תגלית ארכיאולוגית נדירה ומפתיעה בחפירות תל דור: אבן חן מגולפת הנושאת את דיוקנו של אלכסנדר מוקדון נתגלתה בחפירות שנערכו ע"י משלחת ארכיאולוגית המנוהלת ע"י ד"ר איילת גלבוע מאוניברסיטת חיפה וד"ר אילן שרון מהאוניברסיטה העברית. "על אף מידותיה הקטנטנות, אורכה של אבן החן (הגמה-GEMMA) פחות מסנטימטר ורוחבה פחות מחצי סנטימטר- הצליח האמן לעצב את דמותו של אלכסנדר מוקדון על כל מאפייניה", אמרה ד"ר גלבוע, ראש החוג לארכיאולוגיה באוניברסיטת חיפה. "המלך מתואר כצעיר נמרץ, בעל סנטר חד ואף ישר, עם שיער ארוך ומתולתל המוחזק בכתר".
חוקרי תל דור מציינים שמפתיע שיצירת מופת כזו נמצאה דווקא בארץ ישראל, שהיתה בשוליים של העולם ההלניסטי. "מקובל להניח שאמנים מהשורה הראשונה – וזה שגילף את דמותו של אלכסנדר בגמה הזו ודאי היה כזה פעלו בעיקר בחסות חצרות המלכים הגדולים ביוון עצמה ובבירות המרכזיות – אלכסנדריה במצרים וסלווקיה בסוריה. מסתבר שגם אליטות מקומיות במרכזים משניים כגון דור יכלו להרשות לעצמם – וידעו להעריך – אמנות עלית", המדגישים הדגישו החוקרים.
הגמה שנמצאה בדור חשובה כיוון שנתגלתה בתוך מבנה בן תקופתה, בחפירה ארכיאולוגית סדורה. מקורם של רוב הפורטרטים של אלכסנדר הפזורים במוזיאונים ברחבי העולם אינו ידוע. חלקם כבר היו באוספים שונים עוד לפני תחילתה של הארכיאולוגיה המדעית, וחלקם נקנו בשוק השחור. אין להוציא מכלל אפשרות שחלקם אף מזויפים.
הגמה נתגלתה בעת חפירתו של מבנה ציבור גדול מהתקופה ההלניסטית בדרום התל. המוטיב החקוק בה זוהה ע"י ד"ר ג'סיקה ניטשקה – פרופסור לארכיאולוגיה קלאסית באוניברסיטת גורג'טאון בוושינגטון – כפרוטומה של אלכסנדר הגדול. זיהוי זה אושר ע"י פרופ' א. סטיוארט מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי – מומחה בינלאומי שכתב ספר על דיוקנאות של אלכסנדר.
אלכסנדר היה ככל הנראה היווני הראשון שהזמין אמנים לתאר את דמותו – כחלק מפולחן אישיות שהפך לכלי תעמולה בו משתמשים מלכים ודיקטטורים מאז ועד היום. האמנים שילבו בתחכום קוים של דמותו האמיתית של השליט עם אידיאל היופי הקלאסי של האמנות היוונית ועם מאפייני מלכות (במקרה זה, הכתר) ואף אלוהות מעולם הדימויים של אמנות יוון והמזרח הקדמון. בכך ביקש כנראה אלכסנדר להעניק תוקף למלכותו בעיני כלל נתיני האימפריה שכבש. הדיוקנאות הללו הופצו ברחבי הממלכה על גבי פסלים ופסיפסים שהוצבו במקומות ציבוריים, וכן על חפצים קטנים כגון מטבעות וחותמות. דיוקנו של אלכסנדר נשאר מוטיב פופולארי גם בדורות שלאחר מותו – הן כמוטיב עצמאי, הן כמושא לחיקוי. דמותו של הכובש הצעיר הפכה לסמל של גבריות, גבורה, ומלכות אידיאלית. שליטים הלניסטיים מאוחרים יותר בקשו לנכס את התכונות הללו בכך שהזמינו דיוקנאות של עצמם בדמותו של אלכסנדר. דור היתה עיר הנמל העיקרית בחוף השרון מתקופת הברונזה התיכונה (2000 לפנה"ס בקירוב) ועד לעלייתה של קיסריה בתקופה הרומית. אלכסנדר מוקדון עבר בה בשנת 332 לפנה"ס, לאחר כיבוש צור בעת מסעו למצרים. נראה שהעיר נפלה לידיו ללא התנגדות. מאז ועד לכיבושה בידי אלכסנדר ינאי החשמונאי (100 לפנה"ס בקירוב) היתה דור מעוז של האוכלוסייה הנכרית המיוונת בארץ ישראל.
המשלחת הארכיאולוגית החופרת בתל דור מזה כמעט שלושים שנה סיימה זה לא מכבר את עונת החפירות 2009. החפירה משותפת למספר מוסדות אקדמיים בארץ ובחו"ל והיא מנוהלת ע"י ד"ר איילת גלבוע מאוניברסיטת חיפה וד"ר אילן שרון מהאוניברסיטה העברית. החפירה נתמכת ע"י שני המוסדות, החברה לחקר א"י ועתיקותיה, קרן ברמן לארכיאולוגיה מקראית, מכון זינמן לארכיאולוגיה, קרן וונדי גולדהירש בארה"ב ותורמים פרטיים. כ-100 אנשי מקצוע, סטודנטים ומתנדבים השתתפו בחפירות השנה. הגמה מוצגת לקהל במוזיאון המזגגה בקיבוץ נחשולים, לרגלי התל.