מחקר: הנס מזווית רוחנית/חוויתית

ד"ר רות וולפיש מציעה להתמקד במסרים רעיוניים בדרך שבה הנס מתרחש ולשאול מה המסר החינוכי והרוחני הטמון בחוויה הספציפית של הנס.

אורנית עצר , כ"ו באדר תש"ע

מכללת ליפשיץ
מכללת ליפשיץ

ראש החוג לתנ"ך במכללת אפרתה, ד"ר רות וולפיש, הציגה בכנס מיוחד שנערך במכללת ליפשיץ בירושלים מחקר בנושא "הנס" והשפעתו על בני הנוער הדתיים.

מסתבר, שלימוד ניסים בבתי הספר, עשוי להיות בעייתי. ד"ר וולפיש ציינה כי "בעידן של חשיבה רציונאלית והסתמכות על מחקר המדעי, מסתבר שיש בקרב תלמידי הממ"ד כאלה אשר מתקשים לקבל באופן מילולי את הניסים המסופרים במקרא. דחיית המשמעות המילולית של סיפור הנס עלולה להביא בעקבותיה ערעור בעיקרי יסוד אחרים שביהדות, כאשר ישנם תלמידים המסתכלים על כל לימודי היהדות כעסקת חבילה".

אך לא רק בעידן המודרני מעורר סיפור הנס תהיות וקשיים. הבעיה הזאת כבר העסיקה גדולי פרשני ימי הביניים. למשל, הרמב"ם ורלב"ג, התקשו להבין את סיפור שמש בגבעון דום באופן מילולי, והציעו פירושים המקרבים את הסיפור לחוקי הטבע.

וולפיש מציעה להתמקד במסרים חינוכיים ורעיוניים בדרך שבה הנס מתרחש ולשאול מה המסר החינוכי והרוחני הטמון בחוויה הספציפית של הנס. למשל, ראוי לשאול את השאלה מדוע בוחר הקב"ה בצורה מסוימת של נס: מדוע התגלה ה' למשה בסנה? מדוע המכה הראשונה במצרים היא הפיכת היאור לדם? מדוע גאולת ישראל התרחשה באמצעות קריעת הים? תשובה אפשרית, למשל, לשאלת הפיכת היאור לדם היא להמחיש למצרים שהם הפכו את סמל ארצם – היאור – לאמצעי לשפיכות דמים.

לעומת זאת פרופ' מאיר דנינו ראש החוג למדעי המחשב במכללת ליפשיץ ואחד החוקרים החשובים בארץ בתחומי המתמטיקה והפיזיקה, בחר דווקא להציג כיצד אירוע הנס "שמש בגבעון דום וירח בעמק איילון" אפשרי מבחינה מדעית. פרופ דנינו ציין כי תיאור הדברים במקרא הוא בדיוק כפי שהמדע היה מצפה שיהיה. דנינו ציין כי מדובר בתיאור אירוע קטסטרופאלי, של התנגשות או כמעט התנגשות של כוכב לכת אחר בכדור הארץ, וכי יש עדויות דומות על אירוע כזה בתרבויות עתיקות אחרות. בתגובה לדבריה של ד"ר וולפיש בנושא זה, אמר פרופ דנינו כי, בבואנו לקרוא את התנ"ך עלינו לגלות מעט צניעות, וכי גם אם אנחנו לא מבינים את הדברים, אל לנו להכריע כי הם אינם סבירים או כי לא התקיימו במציאות.

עוד בניגוד למחקר שמציגה ד"ר וולפיש טוען שי ולדמן, מרצה בחוג לתקשורת במכללת ליפשיץ ולשעבר המפקח על הוראת התקשורת במשרד החינוך, כי הנוער הדתי במגמות הקולנוע השונות, עושה שימוש נרחב בניסים ובאירועים שמעל הטבע כגון מלאכים ועולם הבא, ביצירות קולנועיות, הרבה יותר מבני נוער חילונים הלומדים במגמות הקולנוע המקבילות, ואף יותר מיוצרים קולנועיים דתיים בוגרים. את השימוש שעושים בני הנוער בניסים מייחס ולדמן, לעיסוק הרב בנושאים שמעל הטבע בבתי הספר הדתיים ולהעזה ולתמימות שעדיין יש בקרב בני הנוער הדתיים.

אלי חדד ראש החוג לתנ"ך במכללת ליפשיץ, חשף בכנס סימנים לזיהוי ניסים שהם על פי דרך הטבע וכאלו שאינם על פי דרך הטבע בתנ"ך. לטענתו, בעשר המכות למשל, (בהם עוד ידובר רבות בחודש הקרוב...) ניסים שאירעו בעזרת מטה אהרון אינם על פי דרך הטבע - כדוגמת שינוי מהות הנילוס מים לדם בעזרת המטה, לעומת ניסים שהם על פי דרך הטבע ולכן נעשו ללא המטה, כדוגמת מכת הארבה. מכה שבהחלט אפשרית מבחינה טבעית והנס מתבטא בעיתוי שלה. ההבחנה שעושה ד"ר חדד יכולה לאפשר למדענים לזהות תופעות טבע לא מוכרות המופיעות בתנ"ך, שניתן לחקור ולבדוק אותן משום שהן אפשריות על פי דרך הטבע לעומת כאלו שחקירה שלהן לא רלוונטית, משום שהן אינן על פי דרך הטבע בכל מקרה.