ציטוטים - טור שבועי, גיליון מס' 47

סקופ מחשיד על אולמרט נדחק לטור אישי ודעה אישית הופכת לדיווח עיתונאי, קריקטורה בניחוח גרוע וכתבה במקום תלונה במשטרה.

שמעון כהן , י"ח בתמוז תשס"ט

קריקטורע

העיתון 'ידיעות אחרונות' פרסם כתבת ענק על ניצול רגעי השבר של משפחות שמתם מוטל לפניהם על ידי קברנים מסוימים שבדיוק ברגעים הקשים האלה הם דורשים מהם בתואנות כאלה ואחרות עוד ועוד כספים ככל הנראה בניגוד לחוק. הכתבה פורסמה תחת הכותרת המאוד צפויה 'פה קבור הכסף' ונמרחה על פני כמה עמודים.

כפי שתוכלו לראות שני העמודים הראשונים של הכתבה הוקדשו לקריקטורה, מעין איור שאמור לתמצת את האירוע המדובר: משפחה מקוננת על מות יקירה ליד קבר פתוח שאליו מוזרמים שטרות למכביר. עד כאן הגיוני. מה שאותי הטריד הוא צמד הדמויות שהופיעו מעל הקבר. שני קברנים בלבוש חרדי ובמבט חמדני  נהנים לראות את הכסף זורם וזורם.

השאלה שלי פשוטה: למה חרדים? הנה תנו מבט בצילום שצולם ממצלמה נסתרת אל אחד מרגעי הסחיטה עצמם, צילום שהופיע בהמשך הכתבה:

הבחור שנראה מכה והודף אדם אחר אל תוך הרכב רחוק מדמות החרדי. תמונה נוספת של אירוע אחר מציגה אמנם אדם דתי אבל גם הוא רחוק מלהיראות כמו הדמויות המצוירות בפתח הכתבה. אז למה לצייר חרדים? סתם בגלל שהיהודי... סליחה... החרדי... תאב בצע ושלמונים? מזכיר משהו רע מאוד מהעבר, לא?

 

דעה שהפכה לידיעה

את זה שגדעון לוי מזמן כבר לא מתפקד כעיתונאי אלא כפובליציסט קיצוני של הפלשתינושמאלנים את זה כולם יודעים. מזה פרנסתו. התרגלנו. מה שלא הצלחתי להבין הוא למה הדברים שלו לא ממוקמים בטורי הדעות ובמאמרים בעיתונו 'הארץ'. למה דברים שלו, אחרי שכולם יודעים את עמדותיו, ממלאים את עמודי הכתבות, משל היו אמת עיתונאית צרופה ולא הבעת דעה פרו פלשתינית.

אלא שביום שישי האחרון הצליח העיתון 'הארץ' להתעלות על עצמו, ולא רק שמיקם את דבריו של לוי בעמודי הידיעות אלא שמרח אותם על עמוד השער של מוסף 'השבוע', וכפי שיודע כל מי שפתח אי פעם את העיתון הזה מדובר בוו'אחד גודל של עמוד.

הכתבה כמובן תקפה את ממשלת ישראל ואת צה"ל, והפעם תוארנו כעושקי בדואים בשטחי האש של צה"ל. בכותרת המשנה נכתב שההתנהלות מול הבדואים היא עוד "סיפור על בירוקרטיה ישראלית ואטימות צה"לית טיפוסית כלפי כל מי שאינו מתנחל" (כן, כן, צריך לקרוא שוב כדי להאמין - זה מה שהיה כתוב שם - אטימות כלפי כל מי שאינו מתנחל... ספרו את זה לאלישבע פדרמן...), ובהמשך אותה כותרת נכתב ש"יכול להיות שפעילות הצבא והמנהל האזרחי בבקעת ירדן היא בעצם טרנספר חדש", וכל זה כמו שאמרנו - לא מאמר דעה אלא כותרת של דיווח עיתונאי שזוכה להתמקם ככתבת שער בעיתון משמעותי במדינה שלנו. 

רוצה גדעון לוי לתקוף? שיתקוף. כל אחד והתחביבים שלו. אחד אוסף בולים, שני משחק שח, גדעון לוי תוקף את צה"ל. שיהיה בריא. אבל בכל זאת אולי תאמרו לי אתם, מה מביא את העיתון להחליט שבדיוק את כתבת הנאצה הזו צריך להפוך לכתבת שער ענקית? אלא אם כן נפנים שעמדותיו של גדעון לוי הן לא איזו פינה קטנה בקצה העיתון, לא איזו פינת ליטוף, אלא עמדת מערכת העיתון.

