ציטוטים - טור שבועי גיליון מס' 63

אתם מוזמנים לבדוק אם אתם איכותיים או לא. אתם מוזמנים לברך על ישוב חדש. ובין השאר אתם מוזמנים גם למשחק זיכרון סלקטיבי.

שמעון כהן , י"ט בחשון תש"ע

בעיות בתקשורת...
בעיות בתקשורת...
 ערוץ 7

זה בדיוק ההבדל

מרתק היה המעקב אחרי כלי התקשורת ביום שלאחר פרסום חשיפת זהותו של רוצח משפחת אושרנקו. כצפוי ניתנה בימה תקשורתית נרחבת לכל מי שטען שאין מקום לנימה הגזענית הכוללת בחבילה אלימה אחת את כלל העולים מרוסיה.

מה שהיה קצת מוזר הוא איך אותה תקשורת ממש שכחה את הנימה המרוככת והפייסנית הזו רק יום אחד בלבד קודם לכן, כשדיברה על פרשת טייטל. ביממה ההיא דיברו על הערוגות בהן צמח האיש, על האווירה בסביבתו החברתית, על תפיסות העולם ועוד ועוד.

אז מה ההבדל? זה בדיוק ההבדל.

 

בהקשר זה סיפור קטן מבוקר יום שני, ביממה בה התפוצצה פרשת טייטל:

מיד עם פרסום הפרשה קיבל עוזי ברוך, עורך אתר ערוץ 7, שיחת טלפון מתחקירנית של אחת מתוכניות האקטואליה המרכזיות של אחת מתחנות הרדיו הגדולות בישראל. התחקירנית שעל הקו ביקשה ממנו שיתראיין בתכנית בנושא מעצר טייטל. עוזי גירד בפדחתו פעם ופעמיים ולא הצליח להבין מה הקשר בינו לבין העצור או בינו לבין החקירה והמעצר, הוא הרי לא בדיוק איש מערכת הביטחון או משהו כזה. משנואש למצוא קשר בעצמו ביקש את עזרת התחקירנית, אולי היא יודעת מה הקשר. תשובתה הייתה שכעורך ערוץ 7 בוודאי יש לו מה לומר על אירוע כזה. עוזי מצידו ציין בפניה שהוא לא זוכר שלקראת פרסום פרשת רוצח משפחת אושנקו הוא ביקש את התייחסותה של מגישת התכנית שלה.

מסכנה התחקירנית. היא הייתה משוכנעת שטייטל הוא נציג הימין עלי אדמות. לא הלך לה.

 

תנו אויר לנשימה

אני לא יודע אם שמתם לב, בכל אופן בימים האחרים מצוי כל אחד מאיתנו בעיצומו של קמפיין תקשורתי מאסיבי. אנחנו רק ניצבים באירוע הזה. מטרת הקמפיין הזה היא השארת ילדי העובדים הזרים בארץ. כידוע אין לך קמפיין ללא מישהו שיש להיאבק בו, ממש לשם כך נועד השר אלי ישי. זה ממש לא משנה אם שרים אחרים (שטייניץ, למשל) חושבים כמוהו. זה ממש לא משנה אם לבלימת זרם המסתננים שותפים אנשי כוחות הביטחון (כלומר גם השרים אהרונוביץ' וברק בעניין), עבור קוראי העיתונים בישראל היעד לחיצי ההתלהמות ידוע וברור, קוראים לו אלי ישי.

ממש לשם כך נראו עמודי ענק בעיתונים הגדולים כמעט כתאומים זהים שהופרדו בלידתם. שניהם הציבו ילדי עובדים מחייכים וחמודים, הציבו לצידם כותרות שמבהירות לכולנו מה חושבת המערכת, ולמטה שמו לנו את דיוקנו של אלי ישי.

הנה לכם במעריב, עם הכותרת הנוגעת ללב: "תחינת הילדים: בבקשה, תנו לנו להישאר בישראל"

והנה לכם 'ידיעות אחרונות' שכמובן לקחו גם הם צד ברור בדיון וקבעו שההחלטה המסתמנת להאריך את שהות הילדים עד לסוף השנה היא לא פחות מאשר "אוויר לנשימה". עכשיו ברורה המשוואה: ילדי עובדים זרים = אוויר לנשימה. עכשיו יחליט הקורא אם הוא רוצה אויר לנשימה או שהוא לא נורמאלי...

והעיקר, שני העיתונים לא שכחו, כאמור, להזכיר לנו בתחת העמוד מיהו אויב העם: אלי ישי.

 

אטימות לב

ובאותו הקשר קמפייני שמענו השבוע את מתן חודורוב, הכתב הכלכלי של גלי צה"ל, מכין אותנו לשיחה עם שר האוצר יובל שטייניץ במילים הבאות: "עמדתו של השר שטייניץ חשובה. הוא ידוע כמתנגד סדרתי לעובדים זרים. השאלה היא אם הוא יידע לגלות רגישות בסוגיית הילדים". איזה ניסוח אובייקטיבי למופת. חודורוב מציב בפני השר שטייניץ משימה - להתגבר על עמדתו הבסיסית המתנגדת לעובדים זרים, ולדעת לגלות רגישות בסוגית הילדים. אחרי פתיח כזה מה כבר יכול השר לאמר? שהוא לא יודע לגלות רגישות? שהוא אטום לב?

