נפטר מפקד החטיבה הלוחמת של הלח"י

יעקב בנאי שהיה מפקד החטיבה הלוחמת של מחתרת לוחמי חרות ישראל נפטר הלילה בתל אביב. בנאי השתתף בהתנקשות בנציב העליון והוביל שורת פעולות חבלה.

בן שאול , י"א בטבת תשס"ט

יעקב בנאי, שהיה מפקד החטיבה הלוחמת של מחתרת לוחמי חרות ישראל  נפטר הלילה בתל אביב. בנאי נחשב מבכירי הלוחמים של הלח"י, השתתף בהתנקשות בנציב העליון, והוביל שורת פעולות חבלה, התנקשות והחרמת נשק נגד שוטרים וחיילים הבריטים, ונגד צבאות ערב.

הלויתו תתקיים מחר, יום חמישי, י"ב בטבת (8.1) בשעה 13:00 בבית העלמין "מורשה" ברמת השרון.

בנאי נולד לפני 89 שנים בפולין והיה חניך בית"ר, ממקימי תאי הארגון הצבאי לאומי בפולין, ומפקד מחוז מזרח פולין. בדרכו לארץ נודע על הפילוג באצ"ל, והוא החליט להצטרף לאברהם שטרן (יאיר) ולארגון לח"י. בארץ קיבל הוראה להתרחק מתל אביב ולהתגייס כנוטר בעמק יזרעאל, שם החל לארגן את סניף לח"י.

בתחילת 1943 עבר לחיפה ובין הלוחמים שגייס בחיפה היה גם אליהו חכים, (בכינוי המחתרתי "בני"), שלימים השתתף בחיסול הלורד מוין בקהיר ועלה לגרדום. בחיפה קיבל את הכינוי המחתרתי "מזל" לאחר שהצליח לחמוק בשלום מחיפוש פתע שערכו בלשים בריטים. לאחר תקרית ירי עם בלשים עבר לתל אביב וצורף למחלקת הפעולות. עברת את שמו לבנאי, כדי להטעות את הבריטים שחיפשו אותו כ"יהודי פולני". בנאי השתתף בשורה ארוכה של פעולות קרביות, בהכנות ובהתנקשות בנציב העליון מקמייקל כנקמה על הטבעתה של אוניית המעפילים "סטרומה", ובחיסולו של מפקד המחלקה היהודית בבולשת הבריטית תומאס וילקין. בזיכרונותיו סיפר כי את ההוראה לחסל את וילקין קיבל ישירות מיצחק שמיר, מפקד הלח"י דאז ולימים ראש ממשלת ישראל.

בנאי התמנה למפקד מחלקת הפעולות, שהפכה תחת פיקודו ל"חטיבה הלוחמת". תכנן והשתתף בפעולות כמו התקפות על יחידות צבא ומשטרה, פיצוץ גשרים, ניסיון משותף להביא ביחד עם אצ"ל לשחרור אסירי כלא בירושלים, החרמת נשק במחנה צבאי בחולון ובחניון של הצבא הבריטי ברחוב הירקון בתל אביב.

לאחר מאסרו של שמיר, ניהל בנאי במחתרת את כל המחלקות והסניפים של לח"י ברחבי הארץ. תחת פיקודו תוכננו ובוצעו עשרות פעולות, בחלקן במסגרת "תנועת המרי העברי", המשותפת לשלוש המחתרות, ובהן ההתקפה על בתי המלאכה של הרכבת במפרץ חיפה, פיצוץ מפקדות בשרונה (היום הקריה בתל אביב), בסרפנד (היום מחנה צריפין) ובבניין הבולשת בחיפה, פיצוץ מטוסים בשדה התעופה בכפר סירקין, שחרור לוחמים מבתי-חולים ואסירות ממשטרת פתח תקווה והחרמת כספים מבנק ברקליס בתל אביב.

לאחר החלטת האו"ם על תוכנית החלוקה, הופנה עיקר המאמץ של לח"י מול הערבים. במסגרת זו תכנן בנאי ופיקד על שורת פעולות בהן פיצוץ בתים בכפרים ערבים, פיצוץ בית הסראייה ביפו שהיה מרכז ההתקפות על תל אביב, פיצוץ מפקדת הכנופיות הערביות בחיפה וניסיון לפוצץ את מפקדת הכנופיות בשכם. עם הקמת צה"ל התגייס בנאי לחטיבה 8 כמפקד גדוד לח"י, ואחר כך היה קצין אג"ם בחטיבה. שרת במילואים כמג"ד והיה מפקד נפת דן בהג"א. בנאי שרת 10 שנים במשמר האזרחי בדרגת ניצב-מישנה.

בנאי כתב את הספר "חיילים אלמונים" על קורותיו בלח"י, הנחשב כספר המקיף ביותר עד היום על מבצעי המחתרת, והרבה להרצות בצה"ל, בבתי ספר, בתנועות נוער ובמתנ"סים ברחבי הארץ. בנאי עבד ב"אגד" והיה חבר מזכירות ומנהל חברות, בשנת 2000 הוכתר כיקיר רמת גן ושימש כיו"ר העמותה להנצחת מורשת לח"י.