 

איך נעלם לו סקופ

אם בקטע הקודם סיפרנו איך מאמר דעתני (של גדעון לוי) הופך ב'הארץ' לידיעה חדשותית, עכשיו נראה איך לפעמים קורה שם ממש ההיפך. איך ידיעה חדשותית, ולא סתם ידיעה אלא סקופ של ממש, מושלך מעמודי החדשות המרכזיים אל פינה מבוישת של טורי דעה בין דפי המוסף לשבת.

המדובר הוא בטור של אביבה לורי ואורי בלאו. השניים יצאו לברר מי מממן את עורך דינו של אהוד אולמרט, אלי זוהר. זאת לאחר שמשך זמן רב מנסים רבים להתחקות אחר המימון לזוהר וצוותו שפינה זמן כה רב ומאמצים לא מועטים כדי לייצג את ראש הממשלה לשעבר בהסתבכויותיו המשפטיות.

השניים לא הסתבכו בנבירה אי שם במסמכים ומעטפות, אלא פשוט שאלו את עורך הדין זוהר איך מתנהלים העניינים הכספיים בינו לבין אולמרט. זוהר הבהיר שכעת הוא לא מקבל על זה כסף, כך היה גם במהלך שלוש השנים האחרונות, והכוונה היא שבבוא היום, מה שנקרא 'כשיירווח' יוציא אולמרט את פנקס הצ'יקים שלו וירשום כמה ספרות לטובת חשבונו של זוהר.

שני הכתבים ניסחו זאת במילים "כמו שפעם רשמנו במכולת..." וזוהר מצידו הסכים "בדיוק, כמו שפעם רשמנו במכולת. זה חוב שלו למשרדנו והוא ישלם אותו. אני מאוד סומך עליו ואין לי בעיה עם הדבר הזה למרות שבשלוש השנים האחרונות אנחנו מאוד מועסקים בזה, דחינו את התשלום לעתיד", אמר עורך הדין זוהר.

לכאורה הכול טוב ויפה, ממש אחוות רעים נדירה ומרגשת. אז לפני שאתם מתחילים לדמוע קחו בחשבון שהבעיה היא שבהמשכו של המאמר הקצר מצויין שחוק השירות הציבורי אוסר התנהלות שכזו כי על נושא משרה ציבורית נאסר לקבל מתנה ומתנה מוגדרת כ"שירות או טובת הנאה אחרת שלא בתמורה". עוד קובע החוק שכדי למנוע ניגודי עניינים של שרים וסגני "שר לא יקבל שכר או טובת הנאה זולת שכרו המשתלם מאת המדינה".

בקיצור, העסק מתחיל להיראות קצת בעייתי. שירותיו של עורך הדין זוהר לאולמרט נאמדים במיליוני דולרים ובינתיים הוא לא ממהר לקבל אותם. אז אמנם עו"ד זוהר עצמו אומר שאין כאן שום בעיה חוקית, וגם דוברו של אולמרט אומר שהכול מתנהל על פי החוק, אבל נראה לי שיש לא מעטים שיגדירו את זה כעילה נוספת לחקירה מצידו של היועץ המשפטי לממשלה. למרות זאת, כפי שאמרנו בראשית הדברים, איכשהו בדיוק העובדה הזו שנראית כמו סקופ שצריך לעטר עמודים ראשיים (בתוספת עובדות על עברם המשותף של השניים כשזוהר ייצג את עיריית ירושלים כשבראשה עמד אולמרט, וקיבל על כך יותר ממיליון שקל, ואותה הכנה משפטית שהעניק זוהר לאולמרט לפני עדותו בועדת וינוגרד תמורת עשרות אלפי דולרים) איכשהו נגנזה הידיעה הזו כטור אישי של שני כתבים אי שם בתוך עמודי המגזין.

למישהו יש הסבר?

 

המתנחל

בחדשות ערוץ 2 דיווח ציון נאנוס על תקיפה של מתנחל מדולב צוות של 'שלום עכשיו' שלווה באנשי חדשות הערוץ.