 

המיעוט האיכותי

וכך נשמע סוף הראיון שקיים עודד בן עמי, איש חדשות ערוץ 2, עם דודו אלהרר.

השיחה נסבה כמובן סביב אותו ראיון שקיימו איתו מתחזי שלום עכשיו. אלהרר זומן לאולפנו של בן עמי והתבקש לתת תשובות ולנמק את עמדותיו. אלהרר, כמו בשאר הראיונות להם זכה באותם יומיים שלושה, לא התנצל ורק הבהיר את עמדתו שוב. והנה לכם תמלול קטע הסיום של הראיון הזה, סיום שנראה שאלמלא השולחן שבין השניים והעניבות המחייבות נימוסים, נראה שהיו מתכתשים באגרופים שלופים:

בן עמי: יש רבים שחושבים שהגזמת.

אלהרר: ויש הרבה שלא.

בן עמי: זה מעשה שלא ייעשה.

אלהרר: זה מעשה שכן ייעשה, והלוואי וירבו כמוני שיעשו את המעשה הזו וסוף סוף תבינו שאתם שלושה אחוזים באוכלוסיה. כל התקשורת הישראלית, אתם שווים בסך הכול את החברים שהצביעו למרץ. זה אתם. זה האנשים. אתם לא העם.

בן עמי: אנחנו שלושה אחוזים ואנחנו האיכות.

עכשיו הבנו מה חושב אדם שקיבל לידיו את ניהולה של תכנית חדשות בחטיבת החדשות של ערוץ 2, וחמור מכך, עכשיו אתם יודעים מה חושב מי שעד לא מזמן היה דובר צה"ל. עבור אדם כזה האיכות היא אותם שלושה אחוזים של מצביעי מר"ץ. עכשיו תחליטו אתם אם אתם איכותיים או לא.

ותודה לאלמוני\ת שהפנה\תה אותנו לקיומה של השיחה המוזרה הזו.

 

העיקר שלא נשכח...

רזי ברקאי ראיין בתכניתו בגלי צה"ל את הסופר מאיר שלו לרגל צאת ספרו החדש. שלו נדרש על ידי ברקאי לנמק מדוע לא יופיע בעצרת הזיכרון ליצחק רבין. הוא טען שלא בכל אירוע הוא יכול להופיע, וכדי להסביר עד כמה תרם להנצחת האיש בעבר הזכיר שהוא היה מנסחה של הכותרת 'לא נשכח ולא נסלח'. רזי ביקש לנצל את ההזדמנות כדי לחמם קצת את הגזרה ותהה למי לא יסלח ואת מי לא ישכח מאיר שלו. שלו מצידו הזכיר את ההסתה של ארון הקבורה שלצידו פסע נתניהו ואת השלט עם "רבין במדי היטלר או ערפאת", כלשונו.

אז מילא מאיר שלו. זכותו לא לזכור פרטים למרות שהוא מספר לנו שהוא בעל הבית של הזיכרון הקולקטיבי (כממציא סיסמת ה'לא נשכח' הידועה). שלו הוא פובליציסט שמאלי וככזה מותר לו לשכוח פרטים היסטוריים, או לפחות לסמוך על זה שאנחנו לא מי יודע מה זוכרים. זכותו. אבל רזי? עיתונאי בכיר בישראל לא יודע שמדובר בקשקוש מקושקש? הרי לא צריך לגרד תאים אפורים נידחים במיוחד כדי לזכור שאת השלט עם דמותו של רבין לא הימין הפיץ, אלא איש השב"כ אבישי רביב. זו הרי לא איזו תיאורית קונספירציה ימנית הזויה, זו לא איזו שמועה מגוחכת ומופרכת, אלא עובדה שהובררה בבית משפט. כולנו הרי יודעים זאת. גם לא צריך להיות בעל זיכרון מיוחד כדי להיזכר לצד איזה ארון קבורה הפגין נתניהו. הרי בימים האחרונים שבו כלי התקשורת ושידרו את התמונות מאותה הפגנה ואפשר היה לראות שלא מדובר בארונו של רבין או בארונו של אדם כלשהו. לא צריך להיות חד עין כדי לראות שעל הארון היה כתוב "רבין ממית את הציונות". אז מה, רזי לא זכר את הפרטים הללו? קשה לי להאמין. אני נותן לזיכרון שלו קצת יותר קרדיט. אבל אולי לא היה נעים לו לסתור את דבריו של כבוד הסופר ירום הודו. חבל. כי לעניות דעתי זה בדיוק תפקידו כעיתונאי. להזכיר את האמת ההיסטורית למי ששכח, לא?

 

העיקר שהתקבלה תגובה

באתר YNET דיווחו השבוע באופן מעניין מאוד על כניסתם של יהודים לבתים בשכונת שמעון הצדיק שבירושלים.

