'משהו חולה בערכי המשפחה של כולנו'

מנחת ההורים יהודית שילת קובעת: משהו חולה בערכי המשפחה שלנו ובעוד אנחנו מזועזעים מהמעשים הקיצוניים יש לטפל במרכז המעורער של כולנו.

יומן ערוץ 7 , ג' באלול תשס"ח

משפחה. למצולמים אין קשר לכתבה
משפחה. למצולמים אין קשר לכתבה
פלאש 90



טוען....

יהודית שילת, מנחת הורים ומי שכיהנה כמנהלת אגף משפחה ב'אמונה', סבורה כי חשיפת התקשורת והכותרות הראשיות הרבות הביאו למה שנראה כגל רציחות ילדים בידי הוריהם. 

"זו כמעט תופעה. כשיש התנהגות פתולוגית המוצפת בכלי התקשורת יש אירועי שרשרת. העלאת האירועים מעלה את הרעיון למרכז התודעה של אנשים לא מאוזנים. כך זה גם במקרים של התאבדויות ונראה שהתופעה פועלת גם במקרים מזוויעים שכאלה", אומרת שילת. 

לדבריה אמנם לא ניתן לדעת מה עובר בראשו של כל אחד ואחד, כל אדם הוא יצירה עצמאית, ולכל אחד רעיונות שונים ומשונים, אבל קיים קונצנזוס עולמי באשר לאופן תפקודם של הורים כלפי ילדיהם. "הריסוק של הקונצנזוס הזה באירועים הללו ובאחרים מלמד שמשהו קורס ביחסי ההורות. אנחנו רואים בקבוצות הורים שאנשים נורמטיביים, יוצרים וחיוביים מוצאים קשיים בחינוך ילדים, בעיקר בגלל האינדבידואליזם המערבי מחד והאחריות מצד שני. אנשים צריכים למצוא איזונים, למצוא שביל זהב להבעה עצמית עם אחריות גדולה הדורשת השקעה משפחתית".
 
שילת מוסיפה ומחדדת את דבריה וקובעת כי "האסונות המוקצנים המדווחים באחרונה הם ביטוי למשבר שנמצא גם במרכז. גם במרכז יש בעייתיות". לדבריה חשוב כעת להשקיע בתמיכה במשפחות הנורמטיביות ליצירת מרכז נורמטיבי של יחס לערכי המשפחה.
 
"האירועים הקשים מתרחשים במשפחות מוחלשות. מה שהוחלש בחברה המערבית הוא מוסד המשפחה וצריך לחזור לערכי המשפחה", היא אומרת ומדגישה כי "מה שקורה בציבור הכללי מכה גם בציבור הדתי. קידוש האינדבדואל והרס המשפחה. אין חברות שיכולות לומר שהן יוצרות את האיזון בין קריירה למשפחה, בין תורה למשפחה ובין פרנסה למשפחה".
 
שילת מדגישה כי האחריות למציאות הנוכחית מוטלת על כתפינו כולנו. "אנחנו יצרנו את עובדות החיים והדרישות החומריות מהחיים. אם יצרנו דרישות שמובילות ליציאה ארוכת שעות מחוץ לבית אז משפחות מאבדות את האיזונים. אנחנו נחרדים ממה שקורה במקרים הקיצוניים, אבל אני לא בטוחה שאפשר לראות שאנחנו מקימים קהילות שערך המשפחה נמצא במרכז והכול מסביב. גם בחיי האדם הדתי המשפחה צריכה להיות במרכז ולא להסתמך על עצם היותו בן לאוכלוסייה הדתית כמעין תעודת ביטוח חברתית".
 
"משהו חולה במשפחתיות שלנו כחברה כללית, בין אם דתיים ובין אם חילוניים. אנחנו בתחתית שצריכה להביא אותנו לשאול מחדש שאלות על ערך המשפחה", דברי שילת.