פינוי גוש קטיף
פינוי גוש קטיףפלאש 90

שר הביטחון, אהוד ברק, נפגש היום עם כתבים צבאיים לשיחת רקע ולהרמת כוסית לכבוד פסח.

בפתח התדרוך, אמר ברק כי "ערב חג הפסח תש"ע, ישראל חזקה ומרתיעה ומצבנו הביטחוני טוב. בגבול הצפון, באיו"ש ובגבול עזה, למרות התקרית הקשה ביום שישי במהלכה נהרגו רב סרן אלירז פרץ וסמל ראשון אילן סבידקובסקי, בסה"כ יש שקט בשנה האחרונה הרבה יותר מבשנים עברו. אולם, כשאנו צופים אל פני העתיד, אנחנו מזהים מסכת של אתגרים לא פשוטה: החמאס בעזה, החיזבאללה בצפון, וכמובן האיום האיראני, שהוא איום על הסדר האזורי והעולמי ועלול להתפתח בעתיד לאיום קיומי על ישראל", אמר ברק.

"ישראל נדרשת היום להגן על ביטחונה ולהסדיר את עוצמתה. לשם כך נדרש שיתוף פעולה עם המערכת האזורית והעולמית, ומעל הכול שיתוף פעולה הדוק עם ארה"ב. הקשר בינינו לבין ארה"ב הוא עמוד תווך ואבן יסוד לביטחונה של ישראל. רק לנו יש אחריות בלעדית לגורלה ולעתידה של ישראל ורק אנחנו נכריע בעניינים הגורליים הלאומיים שקשורים לישראלים ולעם היהודי. אבל אסור לנו לאבד אף פעם את קשר העין עם חשיבות היחסים והיכולת לפעול בהרמוניה ובאחדות-מטרות רחבה עם ארה"ב.  לא בלעומתיות, אלא בתיאום והבנה, בכל מקום שזה לא פוגע באינטרסים החיוניים של המדינה ותורם לאינטרסים שלנו של ארה"ב ושל העולם החופשי. הממשל, ובראשו הנשיא אובמה, נותן כמו ממשלים קודמים גיבוי רחב לביטחונה של מדינת ישראל", אמר.

סידורי הביטחון נועדו למנוע את המצב שנחזור על מה שקרה לאחר היציאה מלבנון ולאחר ההתנתקות מעזה, כאשר שטחים שעזבנו התמלאו אחר כך בכוחות עוינים שמחזיקים רקטות ונשק מתקדם.

"ארה"ב היא מקור מרכזי לעליונות האיכותית של ישראל במערכות נשק מתקדמות, לסיוע כספי של שלושה מיליארד דולר בשנה, לתחמושת וחלקי חילוף שפרושים כאן במחסנים אמריקאים בישראל ושצה"ל נשען עליהם לאורך הנשימה שלו בלחימה. וגם כשיש מחלוקת בין ידידים - ויש גם מחלוקות - חיוני שנזכור שארה"ב ידידותית לישראל באופן עמוק ובסיסי. אליה אנחנו פונים כשיש דו"ח גולדסטון, אליה אנחנו פונים כשנדרשת התערבות או וטו במועצת הביטחון ושם מצאנו תמיכה וגיבוי בכל משבר מרכזי בתולדות ישראל, ממלחמת העצמאות ואילך. הממשל האמריקאי מחפש היום תשובה לשאלה האם ישראל הולכת איתו בתנופה וברצינות על הבנות רחבות בתהליך המדיני, גם בתחום שאנחנו קוראים לו bottom-up, הבנייה מלמטה של רשות פלסטינית ע"י פיאד ושל מוסדות, וגם בתחום ה-top-down, קרי התהליך המדיני והשיחות המדיניות הישירות על שאולות המהות. זאת השאלה שמטרידה את הממשל האמריקאי יותר מהבקשות הקונקרטיות שעלו לפני ובמהלך הביקור האחרון בוושינגטון, ושכרגע עדיין נידונות במגעים שבינינו. אנחנו במצב מדיני עדין וטעון שדורש יוזמה, כושר החלטה ופעולה. בתוך המציאות הזאת האתגר האמיתי שלנו הוא כיצד לפסוח על הדברים הקטנים ולצעוד לעבר האתגר וההזדמנות שמקופלים ביוזמה מדינית ישראלית למו"מ ולהסכם", אמר שר הביטחון. 



"זה יהיה המבחן הגדול שלנו בשבועות הקרובים. ההכרעות הנדרשות בשני הצדדים הן קשות, אך מרכיבי ההסדר ברורים: אני מאמין שחובתנו לחתור להסדר שמעביר גבול ברור בתוך ארץ ישראל על בסיס שיקולים ביטחוניים ודמוגרפיים, כשמצד אחד מדינה יהודית, מדינת ישראל, עם רוב יהודי מוצק לדורות, והצד השני מדינה פלסטינית מפורזת ובעלת חיות טריטוריאלית כלכלית ופוליטית. בעיית ההתנחלויות, ובעיקר הסדרת גושי ישובים הגדולים בריבונות ישראל תיפתר במו"מ, בעיית הפליטים תיפתר במדינה הפלסטינית, ועניין ירושלים יעלה על השולחן יחד עם יתר נושאי הליבה במו"מ הישיר. סידורי הביטחון נועדו למנוע את המצב שנחזור על מה שקרה לאחר היציאה מלבנון ולאחר ההתנתקות מעזה, כאשר שטחים שעזבנו התמלאו אחר כך בכוחות עוינים שמחזיקים רקטות ונשק מתקדם. על ההסכם לקבע את סיום הסכסוך וסיום התביעות ההדדיות. בגישה אמיצה ואחראית ניתן להתקדם במטווה הזה עם ממשל אובמה ולא להיגרר לפינות מזיקות. האתגרים וההזדמנויות שמזמנת לנו השנה הקרובה מחייבים אותנו לנווט את הספינה מתוך ראיית העדיפויות הלאומיות והביטחוניות ושמירה על יציבותה ושגשוגה הכלכלי של המדינה. עלינו לעשות זאת בפיכחון, בביטחון עצמי, בחתירת אמת לשלום ומתוך הבנת כובד האחריות. אם כך ננהג, נצא חזקים ובטוחים יותר".