לאחר דיווח לפיו בית המשפט הכריע שאכן מדובר בבתי יהודים קראו גולשי האתר על מהומות הערבים שלא מקבלים את ההכרעה הזו, ומה שמעניין מאוד הוא מה שקורה לאחר מכן:

למען ה"איזון הקדוש", הובאו דבריהם של מגיבים ממגוון דעות מרתק. בראשונה קיבלנו את עמדותיהם של הערבים עצמם שתיארו איך "באו לכאן 50 מתנחלים ו-20 אנשי הביטחון, שברו את הדלת ולקחו את המקום". לאחר מכן הגיעו דבריה של נציגת עמותת 'עיר עמים', וכדי שלא נחשוב שמדובר בארגון שמאל קיבלנו הגדרה של העמותה "הפועלת למען דו-קיום בירושלים", ומה אומרת אותה נציגה שוחרת דו קיום? ש"ברור שהנוכחות של אוכלוסיית מתנחלים עוינת בלב שכונה פלסטינית לא מוסיפה ליציבות בעיר". כדי לחזק את הדברים קיבלנו עוד אחד מהתושבים הערבים שאומר: "זורקים אנשים החוצה ולוקחים להם את הבתים". וממש למען האיזון הביאו לנו לסיום גם את תגובת 'שלום עכשיו' ולפיה "המתנחלים הופכים את מזרח ירושלים לחברון וגורמים לחיכוכים מיותרים בין האוכלוסייה היהודית לערבית".

ו...סליחה..רק רגע...מה עם תגובה של הצד השני? נגיד של התושבים היהודים, או אולי של עיריית ירושלים? או של מישהו ממערכת המשפט? אה... זה?... זה ממש מיותר. יש כבר מספיק תגובות בכתבה הזו. אין מקום לעוד.

 

מומלץ לקרוא את הכתבה לפני ניסוח הכותרת

כותרת מעניינת ב'ידיעות אחרונות' השבוע: "מגן דוד הרגיז את המלך". הידיעה עוסקת ברוגזו וזעפו של מלך מרוקו על עורך עיתון שפרסם קריקטורה בעייתית. מי שמוותר על קריאת הכתבה כולה ומסתפק בכותרת עשוי לחשוב שהמלך המרוקאי אנטישמי עד כדי כך שמגן דוד הרגיז אותו, אבל מי שנכנס לכתבה עצמה רואה שהתוכן הפוך לחלוטין מהכותרת.

מסתבר שמדובר במגן דוד ששורבב לקריקטורה שעסקה בנישואיו של הנסיך המרוקאי. המלך כעס על כך שהקריקטוריסט שילב את המגן דוד כדי להביע ביקורת על שלכלה יש מקורות יהודיים. המלך קבע שמדובר בקריקטורה בעלת גוון אנטישמי ולכן שלח את עורך העיתון בו פורסמה הקריקטורה לשמונה שנות מאסר.

בקיצור, בדיוק ההפך מהכותרת. המלך כועס על האנטישמים ועל שימוש במוטיב אנטישמי בקריקטורה. ממש לא על המגן דוד.

 

לונדון לא מחכה לו

ירון לונדון הוא אדם רהוט לשון וחד ביטוי, אדם מנומס בדרך כלל שלהתפרצויותיו הטלוויזיוניות מתייחס הציבור בהבנה ידידותית. סך הכול מדובר באדם חביב בעל הומור והתנסחות מפותלת ומפתיעה לא פעם. תענוג לאוזניים שכך שומעות.

אבל הנה לכם קטע ששיגר לנו גולש בשם משה. הקטע המדובר שודר לפני שנים אחדות (התאריך המדויק לא ידוע, איפשהו ב-2007) ומסתבר שמדי פעם משתחרר לירון הלונדון. הנה לכם משפט ששחרר האיש בחמת זעמו תוך כדי שידור בתכניתו בערוץ 10: "כל מתנחל מרשה לעצמו להתיישב על גבעות שדודות של קרקע ערבית שדודה, וצריך להעביר שלושת אלפים איש כדי לפנות שתי משפחות. מה דעתכם על פלוגה אחת שנותנים לה רשות לירות?".

קשה לכם להאמין שכך אמר האיש? הנה לכם הסרטון שהועלה זה מכבר ליוטיוב:

נראה כמעט כמו עילה לתביעה על הסתה, לא? ואולי לא כמעט... (אגב, ארגון תדמי"ת התלונן בשעתו על הדברים ברשות השניה. מה היה המענה? לא זכור במיוחד)

ותודה למשה שהפנה את תשומת ליבנו לאירוע הזה.

 

מזל טוב. ישוב חדש נולד ב'מעריב'

תנו הצצה לידיעה הבאה וברכו את 'מעריב' בברכת מזל טוב על היווסדו של ישוב חדש בשומרון - נאות רחל.

אם יותר לי להעריך את הידיעה העביר רועי שרון טלפונית למערכת העיתון שלו. למה טלפונית? כי אני מעריך שרועי שרון מכיר היטב את ההתיישבות בשומרון ושמע לא פעם על שבות רחל. מי שהחליט לכנות את הישוב הזה בשם חדש הוא ככל הנראה מישהו אחר במערכת.