ההדלפות מתוך מערכת הביטחון סכנה חמורה

קלות החדירה של עיתונאים ללב ליבו של הממסד הביטחוני ויכולתם להשיג מידע רגיש ביותר מלמדת, כי מערך ביטחון המידע של צה"ל כשל כישלון חמור.

יהונתן דחוח-הלוי , ב' בכסלו תשס"ט

מסמכים סודיים ביותר שהתפרסמו לאחרונה ב"מעריב" ו"הארץ". בחודשים האחרונים התפרסמו מספר מסמכים בסיווג "סודי ביותר" בעיתונות הישראלית. ב- 8 באוקטובר 2008 פרסם העיתונאי בן כספית ב"מעריב" את פרוטוקול השיחה שהתקיימה ב-14 באוגוסט 2006 בין שר הביטחון עמיר פרץ לבין הרמטכ"ל דן חלוץ, כפי שתועדה בישיבת מו"ג (מבצעים וגיחות). מדובר במסמך רגיש ביותר המתעד את קבלת ההחלטות בדרג הבכיר ביותר בנוגע לאישור מבצעים של צה"ל ובהם החשאיים ביותר. למסמכים מסוג זה רשימת תפוצה מצומצמת מאוד והם נשמרים במקומות שהגישה אליהם מוגבלת לבודדים בלשכת שר הביטחון והרמטכ"ל.

ביום שישי (28 בנובמבר 2008) פרסם אורי בלאו בעיתון "הארץ" שני מסמכים בסיווג "סודי ביותר" המלמדים לטענתו, כי הרמטכ"ל וצמרת צה"ל אישרו לחסל מבוקשים וחפים מפשע בניגוד להוראות בג"ץ בעניין זה. אחד המסמכים נכתב (ככל הנראה במרץ 2007) בענף מבצעים מיוחדים באג"מ פיקוד המרכז ונשלח לאוגדת איו"ש (מפקד, ק' אג"מ, קמ"מ), לחטיבת מנשה (מפקד, קצין אג"מ וקמ"מ) ולפיקוד המרכז (קצין אג"מ, קמ"ן, רל"ש אלוף). המסמך האחר נכתב בלשכת הרמטכ"ל ונושאו סיכום המטכ"ל לישיבת מו"ג. מסמך זה, המתוארך ל- 16 באפריל 2007, נשלח לראש אמ"ץ, ראש השב"כ, סגן הרמטכ"ל, מפקד פקמ"ז, מפקד חיל האוויר, ראש אמ"ן, הפרקליט הצבאי הראשי ורח"ט מבצעים.

מסמכים רגישים נוספים שפורסמו בשנים האחרונות

אורי ציטט בכתבותיו בשנים האחרונות בעיתון "ארץ" ובעיתון "כל העיר" מסמכים צבאיים רגישים נוספים, ולהלן רשימה חלקית שלהם:

א. תחקיר פנימי של סיירת הנח"ל על פעולת צה"ל בבית רימא (אוקטובר 2001).

ב. תחקיר פנימי של חטיבת שומרון על חיסול שני מחבלים באזור שכם (2002)

ג. מסמך רגיש ביותר של פיקוד המרכז שכותרתו "דרכי פעולה בפעילי שמאל באזור יהודה ושומרון". בלאו ציין, כי המסמך נשלח לשב"כ ולמחוז יהודה ושומרון (ש"י) של המשטרה וצוין בו שעל המשטרה והשב"כ להקפיד שהטיפול בנושא ייעשה ב"סודיות מלאה". דיווח על המסמך פורסם ב- 7 בנובמבר 2008 בעיתון "הארץ". כפי הנראה מדובר במסמך עדכני יחסית מלפני כחודשיים - שלושה, שכן בכתב אורי בלאו ציין ש"צה"ל סימן בעבור שירות הביטחון כמה פעילים נגד גדר ההפרדה וכאלו המסייעים לפלשתינאים במסיק זיתים וביקש שייאסף עליהם מודיעין". עונת המסיק באיו"ש הייתה בחודשים אוקטובר נובמבר.

המקור המשוער של המסמכים

אורי בלאו עושה את עבודתו העיתונאית, השיג מסמכים מקוריים והצליח לעורר דיון ציבורי בנושאים עקרוניים. הצלחתו המרשימה של בלאו הינה כישלונו המוחלט של צה"ל בתחום אבטחת המידע ומלמדת, כי גם הלשכות של דרגי הפיקוד הגבוהים ביותר חדורים ל"חפרפרות" העובדות בשירות של גורמים חיצוניים, במקרה זה עיתונאי.

ניתוח המסמכים שפרסם אורי בלאו עשוי ללמד עוד, כי "הגרון העמוק" עליו הוא נשען נמצא בסבירות גבוהה במפקדת פיקוד המרכז ולו (או לה) גישה ללשכת מפקד פיקוד המרכז או הרשאה למערכת המחשב של הלשכה. המכנה המשותף של המסמכים שחשף אורי בלאו (על פעילי השמאל והסיכול הממוקד) הינו פיקוד המרכז. שניים מהם נכתבו במפקדת פיקוד המרכז ואחד נשלח למפקד פיקוד המרכז האלוף גדי שמני. לשכת מפקד פיקוד המרכז הינה הגורם היחיד שקיבל את כל שלושת המסמכים.

מצילום המסמכים המופיעים בעיתון "הארץ" ניתן ללמוד, כי אין מדובר בעותק המקורי שנשלח בדואר מלשכת הרמטכ"ל למפקד פיקוד המרכז, או בעותק הדואר האלקטרוני שתויק בלשכת פיקוד המרכז, שכן על המסמכים אין סימני סיכות שידוך או חירור ואין מופיעה חותמת של המציינת את מועד קבלת המסמך. ההנחה היא שעיתון "הארץ" לא מחק סימנים אלה מתוך רצונו לשמור על אותנטיות המסמך. במקומות אחרים בהם רצה להסתיר את המקור בחר עיתון "הארץ" למחוק בצבע שחור את הכתוב ולא להעלימו בכלים גראפיים של תוכנת מחשב.

מקור בעל אג'נדה פוליטית 

המסמכים שפרסם אורי בלאו עשויים לשפוך אור על המניע של "הגרון העמוק" הפועל ככל הנראה במפקדת פיקוד המרכז. סביר להניח, כי "הגרון העמוק" מעוניין באמצעות המסמכים לקדם אג'נדה פוליטית  ולעורר ביקורת ציבורית נרחבת בישראל ובעולם נגד מדיניות הסיכול הממוקד של צה"ל נגד פעילי טרור.

המקור היה פעיל לפחות עד לפני חודשיים - שלושה.

"יום כיפור" של מערך אבטחת המידע

בין העיתונות לממסד הביטחוני קיים דרך קבע מתח בין הרצון לחשוף את הפעילות הצבאית לבין ההגנה על חשאיות דרכי הפעולה והמידע הרגיש. קלות החדירה של עיתונאים ללב ליבו של הממסד הביטחוני ויכולתם להשיג מידע רגיש ביותר מלמדת, כי מערך ביטחון המידע של צה"ל כשל כישלון חמור בהגנה על הביטחון הלאומי והוא עשוי ללמד עד כמה צה"ל חשוף למאמצי ריגול של מדינות עוינות. כתבותיו של אורי בלאו הן בבחינת "יום כיפור" של מערך אבטחת המידע בצה"ל ונדרש בדק בית יסודי הכולל את תהליך הבדיקה הביטחונית המתבצע לחיילים/ קצינים העובדים במקומות רגישים וההגנה על מערכות המידע.

(המאמר נכתב באתר של המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה)