ישבו, יצאו, רצחו, ישבו, ייצאו - וירצחו

מי נמצא ברשימת המועמדים לשחרור, ומי הם המחבלים שראש הממשלה סבור שלו יידע הציבור את מעלליהם תפחת משמעותית התמיכה בעסקה?

חגי הוברמן , כ"א באדר תשס"ט

כמעט שנתיים "שוכבת" במשרד ראש הממשלה בירושלים רשימת המחבלים שהחמאס דורש לשחרר תמורת גלעד שליט. אם תיענה ישראל לדרישתו, ירוקנו בתי הכלא בישראל מכל ראשי המחבלים שנעצרו בעמל רב בשנים האחרונות, רובם ככולם מעורבים ברציחת עשרות אם לא מאות אזרחים ישראלים.

בראש הרשימה עומד השייח חסן יוסף, חבר הפרלמנט ומבכירי חמאס ביו"ש. אחריו מופיע אחמד סעדאת, מזכ"ל החזית העממית, האיש שעמד מאחרי רצח השר רחבעם זאבי, מצא מקלט זמני למספר שנים ביריחו, ולבסוף נתפס בידי ישראל.

שני ברגותים ברשימה - מרואן ברגותי, מנהיג התנזים ועבדאללה ברגותי, ממפקדי הזרוע הצבאית של חמאס, שאחראי על עשרות פיגועי התאבדות בשנים האחרונות.

ברשימה מופיע גם יחיא סנוואר, יחיא סנוואר, בכיר חמאס מחאן-יונס. השפוט ל-4 מאסרי עולם על רצח משת"פים וכן בחטיפת החייל נחשון וקסמן. יחיא א-סנוואר היה בין מייסדי הזרוע הצבאית של החמאס, הוא הקים בסוף שנות השמונים את מנגנון הביטחון של הארגון שכונה בשם "מג'ד". מנגנון זה התמחה בחיסול משתפי פעולה עם ישראל והיווה את הבסיס להקמת הזרוע הצבאית "עז א-דין אלקסאם". סנוואר מרצה עונש של 450 שנה בכלא.

ברשימה גם חסן סלאמה, ממתכנני גל הפיגועים בישראל לאחר חיסול "המהנדס" יחיא עייש.

מחבל נוסף מהרשימה, עטיה אבו-ורדה, שיגר מתאבדים לפיגועי אוטובוסים לפני 13 שנים, בפברואר-מרץ 1996, שניים בירושלים (קו 18, שניהם ביום ראשון בבוקר, בהפרש של שבוע) ואחד באשקלון. פיגועים אלו נתפסים עד היום לסיבה שבגינה איבד שמעון פרס את ראשות הממשלה בבחירות 1996.

כשדיבר ראש הממשלה אהוד אולמרט בשבוע שעבר על "שמות מחבלים שלציבור יהיה קשה לקבל את שיחרורם" הוא התכוון בין היתר לעבאס סייד, האחראי לפיגוע במלון "פארק" בנתניה, עבדאללה ברגותי, העומד מאחורי שורת פיגועים ובהם הפיצוץ בקפה "מומנט" בירושלים, איברהים חאמד, שעמד בראש הזרוע הצבאית של חמאס ביו"ש ומזכ"ל החזית העממית, אחמד סעדאת, האחראי לרצח השר רחבעם זאבי.

בדיוק לפני שנה, אור ליט' אדר ב' תשס"ח, 26.3.2008, הצליח כוח מגדוד "נחשון" של חטיבת כפיר לעצור בכפר בלעא הסמוך לטול-כרם, את עומר גאבר, ראש תשתית החמאס באזור טול-כרם, שהיה מעורב בפיגוע במלון "פארק" בנתניה בליל הסדר תשס"ב, בו נרצחו 29 איש. זה היה הפיגוע שהביא למבצע "חומת מגן". עומר גאבר היה האחראי לאיתורו של מוביל המתאבד ויצירת הקשר בין המוביל לראש התשתית דאז, עבאס סייד, במסגד בעיר טול-כרם. סייד, שכבר ישב לפני כן בכלא הישראלי, סיפר בחקירתו אחרי שנעצר כי הקשר עם עומר גאבר נוצר כבר בשנת 1994, עת היו כלואים יחדיו.

משנת 2002 היה עומר גאבר אחראי באופן ישיר על גיוס מחבלים לחמאס, רובם צעירים, לפעילות במסגרת חוליות חמאס צבאיות ממודרות. במהלך השנה האחרונה היה מעורב באופן ישיר גם באימון צבאי של חברים בחוליות אלו.

מעצרו הביא לסיכול כל הפיגועים שתכנן. איתו ישב בכלא הישראלי גם פתחי אבו-שייח, אף הוא ממתכנני הפיגוע במלון "פארק". שלושתם – גאבר, סייד ואבו-שייח' - מצויים ברשימת המחבלים שהחמאס דורש לשחרר תמורת גלעד שליט.

רשימת האסירים שדורש החמאס לשחרר תמורות שליט, כוללת גם את עבד אל-ראהדי ענאס, תושב עזה, שדרדר בקיץ תשמ"ט אוטובוס "אגד"  בקו 405 לתהום ליד קרית טלז-סטון. 16 נוסעים נספו באסון ועשרות נפצעו.

ברשימת המחבלים הרוצחים שדורש החמאס נמצא גם את את פואד עומארין, המחבל שרצח עם סכין את הנערה הלנה ראפ מבת-ים, ב-1992. האירוע הזה היה אחד המאיצים ל"מהפך" הפוליטי של שנת 1992, עם התחייבותו של יצחק רבין ז"ל "אוציא את עזה מבת-ים".

