הנשיא: לתנועת בני עקיבא יש במה להתגאות

נשיא המדינה נשא דברים בטקס לציון 80 שנה לתנועת בני עקיבא ואמר כי התנועה יכולה להתגאות במה שכבר השיגה.

אורנית עצר , י"ב באב תשס"ט

מחזק את בני עקיבא. שמעון פרס
מחזק את בני עקיבא. שמעון פרס

חגיגות ה-80 לתנועת בני עקיבא העולמית התקימו היום (ראשון) במשכן לאומנויות הבמה בבאר שבע. באירוע השתתפו כ-1000 חניכי תנועת בני עקיבא מרחבי תבל: ארצות הברית, קנדה, אנגליה, סקוטלנד, ניו זילנד, אוסטרליה, שוויץ, הולנד, בלגיה, צרפת, דרום אפריקה ואיטליה, אשר נמצאים כעת בעיצומן של תוכניות הקיץ ברחבי ישראל.

"אירוע חגיגות ה-80 לתנועה התקיימו בנגב בעקבות האמונה כי אנו, חניכי בני עקיבא צריכים להפריח את השממה ולהקים יישובים חדשים כבעבר" אמר מזכ"ל תנועת בני עקיבא העולמית, זאב שוורץ. שוורץ, אשר קיבל את פני החניכים בקוראו בשם מדינה ומדינה עודד את החניכים, אשר בחלקם נתקלים מידי יום באנטישמיות ויחס אנטי ישראלי: "תנועת בני עקיבא העולמית היא תנועת הנוער הציונית הגדולה בעולם, תנועת הקירוב הגדולה בעולם ותנועת העלייה הגדולה בעולם! היו גאים בתנועה שלכם וביהדותכם וחיזרו הביתה! עלו לישראל!"

בהודעה מוקלטת בירך ראש הממשלה, בנימין נתניהו, את חניכי בני עקיבא העולמית והודה להם שבני עקיבא היא אחת התנועות הקרובות לליבו: "נודע לי לאחרונה כי כ-100,000 חניכי בני עקיבא עלו לארץ בזכות החברות בתנועה, זהו הישג אדיר. אני מבקש מכל אחד מכם אישית, ובמיוחד חניכי פרויקט "מסע": עלו לישראל".

באירוע השתתפו גם כ-100 שליחי תנועת בני עקיבא העולמית הנמצאים כעת בסמינר הכנה לשליחות ציונית דתית ברחבי העולם וייצאו לשליחות ביותר מ-30 מדינות בימים הקרובים.

הדובר המרכזי של הערב היה נשיא המדינה, שמעון פרס שאמר כי לתנועת בני עקיבא יש במה להתגאות.

"באתי לברך על שנעשה. ולייחל לכל מה שעוד ייעשה. ואכן לתנועת בני עקיבא יש במה להתגאות – במה שכבר השיגה, בחינוכם של אנשים צעירים לעזרה לחלש ולנזקק, לתרומה ליישוב הארץ ולביטחונה, לחיזוק אדניה, ולהעלאת רוחה. לעצם העובדה שהיא מוסיפה לשגשג בימים שדברים רבים החלו לדשדש".  אמר הנשיא בפתח דבריו.

"רס"ן רועי קליין הי"ד מסמל את רוחה של התנועה – תורה ועבודה. רועי, שהתחנך בתנועה, היה תלמיד חכם, מהנדס מוכשר, איש התיישבות ומפקד אמיץ שהקריב את חייו על קידוש השם למען חבריו, עמו ומולדתו", אמר פרס והוסיף כי "עוצמתה של בני עקיבא אינה נובעת רק ממספר חבריה, מספר סניפיה, מספר יישוביה – עצמתה – ברוחה".

