סקר: 50% דוחים אנשים עם פיגור שכלי

סקר משרד הרווחה והשירותים החברתיים מעלה כי כ- 50% לא מעוניינים שיהיה קשר בין אנשים עם פיגור לילדיהם בגן או בביה"ס.

עוזי ברוך , כ"ט בסיון תשס"ט

תמונת אילוסטרציה
תמונת אילוסטרציה

סקר משרד הרווחה והשירותים על עמדות הציבור ביחס לאדם עם פיגור שכלי, מעלה ממצאים משמעותיים בנוגע לרמת המודעות של הציבור לתופעה, לעמדות ביחס לטיפול בהם, למידת התמיכה באינטראקציה עימם ועוד. הסקר שנערך ע"י מכון גיאוקרטוגרפיה בקרב 750 מרואיינים בגיל 18 ומעלה, יוצג בכינוס השנתי של האגף לטיפול באדם עם פיגור שכלי במשרד הרווחה, שיתקיים במלון דיויד אינטרקונטיננטל, תל אביב,  בימים שני ושלישי, 22-23.6.2009.
 
3%  מסך הילודים בעולם בכל שנה, נולדים עם פיגור שכלי. הממוצע בישראל דומה לעולם אך גבוה יותר במגזר החרדי ובמגזר הערבי ומגיע ל-4% עד4.5%. בניגוד לדעה הרווחת, דווקא בשל הרפואה המתקדמת היום, מצליחים להציל תינוקות שבעבר לא היו נולדים או נפטרים מיד בלידה. תינוקות אלו במקרים רבים סובלים מפגיעות שונות ואף מפיגור שכלי. בישראל 25 אלף אנשים הסובלים מפיגור שכלי ברמות שונות,  המטופלים על ידי האגף לטיפול באדם המפגר של משרד הרווחה והשירותים החברתיים.
 
מהסקר עולה כי 2/3 הציבור נחשפו או היו בקרבת אנשים עם פיגור שכלי.
 
מעל 90% מהציבור יודע להתייחס למאפיינים של אנשים עם פיגור שכלי: בתחום השכלי ויכולת הלמידה.
ישנה מודעות רבה מאד להתפתחות שכלית, זו נבדקת כמעט מיום לידתו של התינוק. המעקב ההתפתחותי בתחנה לבריאות המשפחה ומספר ההפניות למכונים להתפתחות הילד עם כל סטייה קטנה הוא מן הגבוהים בעולם.
 
למרות שבפועל אחת הסיבות המרכזיות לפיגור שכלי היא פגיעה בהריון ובלידה, רוב הציבור (70%) אינו יודע את הסיבות העיקריות לפיגור שכלי ומייחס זאת לפגם גנטי שמהווה רק כ-25%-30% מההסבר לקיומו של פיגור שכלי. מחשבה שפגם גנטי עומדת מאחורי התופעה יוצרת לעיתים קרובות מצבים רגשיים וחברתיים מיותרים, כמו רגשות אשמה אצל המשפחה, הטחת האשמה בין בני זוג ותפיסה חברתית מרווחת המטילה סטיגמה על המשפחה. שליש מהציבור סבור שאין להציל ילדים עם פגיעה מוחית, כלומר חיים אלו מוערכים פחות או בכלל לא לעומת ילד רגיל.
 
מרבית הציבור אינו רואה באנשים עם פיגור שכלי כבעלי זכויות לקבל החלטות על חייו בכל תחומי החיים. (לימודים, עבודה,חתונה, הולדת ילדים, חיים זוגיים, תרומת איברים והימנעות מקבלת טיפול רפואי)  תפיסת הציבור נשארה פטרונית ובמיוחד בתחומים כמו הולדת ילדים והימנעות מקבלת טיפול רפואי. לגבי היכולת של אדם עם פיגור שכלי לקבל החלטות על חייו הזוגיים, 37% בלבד חושבים שהוא יכול בעוד השאר סבורים שלא. בשל כך המשרד פועל לשינוי התפיסה הפטרונית מצד הציבור כלפי אנשים עם פיגור שכלי, במובנים שונים.  

 40% מהציבור סבורים שילד שנולד עם פיגור שכלי צריך להעביר אותו למסגרת מחוץ לבית שבו נולד. נתון זה מתקיים למרות שהחברה בישראל נתפסת כחברה שמעריכה טיפול וטיפוח הילדים במסגרת המשפחה.
 
בין 10-12% מהאוכלוסייה רואים אנשים עם פיגור שכלי כמסוכנים ואלימים, אומנם ישנה ירידה משמעותית בהקשר זה מהסקר הקודם (עמד על כשלושים אחוז) אך העובדה שעדיין יש אנשים שרואים בהם מסוכנים ואלימים מצביעה על העובדה שעדיין ישנן אמונות טפלות ודעות קדומות מתחת לפני השטח. 
 
 50% לא מוכנים שאנשים עם פיגור שכלי יתגוררו בבניין שלהם. ההתנגדות יורדת אם מדובר בפתיחת הוסטל בעיר:  79% תומכים בכך,  בשכונה 72%  וברחוב 66%. ככל שמתקרבים אליהם ההתנגדות צפה על פני השטח. במשרד מציינים כי ממצא זה חשוב מאחר שהמשרד מתמודד עם תופעות קשות של התנגדויות ואף אלימות תושבים להקמת הוסטלים בשכונות המגורים שלהם.

השר הרצוג אמר בעקבות הסקר: למרות שחל שיפור ביחסה של החברה כלפי אנשים עם פיגור שכלי, אנחנו עדיין במאמץ מתמיד לניפוץ דעות קדומות ושילובם בחברה, בקהילה ובמעגלי החיים שעד כה היו חסומים בפניהם.  מי שנחשף ובא בקשרים עם אנשים עם פיגור שכלי מבין עד כמה הדבר אפשרי. האתגר שלנו הוא להמשיך בכך כדי לאפשר להם חיים מלאים  ונורמטיביים לרבות היכולת להקים בית.