ב-17 באוגוסט 2002 עצר השב"כ חולית מחבלים בת 6 פלשתינים, רובם תושבי מזרח ירושלים שהשתייכו לתנועת החמאס. בתוקף מעמדם כתושבי קבע, הם החזיקו בתעודות זהות כחולות, דבר שאפשר להם לעבוד בישראל, ולהסתובב באורח חופשי, בלי שייחשדו.
היתה זו חוליית המחבלים האחראית לשורה של פיגועים קשים בארץ, מתוכננים בקפידה, שקולים ומתוחכמים, בהם נהרגו 35 בני אדם, וכ-200 נפצעו. בעת מעצרם היו חברי החוליה בדרכם לבצע פיגוע נוסף במרכז הארץ. את מטען החבלה שיועד לאותו פיגוע, מצאה המשטרה בכניסה לירושלים, מטרים ספורים מהכביש לתל אביב.

מוחמד ערמאן היה המקשר בין החוליה לבין החמאס בסוריה. הוא נעצר לחקירה לראשונה במאי 1998, הודה כי גוייס לחמאס בשנת 1997, ופעל בחוליות הפרות הסדר. לאחר מכן גוייס ל"כוטלה איסלאמיה" ופעל שם עד שנעצר. במארס 1999, השתחרר מהכלא, וחזר ללמוד באוניברסיטה הפתוחה ברמאללה, ולפעול במסגרת החמאס.

החוליה הזאת היתה אחראית לפיצוץ המטען בקפיטריית פרנק סינטרה באוניברסיטה העברית בירושלים ב-31 ביולי 2002, 9 נהרגו ו-84 נפצעו בפיגוע.

ב-23 במאי 2002 פוצצה החוליה מיטען בחוות פי גלילות מצפון לת"א. איש לא נפגע. יצרן המיטענים היה מוחמד ערמאן, העצור בידי ישראל מאז מעצר החוליה, וממתין בכליון עיניים לעיסקת שליט.

חוליה זו היתה גם אחראית לפיגוע התאבדות במועדון שפילד קלאב בראשון לציון ב-7 במאי 2002.  15 איש נהרגו ו-45 נפצעו.

פיגוע התאבדות שלא יישכח היה בקפה מומנט בירושלים ב-9 במרץ 2002. מוחמד ערמאן ביקש מוואל קאסם, לאתר מקום הומה אדם, לאחר שמפקדת החמאס ברמאללה, העבירה הנחייה לבצע פיגוע במקום הומה, על-מנת לגרום להרג גדול ככל האפשר.
ערמאן סייר בירושלים יחד עם מוחמד עודה, והשניים בחרו בקפה מומנט כיעד מתאים. הקרבה לבית ראש הממשלה כלל לא נלקחה בחשבון. ביום הפיגוע, הביא ערמאן את המחבל המתאבד, פואד חוראני, סטודנט להוראה בן 22, מרמאללה לירושלים, ועמו את המטען שהכין. קאסם ועודה הסיעו את המחבל למסעדה, כשבמכונית שנסעה לפניהם נהג וויסאם עבאסי, ובדק את השטח מפני משטרות ומחסומים. המחבל הורד בכניסה לבית הקפה, נכנס למקום והפעיל את המטען שעל גופו. תוצאות הפיגוע היו 11 הרוגים ו-58 פצועים. כל החבורה מצויה ברשימת החמאס.

שם נוסף שהוזכר הוא מוניר רג'בי, שהורשע בסיוע לפיגוע ההתאבדות באוטובוס קו 37 בחיפה במרץ 2003. הפיגוע אירע בשדרות מוריה בחיפה, באוטובוס שהיה מלא בתלמידי תיכון ששבו מבתי הספר. את המחבל המתאבד שביצע את הפיגוע, מחמוד קוואסמה מחברון, הסיע לחיפה רג'בי.

רוצחים נוספים שהחמאס מבקש לשחרר הם מאהר זקוט שהשתתף ברצח 3 חיילי מילואים בעזה ב-1993; מכרם אבו-פנונה השפוט ל-3 מאסרי עולם על רצח 3 ישראלים; וחוסיין שוכרי הכלוא מ-1989 על רצח אזרח ישראלי.

הרשימה הזו כוללת גם את אחלאם תמימי, בילאל עותמן, מוחמד דגלאס, עבדאללה ברגותי, עבדאללה ג'מאל שכולם היו מעורבים בפיגוע במסעדת סבארו.

גם מרואן ברגותי, להזכיר, השם המוביל בעיסקת המחבלים המתוכננת, נעצר בשנת 1976 על ידי ישראל בשל פעילות עויינת. לאחר שחרורו היה אחד המנהיגים באינתיפאדה הראשונה. במהלך ההתפרעויות נעצר על ידי ישראל וגורש לירדן שם שהה שבע שנים עד שהותרה חזרתו במסגרת הסכמי אוסלו בשנת 1994. בשנת 1996 נבחר למועצה המחוקקת הפלשתינית, והיה המזכיר הכללי של הפתח' ביו"ש. עם תחילת מלחמת אוסלו בשנת 2000 הפך ברגותי למנהיג ה"תנזים", אותו הפך לאירגון טרור שביצע עשרות פיגועי התאבדות וירי על מכוניות ישראליות מן המארב, תחת השם "גדודי חללי אל אקצה". ב-15 באפריל 2002, במבצע "חומת מגן", נעצר ברגותי על ידי כח צה"ל.  ב-20 במאי 2004 הורשע ברגותי בחמש רציחות, ונידון לחמישה מאסרי עולם מצטברים, ול-40 שנות מאסר עבור ניסיון לרצח. התביעה נגד ברגותי ויתרה על 21 האשמות ברצח ו-33 אישומים אחרים, בשל חוסר ראיות מספיקות למעורבות ישירה.