עוד אמר כי "לא בכדי קרויה התנועה של שמו של רבי עקיבא. אני מניח שהדבר נעשה בגלל הזהות הבלתי רגילה שבין מופת האיש, לבין תורת חייו, בין ערכיו לבין הליכותיו. הרי נאמר על רבי עקיבא שהיה "קושר כתרים לתורה", תורתו כאומנותו. ונראה לי שתורתו של רבי עקיבא הייתה מושתתת גם על חופש. על הבחירה החופשית. כמאמרו של ר' חנניא: "בכול בידי שמים חוץ מיראת שמים". הוא שלל את הגישה הקודרת של הדטרמיניזם והעדיף את התקווה המתחדשת שבחופש הבחירה. הוא אמר: "הכול צפוי והרשות נתונה". האדם יכול לבחור להיות איש סגולה, ולהלך בגדולות ונצורות, או איש קטן אמונה, ולזחול בקטנות ובאפסיות".

"בידי האדם להחליט להיות נאמן להלכה, או להליכה. אמונה יכולה להביא לגאולה או לחורבן. והמאמין הוא הבוחר", ציין הנשיא, "הרב קוק תיאר את רבי עקיבא כ-"איש האהבה. איש של כל שלשת האהבות: האנושית, הלאומית והרוחנית". את  האהבה האנושית שלו, אפשר לחוש  ביחסו לרחל, רעייתו, שכן למענה הוא יצא מגדרו, רכש לה תכשיט וקרא לו בשם "ירושלים של זהב". את יחסו ללאומיות הוא השקיע לא בגאוות העוצמה, אלא בעוצמת הגאולה, גאולת ישראל.את אהבתו האלוהית הוא השקיע בהרבצת התורה. ועל כן, אין פלא שרבי עקיבא תבע את האמרה: "ואהבת לרעך כמוך – זהו כלל גדול בתורה".  כתורתו של רבי עקיבא, כן אמנותו. חייו היו עשויים משלושה פרקים: ארבעים שנה היה רועה צאן. ארבעים שנה עסק בלימודים. וארבעים שנה - שירת את הציבור. כלומר, אדם צריך להקדיש את חייו לעבודה, לתורה ולשירות הציבור. גב, ניתן לעשות זאת גם אם לא חיים מאה ועשרים שנה".

"רבי טרפון אמר על רבי עקיבא בציטוטו את איוב:  "מִבְּכִי, נְהָרוֹת חִבֵּשׁ;    וְתַעֲלֻמָהּ, יֹצִא אוֹר" (איוב, כ"ח י"א). כלומר, דברים המוסתרים  מאדם, רבי עקיבא הוציאם לאור. זו אמונה עמוקה באדם כי מה שנסתר בעיניו טמון בנפשו, כפוטנציאל איכותי גדול", הוסיף הנשיא ואמר, "אני מביא דברים אלה, מפני שאני מאמין שהטמפרמנט שיוצר תנועה ומאפשר לה קיום – הוא הטמפרמנט המוסרי שלה. הרצון והיכולת לשאת בערכים. ואני אומר זאת עכשיו מפני שמתגנב ללבנו שנחלשנו ערכית. והשיקול המוסרי החוויר מול העצמה הפוליטית הגואה".

"אני כפי שאתם יודעים גדלתי בנוער העובד. בימים ההם הייתה קירבה עמוקה בין ההתיישבות הדתית וההתיישבות העובדת. קירבה זו תרמה רבות לאחדות העם. גם כאשר היה שוני בפירושים, הייתה זהות בערכים, סיפר פרס, "נדמה לי שהמרחק תפס את מקום הקרבה. וצר לי על-כך. אני זוכר שאחד המשוררים שאל פעם, מה זה מזח ימי, והשיב: מזח הוא גשר יבשתי מתוסכל. כי הרי מזח קשור רק לצד אחד, במקום לגשר בין שני צדדים. התנועה הדתית לאומית צריכה לחזור ולשמש כגשר בין חלקי העם.

לסיום אמר, "השוני שבין תנועות הנוער אינו מטריד אותי. דמוקרטיה אמיתית בימינו אינה מושתתת רק על הזכות להיות שווה, אלא גם על הזכות השווה להיות שונה.  באתי להודות לכם על תרומת התנועה הנמשכת ללא לאות כבר שמונים שנה. ולהתפלל יחד אתכם לשלומה של מדינת ישראל, לביטחונה, ולאחדות עם ישראל".