רצינו מטוס חדש קיבלנו הפסד במיליוני דולרים

התעשייה האווירית החלה בייצור מטוס אימון חדש וזול. הפרויקט קרס בעקבות טעויות כלכליות והזול הזה עלה לנו 25 מיליון דולר.

שמעון כהן , כ"ז בטבת תש"ע

מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס
מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס
פלאש 90

פרק מיוחד בדו"ח שלו מקדיש מבקר המדינה לפרויקט ייצור מטוס אימון צבאי ישראלי שאמור היה להיות הבשורה הישראלית בתחומו אך הסתיים בהפסד של 25 מיליון דולר.

המטוס המדובר אמור היה לתת מענה לתרגול חניכי קורס טיס, כאשר ייחודו הוא מאופיין בעלויות תפעול ורכש נמוכות משמעותית מהקיימות. התעשייה האווירית איתרה בארה"ב את חברת INC, AVIATION TECHNOLOGY GROUP שהוקמה לפיתוח וייצור מטוס סילוני לשוק האזרחי (MK-10) עם מאפיינים דומים לאלה שהגדירה התעשייה האווירית למטוס האימון המיועד.

ביוני 2004 הציגה הנהלת התעשייה האווירית לדירקטוריון בקשה ולפיה החברה האמריקאית תזדקק למקורות כספיים חיצוניים של כ-120 מיליון דולר לצורך פיתוח המטוס, ייצורו ושיווקו. כמו כן, הציגה הנהלת התעשייה האווירית לדירקטוריון כי חיל האוויר יהיה בין הלקוחות הפוטנציאליים. דירקטוריון התעשייה האווירית אישר את ההשקעה בכפוף לקבלת האישורים הנדרשים על פי דין ועל פי אבני הדרך שקבע.

התעשייה האווירית תכננה, בין השאר, למכור את מטוסי האימון הצבאיים לחיל האוויר הישראלי - את מטוס האימון הבסיסי (MK-20) כמחליף ל"צוקית", ואת מטוס האימון המתקדם MK-30)) כמחליף ל"עיט".

למרות התקוות הגדולות בדצמבר 2007 הודיעה ATG לתעשייה האווירית על עצירת פיתוח מטוסי האימון בשל קשיים בגיוס הכספים הנדרשים להמשך הפיתוח. בעקבות עצירת פיתוח מטוסי האימון על ידי ATG, מחקה התעשייה האווירית את מלוא השקעתה ב-ATG, והכירה בהפסד בסכום של 25 מיליון דולר.

משרד מבקר המדינה בדק וגילה ליקויים משמעותיים בתהליך קבלת ההחלטות בתעשייה האווירית להשקיע בתחום מטוסי האימון, בבדיקות הכדאיות הכלכלית שערכה התעשייה האווירית, וביחסי הגומלין בין התעשייה האווירית לבין חיל האוויר בנוגע להצטיידות חיל האוויר במטוסי האימון הצבאיים לדגם הבסיסי ולדגם המתקדם.

המבקר קובע כי הנהלת התעשייה האווירית לא בדקה ביסודיות מספקת את ההשלכות ממימוש אפשרי של סיכוני התכנית, במיוחד כאלה שיגרמו להפסקת הפיתוח. כמו כן, לא נבחנו ביסודיות האמצעים שהוצגו להפחתת הנזק ממימוש אותם סיכונים, ולא ניתן ביטוי כספי למשמעות הסיכונים.

בהמשך הדו"ח מותח המבקר ביקורת על חישובים לקויים של אנשי התעשייה האווירית שיכולים היו להבחין בסימני אזהרה כלכליים רבים ולא עשו כן.

לאחר שהוא מגולל את פרטי פרטיה של העסקה והליקויים הרבים שהתגלו בתכנונה ובביצועה על ידי גורמים שונים בהנהלת התעשייה האווירית מסכם המבקר וכותב: "הצלחת התכנית הייתה מותנית בקיום מספר תנאים. בבדיקות שעשתה הנהלת התעשייה האווירית לקראת הדיון בדירקטוריון ובנתונים אשר הוצגו בישיבה עצמה הוצגו לדירקטוריון סיכונים, כולל האמצעים אשר נועדו להפחית את התוצאות של מימוש הסיכונים. אולם האמצעים שהוצגו לא היה בהם כדי לענות על השלכות הסיכונים שימומשו. כמו כן, הנתונים שהוצגו לדירקטוריון ובהם נותחו, בין היתר, הסיכונים של הפרויקט והאמצעים להפחתתם, היו מוטים להצגת הפרויקט ככדאי כלכלית. בסופו של דבר התממשו הסיכונים והתכנית כשלה".

"על התעשייה האווירית להפיק לקחים מדוח זה, בדגש על הליקויים המשמעותיים המתייחסים לתקופה שטרם אישור הפרויקט, בנושאים הבאים: בדיקת כדאיות של פרויקטים, בכלל זה, בדיקת ההשלכות ממימוש אפשרי של סיכונים והאמצעים להפחתת הנזק מאותם סיכונים, ובחינת הכדאיות הכלכלית של פרויקטים על פי שיעורי תשואה המפצים על הסיכונים הכרוכים בהם", חותם המבקר את הפרק הזה של הדו"ח. אם תילקחנה המלצות אלה של המבקר בחשבון לקראת העתיד, את זה נצטרך לראות בשנים הבאות.