בשום אמצעי, כולל פליליים – גניבת מכולה ופריצת שער, בדרכם למטרה הקלוקלת. משנכשלו באמצעים הקודמים פיתחו עתירה פוליטית בלבוש משפטי.

"חלק נכבד מהזכויות המקרקעין במגרון נרכשו עבור תושבי מגרון בכסף מלא. לגבי חלקות נוספות במגרון חברת "אלוואטן" מצויה במגעים ובמו"מ לרכישת הזכויות בהן, כאשר ניתנה למתיישב מגרון רשות לשימוש, עיבוד ובניה של הקרקעות", כתב עו"ד מלצר.

תושבי מגרון מדגישים כי הצגת העובדות במסגרת העתירה לוקה במגמתיות וסלקטיביות, העולה כדי חוסר נקיון כפיים כגון טענה לבעלות בקרקע תוך התעלמות מבעלי קרקע נוספים וכגון הצגת שני צווי ירושה סותרים ומתאריכים שונים של אותו אדם שממנו רכשו תושבי מגרון את הקרקע, רכישה שאומתה ע"י נוטריון ציבורי אמריקאי (אפוסטיל) ושהאדם עודנו בחיים.

במגרון מציינים, "בנסיבות העניין אין זה ראוי לבודד ולנתק את עניינה של מגרון ממכלול היישובים והמאחזים ביהודה ושומרון, לגביהם מתגבש הסדר בין הגורמים המוסמכים בממשלה לבין נציגי המתיישבים ולהכריע בעניין בטרם מוצו ניסיונות להסדיר את הסוגיה בהסכמה".

על אנשי 'שלום עכשיו' אמר עו"ד מלצר, "אצה לעותרים הדרך לבג"צ בטרם מיצו את ההליכים המנהליים העומדים לרשותם בעניין אל מול הרשויות המנהליות (משטרה).

לדבריו, העתירה הוגשה בטרם גיבשה ועדת השרים (שבפניה הופיעו גם אנשי 'שלום עכשיו') את המלצותיה לממשלה באשר לעניינים שנדונו בחוות דעתה של עו"ד טליה ששון, ויש לחכות להחלטות הועדה בעניין המאחזים בכלל ומגרון בפרט.