הטכניון מדורג 29 בעולם בתחום ההנדסי

בשנת 2008 - הטכניון מדורג 29 בעולם בתחום ההנדסי ו-31 במדעי הטבע; עלה 122 מקומות בדרוג הכללי למקום ה-109.

בני משה , י"ג בתשרי תשס"ט

הטכניון דורג במקום ה-29 ברשימת האוניברסיטאות הטכנולוגיות-הנדסיות הטובות בעולם, ובמקום ה-31 בין האוניברסיטאות המובילות בעולם בתחום מדעי הטבע. זו עליה של חמישה מקומות בתחום מדעי הטבע וירידה של ארבעה מקומות בתחום ההנדסה. בדרוג הכללי תופס הטכניון את המקום 109 בעולם, עליה דרמטית של 122 מקומות לעומת השנה שעברה. בעולם אלפי אוניברסיטאות העוסקות בתחומים אלו. הדירוג העולמי נעשה בידי ה"טיימס לחינוך גבוה" ((Times Higher Education  הלונדוני, המנתח את מעמד המוסדות להשכלה גבוהה בעולם.

בדירוג ה"טיימס" מקדים הטכניון בקטגוריה ההנדסית אוניברסיטאות ידועות רבות, ביניהן מרבית אוניברסיטאות אירופה ואוניברסיטאות אמריקניות רבות כמו אוניברסיטת "פרדו" (מקום 33 בדירוג), אוניברסיטת ייל  (מקום 58 בדירוג ההנדסי ומקום שני בדרוג הכללי), אוניברסיטת "אקול פוליטכניק" הצרפתית (מקום 31 בדירוג ההנדסי) ועוד. את רשימת האוניברסיטאות הטובות בעולם בתחום ההנדסי פותחות אוניברסיטאות אמריקניות – המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס(MIT), ברקלי, סטנפורד והמכון הטכנולוגי של קליפורניה ("קלטק").

בתחום מדעי הטבע מקדים הטכניון את אוניברסיטת ג'והנס הופקינס האמריקנית (מקום 45 בדירוג זה ומקום 13 בדירוג הכללי), את אוניברסיטת ניו יורק (מקום 53 בדירוג) ואת כל האוניברסיטאות בגרמניה, כולל אוניברסיטת היידלברג ומינכן היוקרתיות, הולנד, איטליה ועוד.

זו השנה החמישית שה"טיימס" הלונדוני עורך את הדירוג העולמי של האוניברסיטאות. הקריטריונים על פיהם נקבע מיקומן של האוניברסיטאות בדרוג הם: דרוג שניתן על ידי אנשי אקדמיה מאוניברסיטאות אחרות (40%), דרוג מעסיקיהם של הבוגרים (10%) יחס מספרי מרצים-סטודנטים (20%), מספר המחקרים (20%), מספר המרצים הזרים (5%) ומספר הסטודנטים הזרים (5%).

נשיא הטכניון, פרופסור יצחק אפלויג, הביע סיפוק רב ממיקומו הגבוה של הטכניון בין  האוניברסיטאות הטכנולוגיות-הנדסיות-מדעיות הטובות בעולם, ומעלייתו הדרמטית בדרוג הכללי. "הגענו למעמד זה למרות הקיצוצים החדים בתקציבי הממשלה, לטכניון בפרט ולהשכלה הגבוהה בכלל", אמר.

"הדרוג מבטא את ההערכה הרבה לה זוכה הטכניון בקרב אוניברסיטאות בעולם, את ההוקרה של מעסיקים לרמה הגבוהה של בוגרי הטכניון העובדים אצלם ורמת המחקר הגבוהה. הודות לידידי הטכניון ברחבי העולם ובאחרונה גם בעזרת בוגרי הטכניון וידידיו בישראל, אשר בשנים האחרונות תורמים לטכניון ביד רחבה, הצלחנו לגייס חברי סגל צעירים מוכשרים ומבטיחים, להקים את מרכז ראסל ברי למחקר בננו-טכנולוגיה ואת מרכז זיסאפל למחקר בננו-אלקטרוניקה, כמו גם את המרכז הבינתחומי למדעי החיים וההנדסה על שם לורי לוקיי ולהניף תכניות מחקריות גדולות נוספות. כל אלה תרמו תרומה ניכרת לעליית הטכניון בדרוג העולמי".

נשיא הטכניון הזהיר כי אם לא יחול שינוי מיידי במדיניות הממשלה בנושא ההשכלה הגבוהה נידרדר בעתיד אל מחוץ לרשימת האוניברסיטאות המובילות. "לדבר תהיה השפעה קשה על כלכלת ישראל בכלל ועל המגזר הטכנולוגי בפרט", אמר. "אני תקווה שהממשלה תבין שעתידה של מדינת ישראל  טמון בהשכלה הגבוהה, תיישם את המלצות ועדת שוחט, תחזיר לטכניון ולמערכת ההשכלה הגבוהה את התקציבים שנלקחו מהם בשנים האחרונות ותעמיד את החינוך בראש סדר העדיפויות הלאומי. אם הדבר יקרה", הוסיף פרופסור אפלויג, "לחברי הסגל ולסטודנטים המצויינים של הטכניון יש הכישרון והיכולת להעמיד את הטכניון בין עשר האוניברסיטאות הטכנולוגיות המובילות בעולם".