ה"עלילה" נגד אייל ינון

"אביר הדמוקרטיה" אייל ינון אסר בעבר על הרב הראשי הרב מצגר להשתתף בעצרת הסליחות המרכזית במערת המכפלה. דעה.

סוזי דים , י"ט בכסלו תש"ע

עכשיו אפשר לאכול. הכנסת
עכשיו אפשר לאכול. הכנסת
צילום: פלאש 90

לאחרונה התפרסמו מספר כתבות שמהן עולה כי אייל ינון, היום מזכיר הכנסת ואחד המועמדים לתפקיד היועץ המשפטי הבא של הכנסת, אינו ראוי לשאת בתפקיד רם זה. זאת כיון ששיתף פעולה, לפחות במחדל, עם המינויים הפוליטיים של עמרי שרון במועצות הדתיות,לכאורה, וכביכול לא הבחין שלמעשה מדובר בהשגת יעדים פוליטיים שאין להם דבר וחצי דבר עם שירותי דת.

גם "מטות ערים" פרסמו ש"אייל ינון אינו אביר הדמוקרטיה הנחוץ לכנסת ישראל - הוא אביר האנטי-דמוקרטיה", כיום כבר ידוע שהכול תלוי מתי. כתבה ישנה שהתפרסמה באתר וויינט, ושהגיעה לעיוננו בימים האחרונים, חושפת שבנסיבות מסויימות מאד, אייל ינון היה ממש אביר הדמוקרטיה. החלטנו לתת פרסום רחב לדברים, על מנת שהקוראים יידעו את האמת.

והאמת היא שעו"ד אייל ינון גילה – לפעמים -- רגישות מופלאה ונדירה מאד בכל הנוגע לעירוב דת בפוליטיקה, הבחין מבעוד מועד בפעילות פוליטית בלתי ראויה של רבנים נושאי משרות ציבוריות, ופעל באופן אמיץ ונחרץ על מנת לסכל מעשים חמורים כאלה. במה דברים אמורים?

מסתבר, שבחודש אלול, בשנת תשס"ד, אסר אייל ינון, אז סגן היועצת המשפטית במשרד ראש הממשלה, על הרב הראשי הרב מצגר להשתתף בעצרת הסליחות המרכזית במערת המכפלה, זאת לאחר שהבחין שבפרסומים בעיתונות נכתב, שבעצרת זו יתפללו להצלתו של גוש קטיף. על פי הכתבה באתר ווינט מספטמבר 2004, עו"ד אייל ינון לא התעצל, ושיגר מכתב בהול ללשכת היועץ המשפטי של הרבנות הראשית, בו כתב כי "על הרב הראשי להימנע מהשתתפות בעצרת".

"מדובר בעצרת פוליטית לכל דבר, המבקשת להביע מחאה בסוגיה הנתונה במחלוקת ציבורית קשה, וגם אם יינשאו בעצרת תפילות אין בכך לשנות את אופייה הפוליטי של העצרת", כתב עו"ד ינון. "בהקשר זה יש לזכור, כי בנוסף לכהונתו הממלכתית כנשיא מועצת הרבנות הראשית, מכהן הרב מצגר כדיין בבית הדין הרבני הגדול, וכנושא משרה שיפוטית בוודאי שנאסר עליו להשתתף בעצרת כזו".

ראש לשכתו של הרב מצגר כתב אז לעו"ד אייל ינון כי "חוות הדעת של מר אייל ינון, מנסה לראות במעמד התפילה המתקיים מזה שנים במערת המכפלה ובנוסח התפילה הקבוע מדורי דורות כמעמד פוליטי. ידוע שעם ישראל בכל הזדמנות שיש לו, מתפלל על מה שכואב או מציק לו ואין בכך הבעה פוליטית, אלא הבעת כאב וזעקה. בעצרת תפילה זו לא יאמרו כל נאומים אלא תפילה בלבד וכתפילות עם ישראל מדי יום ביומו". ואולם, עו"ד אייל ינון נשאר איתן בעמדתו: מעמד הסליחות הוא פוליטי, הרב הראשי לישראל מנוע מלהשתתף בו.

הנה כי כן, קוראים נאמנים, מסתבר שטעות חלקית היתה בידינו: מדובר דווקא ביועץ משפטי מאד מתוחכם, מאד ערני, שלא מאפשר לכל מיני רבנים לעבוד עליו, מבחין מייד כשהתפילות מתחילות לשאת אופי פוליטי, ומקפיד להוציא צו-הגבלת-תפילה לנושאי משרות ציבוריות. מה שכן, כנראה שמרוב שאייל ינון היה עסוק  במניעת תפילות להצלת גוש קטיף, באבירות דמוקרטית האופיינית לחוגים מסויימים, שנבצר ממנו לשים לב, שבינתיים בוצעו תחת לאפו, כמה עשרות מינויים במועצות הדתיות שתכליתם היתה דוקא חורבן גוש קטיף.