היום הוא יום כ' בסיוון. לכאורה עוד יום בלוח השנה, אך עבור קהילות היהודים באירופה עד מלחמת העולם השנייה היה מדובר בתאריך משמעותי ביותר שצוין בחלק מהמקומות כיום צום ותענית. ביומן הצהרים של ערוץ 7 שוחח פרופ' ישראל יובל, מהחוג להיסטוריה באוניברסיטה העברית, על היום המיוחד.
ובכן, יום תענית כ' בסיוון נקבע לאחר פרעות הצלבנים במסע הצלב הראשון בשנת 1095 במהלכו תקפו צלבנים כמה קהילות יהודיות לאורך עמק הריין. "מיד לאחר מכל לא צוין יום כ' בסיוון כיום תאריך, אבל מאוחר יותר בשנת 1172 בצרפת היה אירוע נוסף בו התחוללה עלילת רצח פולחני נגד היהודים. הם הואשמו ברצח של נוצרי, וכתוצאה ממנה, בכ' בסיוון הועלו כ-32 יהודים על המוקד. אז החליט רבנו תם לציין את היום הזה כיום תענית לזכר יהודי העיר ורטרואקטיבית ציינו גם את קורבנות מסע הצלב הראשון, מה שמכונה כגזרות תתנ"ו".
לשני מאורעות אלה הצטרף אירוע נוסף "החשוב ביותר. זהו גזירת נמירוב שפוגע ביהודי אוקראינה בגזרות ת"ח ות"ט. גזירות שהן התרחשות צדדית לאירועים כלליים של התקוממות הקוזקים כשהיהודים מזוהים עם המנצלים האריסטוקרטים הפולנים והאירוע הופך להיות אירוע נגד יהודים".
"מכאן ואילך כ' בסיוון הפך לאירוע מזכיר את שלושת האירועים", אומר פרופ' יובל ולשאלת הפסקת ציונו של היום דווקא במלחמת העולם השנייה, הוא סבור כי עוצמתה של השואה לא אפשרה לקיים אירועי זיכרון לפוגרומים ופרעות בהיקפים מצומצמים בהרבה. "אין ספק שהשואה השכיחה את היום הזה, בבחינת צרות חדשות משכיחות את הישנות".