בית המשפט הורה למרכז הרפואי 'רואים שש שש' לפצות אזרח בשם רוני פרץ על מה שהוגדר כ"רשלנות רפואית" שגרמה לנזקים קשים ובלתי הפיכים בעיניו. הנזקים אירעו כתוצאה מביצוע שני ניתוחים לתיקון רוחק ראייה.

השופטת נורית אחיטוב הורתה ל'רואים שש שש' לפצות את פרץ בסכום של כמאתיים וחמישים אלף שקלים.

יצוין כי מכון 'רואים שש שש' הפסיק את פעילותו בחודש מרץ 2007. התובע מיקד את תביעתו באחד מבעלי המכון, תומר קרמר, וברופאים ד"ר יוסי פיקל, ד"ר יאיר פורגס ופרופסור צבי פרידמן, רופאים שנמנו על הצוות הרפואי של המכון בכל המועדים הרלבנטיים לכתב התביעה ושטיפלו בפרץ בכל הקשור לשני ניתוחים שבוצעו בו במכון.

פרץ תבע גם את מדינת ישראל ומשרד הבריאות כאחראית למתרחש במכון.

בכתב התביעה נקבע כי למחרת הניתוח הגיע פרץ לביקורת במכון ונבדק על ידי ד"ר יאיר פורגס. לטענתו כבר באותו היום החל לסבול מכפל ראייה וצלליות. בעקבות הבעיות בראיה הגיע מספר רב של פעמים למכון למטרת בדיקות וביקורות, בשל תלונות על פגמים בראייתו.

כתוצאה מכך, הוחלט על ידי ד"ר יאיר פורגס לבצע ניתוח נוסף בעינו השמאלית של התובע, לשיפור הראייה. ניתוח שכזה בוצע בעינו אולם מצב ראייתו הוחמר. לאחר מכן הותאמו לו עדשות אולם לטענתו עדשות אלה הובילו לזיהום חמור בעיניו.

הנתבעים טענו שלא הייתה כל התרשלות מצידם בטיפולם בפרץ. לדבריהם הם העניקו לתובע טיפול נכון ומיומן, בהתאם לכללי הרפואה ו/או ההנחיות ו/או הנהלים הרפואיים המקובלים. כיוון שכך לטענתם אין מקום לדרוש מהם פיצוי "שכן, לא עוולו באלו מהעוולות המיוחסות להם על ידי התובע", נכתב בכתב ההגנה.

בתום דיון ארוך אליו זומנו מומחי רפואת עיניים שהציגו את עמדותיהם באשר לאיכות הניתוח שבוצע בפרץ, ומוחי משפט שהתייחסו לאחריות הרפואית שמוטלת או לא מוטלת על רופאי המכון החליט בית המשפט כי הרופאים ובעל המכון ישלמו לפרץ סכום של 254 אלף שקלים, ובנוסף ישולמו לו תשלומי אובדן כושר השתכרות בעתיד. כך זאת לבד מהוצאות עורכי דין שישולמו לו על ידי הנתבעים

לעומת זאת מדינת ישראל ומשרד הבריאות הוצאו מרשימת חייבי הפיצוי לפרץ, ולעומת זאת בהתייחס למדינה קבעה השופטת כי דווקא על פרץ יהיה לשלם שכר טרחת עורך דין "בסך 20,000 ש"ח בצירוף ריבית והצמדה כחוק".