הכתבה סיפרה על ההתמודדות הקשה של אנשי 'שלום עכשיו' עם המתנחלים התוקפניים ואכן הציגה את אותו מתנחל מכה את הצלם, משליך את מצלמתו וכו'

הבעיה היא שרק אחרי הקרנת הכתבה כולה, תוך כדי דיון באולפן במסקנות החמורות שלה לגבי אופיים הברוטאלי של המתנחלים הושמעה תגובת הישוב דולב וממנה עולה ספק בכלל לגבי זהותו של התוקף. בכלל לא בטוח שהוא מתנחל, ואפילו נאנוס עצמו נאלץ להודות בחצי פה ש"רק מהתגובה התברר שהאיש מאבטח של מוסדות חינוך בדולב" ובעצם לא בדיוק קשור לישוב, כלומר קיים ספק גדול אם בכלל יש כאן סיפור, אבל מה, ערוץ 2 השקיע, חבר לצוות של 'שלום עכשיו', נסע, הגיע, צילם, כתב, עבדו שם עבודה קשה, אז עכשיו לזרוק הכול בגלל שלא בטוח שיש לנו סיפור? לא חארם? 

בקיצור, עבור חדשות ערוץ זה לא משנה: הרבצת? כנראה שאתה מתנחל.

אגב, את הכתבה ניתן לראות בשני מקומות: באתר האינטרנט של חדשות ערוץ 2, שזה טבעי והגיוני, וב...אתר 'שלום עכשיו'. מסקנה: עכשיו ברור מי משרת את מי ומי עובד אצל מי...

ותודה לאור קהתי ואורנית עצר ששרדו את הכתבה כולה והצליחו לשמוע את הדיון שאחריה עד שהבינו את הבעייתיות ודיווחו.

 

משימה למפקד המחוז

יבורך העיתונאי אבישי בן חיים, איש 'מעריב', שפרסם בעיתונו כתבה ארוכה על אירועי החניונים בירושלים מזווית הראיה של צעיר חרדי המשתתף בהפגנות, וטוב עשה העיתון 'מעריב' שהבליט קטע מתוך הכתבה הזו בעמוד השער של המוסף שלו, קטע ובו תיאור קשה מאוד של התעללות גסה ובזויה של סוהר בצעיר חרדי. מדובר בהתעללות מהזן הנחות ביותר, התעללות פיזית ומילולית כזו שאי אפשר לצטט ממנה כאן ולו משפט אחד מפאת אופיו של אתר ערוץ 7, התעללות כזו שאמורה להכניס את הסוהר הזה (ואולי הסוהרים הללו) לשנות מאסר, אבל כשמדובר בחרדים אין מי שיאיים על הסוהר בתביעה כי מדובר במפגינים שלא מאמינים ברשויות המשפט ולא פונים לערכאות, אז אין מי שיתלונן, והסוהר יכול להיות סמוך ובטוח שהוא יכול לעשות בצעיר החרדי שנלכד בידו כל רעיון שיעלה ברוחו, ולו ההזוי והחולני ביותר. הוא מוגן מתביעה.

אז טוב עשה 'מעריב' שפרסם את הדברים, כי לא משנה מה אתם חושבים על ההפגנות הללו, התעללות מהסוג הזה הייתה אמורה לבעוט סוהרים ושוטרים כאלה הרחק מתפקידם לתא קטן ומבודד למשך זמן רב מאוד. כעת, בהיעדר מתלונן חובה על מפקד המחוז לקחת את הטקסט הזה של אבישי בן חיים, ללמוד אותו, לאתר את השוטרים והסוהר הללו ולטפל בהם כפי שראוי להם (ואפשר למצוא אותם. יש מספיק פרטים - מקום, שעה, תיאור אירוע וכו' כדי להתחקות אחריו).

 

מחווה הומאניטארית

לא הצלחתי להבין מה בדיוק נחשב כאן למחווה אמריקאית? והאם השלב הבא הוא שנראה כותרת כזו: "מחווה אמריקאית: המתנחלים יוכלו גם לשאוף וגם לנשוף במהלך שלבי הנשימה שלהם"?

 

מועצת החכמים התכנסה והיא משיבה

לפני שבועיים הצגנו כאן את המחקר העצמאי שביצע אזרח בשם דני מן כשניתח את פילוג אורחי התכנית 'מועצת החכמים' של ערוץ 10 וגילה תוצאות עגומות ומטרידות. ולפיהם במשך חודשי הבדיקה פחות מ-16% מהמשתתפים הם אנשי ימין ואילו נציגי השמאל היוו 63% מהמשתתפים. דתיים זכו לייצוג של 12 אחוזים בלבד, עולים חדשים פחות מאחוז ונשים פחות מ-17 אחוזים בלבד.

