לאחר שפניותיו של ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד יורי גיא-רון, לשר האוצר לא צלחו, הגישה היום (ד') לשכת עורכי הדין עתירה לבג"צ נגד הכללת שילובם של עורכי דין זרים בשוק עריכת הדין הישראלי במסגרת חוק ההסדרים. העתירה הוגשה באמצעות עוה"ד רנאטו יאראק ושירה לוריא חי-עם ממשרד מ. פירון ושות' עורכי דין.

בעתירה, שהוגשה נגד ממשלת ישראל, שר המשפטים ושר האוצר, נטען, כי לשכת עורכי הדין, הממונה על-פי חוק על הסדרת מקצוע עריכת הדין בישראל, על שמירת רמתו וטהרתו של המקצוע והעוסקים בו, מסתייגת הסתייגות חריפה ביותר מן הרעיון, שלא קדמה לו כל בדיקה ראויה, של פתיחה חד-צדדית של העיסוק במקצוע עריכת הדין, או חלקו, בישראל בפני עורכי-דין זרים.

יחד עם זאת, מודגש, כי העתירה אינה מבקשת מבג"צ להתערב בעצם השאלה – המסורה למחוקק ושתידון לפרטיה בלשכה בנפרד - האם להכניס רפורמה כזו במשפט הישראלי, אם לאו, אלא עניינה רק הדרך הפסולה הננקטת על ידי הממשלה, של הגנבת רפורמה יסודית ודרמטית כזו, כלאחר יד, לתוך חוק ההסדרים, שהינו בעל מאפיינים פיננסיים וכלכליים, שלא יידון לפרטיו אלא כמקשה אחת; שלא יגיע אפילו לדיון ראוי בועדת חוקה חוק ומשפט, אלא יידחק בין שלל נושאים אחרים לחלוטין בועדת הכספים, ושלא יזכה לדיון הפרלמנטרי והציבורי, שרפורמה מסוג כזה מחייבת.

נטען בעתירה, כי חוק ההסדרים הוא רעה חולה, שכבר נמתחה עליה ביקורת רבה, ושנראה כי הפעם הוגדשה לגביה שאת הציניות, רמיסת מהותו של התהליך הפרלמנטרי-החקיקתי והפיכתו לעניין צורני גרידא תוך פגיעה קשה ביותר בדמוקרטיה הפרלמנטרית המהותית.

אשר למצבו של מקצוע עריכת הדין בישראל, טוענת הלשכה, כי אין זה סוד שהמקצוע מצוי בתקופה קשה. ישראל היא המדינה המובילה באחוז הגבוה של עורכי הדין, יחסית למספר התושבים,  הקיימים באוכלוסיה (כיום מדובר על עורך דין אחד על כל 160 איש).

רבים מבין למעלה מ-40,000 עורכי הדין הפעילים בישראל, מתקשים למצוא פרנסה, ולאור המצב הכלכלי העולמי, עורכי דין רבים איבדו לאחרונה את מקום עבודתם. ריבוי עורכי הדין אף מוביל לירידה ברמה המקצועית של עורכי הדין, והתחרות בין עורכי הדין ובין המשרדים, כבר מזמן חדלה להיות תחרות "בריאה".

מצב זה מהווה רעה חולה לא רק במקצוע עריכת הדין, אלא בחברה הישראלית כולה. הרפורמה המוצעת בענף עריכת הדין, כמפורט בעתירה, כוללת מתן היתר לעורכי דין זרים לתת שירותים משפטיים, לייעץ, לחוות דעה, לערוך מסמכים משפטיים בנוגע לדין הזר, מתן אפשרות לעורכי דין ישראלים לעסוק בשותפות עם עורכי דין זרים ומשרדי עורכי דין זרים, ומתן אפשרות למשרדי עורכי דין זרים לפתוח שלוחות בישראל ולשותפויות זרות של עורכי דין זרים לפעול בישראל.

בעתירה נאמר, כי האמירות בדבר הסרת חסמים המונעים מזרים כניסה לשוק עריכת הדין לצורך פתיחתו של המשק הישראלי לפעילות כלכלית בינלאומית, אינן מגובות בנתונים כלשהם בדבר השפעת פתיחת השוק לעורכי דין זרים על התקציב או על כלכלת ישראל מחד, ועל ההשפעה השלילית הצפויה על שוק עורכי הדין הישראליים, מאידך.

באופן תמוה, אפילו לא נכללה דרישת הדדיות ביחס למדינות שנתיניהן יוכלו לעבוד בישראל כעורכי דין זרים. בנסיבות אלה, קשה לראות את הקשר בין התיקון המוצע לבין תקציב המדינה, ואף לא את הקשר למדיניות כלכלית.  

עוד נאמר בעתירה, כי בהצעת החוק אפילו לא נעשה שמץ של ניסיון להסביר את הדחיפות הרבה שבביצוע רפורמה מרחיקת לכת זו בענף עריכת הדין, שהשפעותיה על הענף עלולות להיות הרסניות, באופן כה חפוז מסגרת חוק ההסדרים, ובלא דיון מעמיק בסוגיות שהיא מעלה, ומדוע לא ניתן להסתפק בהליכי החקיקה המקובלים לשם כך.