פסיפס בן 1,500 בביהכנ"ס העתיק בנירים

בבית הכנסת העתיק במעון-נירים שוקמה ומוצגת לציבור רצפת פסיפס בת 1,500 שנה מהמדהימות שנתגלו בישראל ובה מנורת שבעה קנים ודמויות בעלי חיים שונים

שמעון כהן , ז' בניסן תשס"ט

.
.
צילום: ניקי דוידוב, באדיבות רשות העתיקות

אתר רצפת פסיפס מן התקופה הביזנטית (מאות חמישית ושישית לספירה) של בית הכנסת בישוב מעון-נירים אשר בנגב המערבי נפתח השבוע לקהל הרחב. מדובר ברצפת פסיפס שגודלה המקורי היה 7.80 X 3.70 מטרים, אך ניזוקה בעת סלילת כביש אל קיבוץ ניר עוז במהלך שנת 1957.

רצפת הפסיפס, שרידיו של בית כנסת, התגלתה במהלך חפירות הצלה מטעם אגף העתיקות שנערכו בשנת 1957. תנאים סביבתיים לקויים וחוסר תחזוקה הביא בשנים האחרונות להתדרדרות במצב השתמרות הרצפה, ולכן בשנת 2006 הוצא הפסיפס מאתרו והועבר לטיפול במעבדות השימור במוזיאון רוקפלר שבירושלים.

קרן קימת לישראל, רשות העתיקות ומועצה איזורית אשכול התאגדו לביצוע פרויקט השיקום.

קרן קימת לישראל סייעה בשיפוץ בית הכנסת ובאמצעות התורמת סנדי גלאט, מומנו עבודות הפיתוח לתיירות הכוללות: שילוט, דרכי גישה, שבילי הליכה כולל נגישות נכים, וכניסה חדשה דרך כביש 232. בעתיד מתוכנן גם חניון פיקניק ושבילי הליכה ביער הסמוך. עבודות שימור הפסיפס והשרידים הארכיאולוגיים של בית הכנסת העתיק בוצעו על ידי צוות שימור הפסיפסים במינהל השימור של  רשות העתיקות.

האתר פתוח לקהל הרחב ללא תשלום.

ברשות העתיקות מפרטים את שיטת השימור של הפסיפס הייחודי: "תהליך ניתוק הפסיפס מן התשתית כלל תיעוד, ניקוי והדבקת פני הפסיפס בבד. חלק מהפסיפס נותק על-ידי גלגולו על תוף עץ, שהוכן למטרה זו, והשאר בחלקים בגודל של כמטר וחצי. צוות המשמרים מרשות העתיקות ניקה מגב הפסיפס את התשתית הישנה והחזיר את הפסיפס לאתרו על גבי התשתית החדשה שהוכנה (טיח על בסיס סיד)".

עוד מספרים ברשות כי "על פי הממצאים הארכיאולוגים - באמצע המאה השישית, נפרץ הקיר הצפוני של אולם בית כנסת (מה שהיום הישוב המודרני מעון-נירים), והותקן אפסיס - גומחה מעוגלת הבולטת כלפי חוץ. על גבי הרצפה הקודמת הונחה, תוך הגבהת המפלס, רצפת פסיפס מרהיבה בצפון האולם, ואף הוקפה בעמודי שיש. תוכנית בית הכנסת הייתה בסיליקה ובה אולם תווך עם רצפת פסיפס וסיטראות בצידיה המרוצפות באריחי אבן. הגג היה בנוי קורות עץ וטין. ברצפת הפסיפס גפן משתרגת היוצאת מאמפורה ובתוכה מדליונים המעוטרים בחיי היומיום בכרם ובתעשיית היין ובבעלי חיים שונים. בשורות העליונות תיאור של מנורה בעלת שבעה קנים הניצבת על שלוש רגליים שצורתן כרגלי אריה, לידם אתרוגים, שופר ולולב ובצדי המנורה עצי דקל ואריות  - סמלים ליהודה. בפסיפס משולבת כתובת הכתובה בארמית. חלקה העליון ברכה לכלל הקהילה והמשכה הקדשה לשלושה אנשים שתרמו סכום נכבד".

עוד יצוין כי על הרצפה לפני גומחת ארון הקודש נמצאו חפצים זעירים: מטבעות, חפצי עצם ומתכת שהשתייכו כנראה לארון הקודש ולפרוכת ושברי נרות חרס וזכוכית. כמו כן נמצאו עשרים קמעות חלקן של נשים המבקשות בריאות טובה.