הנתונים הללו הועברו להנהלת ערוץ 10 על ידי ארגון 'זכות הציבור לדעת', והנהלת הערוץ השיבה. נביא כאן קטעים עיקריים מתגובתם שבראשיתם זעם על כך שהדברים התפרסמו בתקשורת לפני קבלת התגובה.  נו שויין...

ובכן בתגובה מודיעים אנשי הערוץ שמבחינתם קודם כל לא נכון להגדיר את 'קדימה' כמפלגת שמאל, ולכן יש להעביר את מתארחי התכנית הקדימאים מפינת השמאלנים ימינה יותר. בנוסף אומרים שם שימין ושמאל זה לאו דווקא ענייני ארץ ישראל אלא גם ענייני כלכלה ובפילוח הזה ייתכן והנתונים שונים. עוד מספרים אנשי הערוץ שיש מי שסבור שדווקא הצגתן של עמדות קיצוניות כמו של גדעון לוי, לדוגמא, משרתות את הצד השני, ולכן ריבוי שמאלנים בקרב האורחים לא תמיד עושה טוב דווקא לשמאל, בקיצור - שערי תירוצים לא ננעלו.

לגבי נשים (פחות מ-17%), כנראה שאי אפשר להתווכח והנתונים ברורים לכן מקווים בערוץ שיעלה בידם לתקן את הנתון בעתיד. "היינו רוצים שבתכנית ישתתפו יותר נשים, ואנו עושים את המאמצים לעשות כן", נכתב בתגובה.

בכל אופן מבטיחים שם שלמרות שהם לא מקבלים את מסקנות המחקר הם העבירו אותו לתשומת ליבה של מערכת התכנית (מעניין למה. אם הכול כל כך בסדר, למה להטריד את המערכת?).

 

איזו ברירה נשארה לו?

איזה תיק זה להיות בנימין נתניהו... מה שהוא לא יעשה יטגנו אותו על מחבת חמישים אמה קוטרו.

שבוע ועוד שבוע ועוד שבוע רודפת את האיש התקשורת ואומרת עליו שהוא חסר חמלה, אכזר, אנטי חברתי, קפיטליסט חזירי, עושק עשוקים וממש שודד קשישות בדרך לדלפק הביטוח הלאומי. כל זאת למה? בגלל המע"מ על הירקות.

ואחרי שהאיש הרהר שנית ושלישית, והחליט לגנוז את רעיון המע"מ האמור, אולי היו תמימים שחשבו שמישהו ישבח אותו על אומץ הלב, על הנכונות להכיר בטעות, על הגישה החברתית, על ההקשבה למומחים, אבל שום כלום. מה קיבל האיש? כותרות ענק על ההתקפלות, הכניעה, הזיגזוג, הרפיסות וחוסר ההנהגה.

אז אולי תחליטו, רבותי בתקשורת מה האיש צריך לעשות כשהבחירה היא בין להיות עושק ללהיות כנוע?

ועד שנקבל תשובה נוסיף לברכות השחר את הברכה "ברוך שלא עשני ביבי", והפוסקים יוסיפו הערה: "ואם הוא ביבי יברך: 'ברוך שעשני שלא כרצוני' ".

 

מישהו התעורר?

לפני שבועות אחדים תקפנו כאן את הערוצים המסחריים על בוטות הפרסומות ושאר הזבאלה המשולבים בחדשות שבהם מדווחים לנו במבט מודאג על מעלליהם של קטינים שככל הנראה למדו בדיוק באותם מקומות להתנהג כך.

בקיצור, נראה לי שראוי לתת מילה טובה (לא יותר מדי. לא להתפרע. מילה. זהו) למועצת הרשות השנייה שהעבירה דרישה למחלקות החדשות של הערוצים הללו לריענון הנחיות גבולות הטעם הטוב. ראשי המועצה כתבו לראשי מחלקות החדשות שבאחרונה התחילו קצת להתפרע שם עם כל מיני דיווחי-דמה חדשותיים שכל כולם מציצנות וזוהמת זימה. במכתב הזכירו לראשי המחלקות שגם ילדים צופים בחדשות.

אז טוב שהמכתב יצא, השאלה היא מה ייצא מהמכתב שיצא. וחשוב להזכיר שלא מדובר בשום דבר חדש וכבר שנים הדברים מתנהלים בבוץ הטובעני הזה, ועוד דבר - הבעיה היא לא רק של ילדים. לטיפולכם ראשי מועצת הרשות השנייה.

 

הערות והצעות ניתן לשלוח ל zitutim@inn.co.il

לגליונות האחרונים: