בניה ריין - נתן הכול למען המשימה

רס"ן בניה ריין נהרג בי"ט אב תשס"ו, משימתו האחרונה הייתה חילוץ טנק פגוע, במהלכה נפגע הכח מטיל נ"ט. ארבעת לוחמי 'כח בניה' נהרגו.

ערוץ 7 , ד' באייר תשס"ט | עודכן: 16:10

רב סרן בניה ריין בן 27 מקרני שומרון, נהרג בי"ט אב תשס"ו, משימתו האחרונה הייתה חילוץ טנק פגוע, במהלכה נפגע הכח מטיל נ"ט. ארבעת לוחמי 'כח בניה' נהרגו.

בפרוץ מלחמת לבנון השניה היה בניה ברגילה. ניתן לומר שזה היה החופש הראשון שלקח לעצמו מאז גיוסו לצה"ל. היה זה לאחר ששימש כמפקד פלוגת שריון בחטיבה 460, ועתיד היה לקבל תפקיד בחטיבה 401. בשמעו על המלחמה התייצב לפני המג"ד והודיע לו: "אני כאן". כאשר סירב המג"ד לתת לבניה תפקיד באמצע הלחימה, אמר: "כל עוד תושבי הצפון לא חוזרים לביתם, גם אני לא חוזר!". בעקבות עקשנותו הוחלט שבניה יפקד על כח חילוץ, 'כח בניה' היה שמו. 'כח בניה' נכנס תחת אש להביא אספקה של מזון ותחמושת לכוחות הלוחמים. 'כח בניה' לקח על עצמו משימות של חילוץ עשרות לוחמים שהחזרה מהן בחיים הייתה מוטלת בספק רב.

בניה היה קצין בקבע בגדוד 46 של השריון. גבר חכם ונחוש, לפני גיוסו למד במשך שנה אחת בישיבה ובמהלך שירות הקבע הצבאי סיים תואר ראשון.

משפחתו מספרת כי על מידותיו המופלאות של בניה נוכל ללמוד מהפעילות הרבה שהייתה לו בתחום הנתינה. עוד מהיותו נער צעיר לקח חלק בארגונים המסייעים לילדים חולי סרטן ושיתוק ילדים אשר לא יכלו לשחק עם חבריהם כמו כולם. בנוסף לכך השתתף במסגרות המקדמות ומטפחות עולים חדשים. גם בשירותו הצבאי המשיך בניה להתנדב - עת חנך ילד במצוקה ועזר לו לקבל תעודת בגרות. כאשר שימש כמפקד פלוגה בחיל השריון התנדב עם פלוגתו באופן קבוע בסיוע לילדים אוטיסטים.

בגיוסו כאשר שאלוהו חבריו מדוע לא רצה להתגייס לסיירת, ענה להם: "גם בשריון צריך חבר'ה איכותיים". בניה לא ראה את שירותו הצבאי כקריירה, הייתה לו תחושת שליחות של ממש. בתום קורס קצינים, שימש כ'גנן קק"ש'– מפקד בקורס קציני שיריון. מאוחר יותר שימש קצין הדרכה בקורס, היה קצין מבצעים גדודי ופיקד על פלוגת שריון .

לאחר שנודע לה דבר מותו, כתבה חגית, אימו של בניה, מכתב בו היא מתארת מערכת יחסים משפחתית עמוקה וחמה. "כשבניה הגיע לגיוסו בבקו"ם, ליוויתי אותו ופרצתי בבכי. כשהוא שאל אותי 'אמא מדוע את בוכה?' עניתי לו שאני מאוד שמחה שהוא מתגייס לצה"ל, אבל אני יודעת מיהו. הוא ענה לי שאני חינכתי אותו באופן הזה, לתת הכל למען המשימה".

חגית סיפרה כי לבניה היה ברור שהוא יוצא למלחמת מצווה. "הקורבן שאני מקריבה הוא קורבן תודה. הקב"ה נתן לי מתנה שקוראים לה בניה, בן השם. השם נתן והשם לקח", כתבה בכאב.

בניה הותיר אחריו את הוריו, חגית ושמעון ושבעה אחים ואחיות.