יעלון: הויתורים הובילו למצב בדרום

משה יעלון לערוץ 7: העקירה והוויתורים עודדו הטרור והביאו למצב הנוכחי בדרום. יש להשיב את הערכים והשורשים היהודיים למערכת החינוך. וידאו.

עוזי ברוך , ז' בטבת תשס"ט

משה (בוגי) יעלון
משה (בוגי) יעלון
צילום: יותם פרום

הרמטכ"ל לשעבר, משה (בוגי) יעלון מתייחס בראיון לערוץ 7 למכלול סוגיות על סדר יומה של מדינת ישראל, ובראשן כמובן, המערכה בדרום.

לטעמו של יעלון צה"ל יוכל לבצע את המשימה הקרקעית אם זו תתבקש על ידי הדרג המדיני, ולדבריו ברור כי אם מבקשת ישראל להכריע את יכולות הטרור מעזה לא ניתן להימנע מפעולה קרקעית.

באשר לקריאות העולות בימים האחרונים להפסקת אש הומאניטארית אומר יעלון כי "הצבא פועל היטב מתחילת הפעולה ועד עכשיו", אך הוא חש דאגה לנוכח הקריאות העולות מהזירה המדינית כאילו קיים רצון להפסקת אש מצידה של ישראל, בעוד נדמה היה בתחילת המערכה שהשאיפה היא שהחמאס הוא שידרוש ויזעק להפסקת אש, וישראל תציב בפניו את תנאיה. כיוון שכך העלאת הרעיון להפסקת אש בדרג המדיני תמוהה בעיניו.

בהתייחסו לאמירתו לפני למעלה משלוש שנים כי העקירה תהיה רוח גבית לטרור אומר יעלון כי "זה ברור שהמצב הנוכחי הוא תוצאה לא רק של ההתנתקות אלא של מדיניות ישראל בחמש עשרה השנים האחרונות. יותר מדי אנשים אצלנו לא מבינים שאנחנו מנהלים מלחמה על זכות קיומו של הבית הלאומי היהודי, ואין לנו סכסוך טריטוריאלי שיכול להסתיים בפשרה טריטוריאלית, וכל נסיגה שלנו מחזקת שם את הקיצוניים, ולכן לא במקרה נסיגה כמו באוסלו הביאה עלינו גל טרור עם אלף וחמש מאות הרוגים, ונסיגה חד צדדית, אותה התנתקות או עקירה מרצועת עזה הביאה עלינו את המצב הנוכחי שרק הולך ומחמיר".

לטעמו של איילון המשך הירי החמאסי על ישראל לאחר נסיגת ישראל נובעת מתפיסתו את הכיבוש ככזה שלא התחיל בששת הימים ולא יסתיים בשתי מדינות. הכיבוד, אומר יעלון, בעיני החמאס החל ב-48' ועל כן הוא שואף למדינה פלשתינית מהירדן ועד הים.

יעלון מדגיש בדבריו כי אין הבדל ביעד האסטראטגי בין החמאס לפתח'. ההבדל הוא שהפתח' חושב שלעת הזו רצוי לקיים את המאבק באמצעים מדיניים. "שתי התנועות הללו מדברות על 'מוקאוואמה', התנגדות, התנגדות למדינה יהודית. ולכן צריך להתחזק מבפנים. שלדר עוצמה יכולת עמידה ולהשיב מלחמה שערה ולא להיבהל".

בהתייחסו להסכם אוסלו וההונאה בה פעל יאסר ערפאת כלפי ישראל, מזכיר יעלון כי ערפאת סירב להכריז כי הוא מכיר במדינה יהודית. רבין ביקש שהנושא יוסדר וקיבל מכתב התחייבות שישנה את האמנה הפלשתינית, אך היא לא שונתה עד היום. יעלון קובע כי לא ערפאת הונה אותנו אלא אנחנו הונינו את עצמנו בקבלת הדברים.

בימים האחרונים ביקר יעלון בצפון השומרון, בגזרה ממנה פינתה ישראל ועקרה ישובים. לדבריו על ישראל לקבוע לעצמה את יעדיה לגבי יהודה ושומרון. יש לקבוע כיצד ישראל רואה את מדיניותה כאשר מצד אחד אין עניין לשלוט בפלשתיני שחי בג'נין, אך מנגד אין סיבה שיפריע לפלשתיני מג'נין שיהודי חי בחומש בעופרה או בכל ישוב אחר אם אכן פניו לשלום. כיוון שכך רואה יעלון את השאלה בהצבת יעדיה של ישראל, ולטעמו ממשלות ישראל מציגות בלבול כאשר הן חושבות שנסיגות ישיגו שקט אך מקבלות את ההיפך הגמור.

יעלון מתייחס בראיון גם לסוגיות פוליטיות. לטעמו כעת אין מקום לדון במשרה כזו או אחרת שיקבל הוא עצמו, אלא לדאוג שאת הממשלה הבאה ירכיב הליכוד כדי להוציא את המדינה מהבוץ שאליו הכניסו אותה הממשלות האחרונות.

באשר למערכת החינוך הכללית בישראל אומר יעלון כי כאשר הוא אומר שעלינו להתחזק מדובר בהכרת הנוער את שורשיו, ערכיו ומורשתו של העם היהודי. זו לדבריו הסיבה בגללה בחר לעסוק בנושאי חינוך לאחר שחרורו מצה"ל. לדבריו על כל אחד ואחד בישראל לברר את עברו כדי שיהיה לו עתיד. "למה באנו לכאן אחרי אלפיים שנות גלות. למה חשוב כל כך להגן על הבית הלאומי. ההנהגה הנוכחית אומרת שאנחנו רוצים מדינה שכיף לחיות בה. שואל הצעיר הישראלי למה לחיות כאן ולא בלוס אנג'לס. אולי שם יותר כיף. צריך משהו שהוא הרבה מעבר לזה וזה מתחיל בחינוך".