המזרחן פרופ' משה שרון, מי שהיה יועצו של מנחם בגין בכהנו כראש ממשלה אינו מתפלא לנוכח התעצמות האלימות הערבית בתוככי "ישראל הקטנה", ובעיקר לנוכח האלימות היוצאת ממזרח ירושלים.



לדברי פרופ' שרון "אין הבדל בין לאומן ערבי בירושלים ללאומן ערבי ביהודה ושומרון. ההבדל הוא רק שירושלים סופחה לישראל ויהודה ושומרון לא. הערבים אותם ערבים, השנאה אותה שנאה ותפיסתם היא אותה תפיסה. ההבדל הוא רק בתודעה שלנו".

לדבריו מעשה טבח כזה שנעשה ביום חמישי בישיבת מרכז הרב זוכה לאהדה בכל קצוות העולם המוסלמי, בעיקר כיוון שלא ניתן אפילו להביע כלפיו התנגדות דתית מוסלמית כמעשה התאבדות. לדבריו העולם המוסלמי רואה במעשה הטבח מעשה גבורה שכן המחבל יצא לבצעו לא מתוך מגמת התאבדות אלא מתוך מגמה ליציאה לקרב בו יוכל אמנם למות אך גם להימלט ולהישאר בחיים. "מבחינתם זהו מעשה אמיץ שראוי לתשבחות מכל צד".



לשאלת המראיין, עוזי ברוך, אם יש שייח' מוסלמי אחד שיהיה מוכן להתבטא נגד מעשה טבח שכזה, השיב פרופ' שרון בשלילה. לדבריו "כל יהודי באשר הוא מוגדר כמורד באיסלאם ולכן יש להרוג אותו. עילה נוספת לרצח היא הקמת המדינה על שטח שהם רואים בו מוסלמי, ולכן מבחינתם כל ילד הוא חייל בפוטנציה".



לטעמו של שרון יש לקבוע בחוק כי כל המעורב בפעילות חבלנית מאבד באופן אוטומאטי את זכויותיו. לדבריו, הזירה לקביעה כזו צריכה להיות בכנסת ולא בבג"ץ. עוד אמר שרון כי יש לצלם כל אדם שמגיע לבית המחבל להזדהות עם בני המשפחה ועם המעשה ולהענישו כשותף לרצח.



פרופ' שרון דוחה מכל וכל את הטענות על קיפוח בני המגזר הערבי כעילה לאלימות. "זה קישקוש שחוזר על עצמו. כאילו שאם היינו הופכים את הערבים למיליונרים לא הייתה תחושת קיפוח. הרי אם הם היו משלמים מס הכנסה כמו כולם הם היו מזמן מעל קו העוני. מעידות על כך הוילות הענקיות שיש להם בכפרים. הם חוזרים על סיפור הקיפוח כדי להצדיק את הדברים, אבל אנחנו מצידנו צריכים לעקור מהשורש את הביטוי".