בין השנים 1996 ל-2006 ירד שיעור ההשתתפות של האזרחים בישראל בבחירות לכנסת ב-20 נקודות אחוז. ההערכות הן כי יותר משליש מהישראליים לא יצביעו בבחירות הקרובות. מחקר חדש של ד"ר מומי דהן ותלמיד המחקר אבישי אפריאט מביה"ס למדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית שופך אור לגבי הקשר בין הצבעה בבחירות לבין מצב סוציו-אקונומי. המחקר מצא כי הירידה בשיעור ההשתתפות בבחירות לכנסת בשנים אלו הייתה חריפה יותר ביישובים חלשים מבחינה סוציו-אקונומית.

ד"ר דהן ואפריאט בחנו את השאלה האם הירידה החדה בשיעור ההשתתפות של אזרחי ישראל בין ארבע מערכות הבחירות האחרונות לכנסת מאפיינת בעיקר את השכבות החלשות ביותר מבחינה חברתית-כלכלית? לבדיקת השאלה השתמשו החוקרים בנתונים ברמת היישוב ביחס לשיעור ההצבעה בארבע מערכות בחירות לכנסת שהתקיימו בין השנים 1996 ל-2006. כדי לאמוד את המצב החברתי-כלכלי של כל יישוב השתמשו החוקרים בנתונים המעידים על רמת ההכנסה, כפי שהיא מתבטאת בשכר הממוצע לשכיר ובהשכלה ממוצעת לתושב ביישוב באותן שנים.

מהמחקר עולה כי בכל אחת מארבע מערכות הבחירות שיעור ההשתתפות של תושבי היישובים החזקים מבחינה סוציו-אקונומית גבוה יותר מזה של תושבי היישובים בתחתית הסולם הסוציו-אקונומי. "הממצאים מראים כי אי-שוויון בחלוקת ההכנסות מתבטא גם באי-שוויון בהצבעה בארבע מערכות הבחירות האחרונות" מסביר אפריאט. עוד נמצא במחקר כי ביישובים שתושביהם בעלי השכלה גבוהה שיעור ההשתתפות בבחירות לכנסת גבוה יותר בהשוואה ליישובים שתושביהם בעלי השכלה נמוכה.

לגבי דפוסי ההצבעה ביישובים ערבים וחרדים - המחקר מצא כי שיעור ההצבעה בישובים חרדיים גבוה יותר בהשוואה לישובים שאינם חרדיים גם לאחר שמתחשבים בהבדלים ברמת ההכנסה או ברמת ההשכלה. לעומת זאת דפוסי ההצבעה של התושבים ביישובים הערבים אינם שונים מאלו של התושבים ביישובים היהודיים, גם לאחר שמתחשבים בהבדלים ברמת ההכנסה. זאת ועוד, המחקר מצא כי הירידה בשיעור ההשתתפות הייתה מתונה יותר בישובים הערבים ועוד יותר מתונה בישובים החרדים.

"ממצאי המחקר מעוררים דאגה לגבי יכולתה של הדמוקרטיה הישראלית לקבל החלטות שתואמות את העדפותיו של הציבור, במיוחד בתחום הכלכלי" אומר ד"ר מומי דהן. "דפוס זה עלול ליצור מעגל מסוכן לדמוקרטיה הישראלית - התרחבות אי השוויון עשויה להביא לירידה בשיעור ההשתתפות בבחירות, שמצידה תכתיב מדיניות כלכלית שתרחיב את הפערים הכלכליים".