'חוקרים יצרו תא חי? עוד עדות לקיום הבורא'

פרופ' רוזנברג מוצא אלמנטים מעודדים בדיווח על יצירת תא חי חדש, ובין השאר גם חיזוק נוסף לאמונה בבורא. קחו כמה דקות לפילוסופיה...

שמעון כהן , י"א בסיון תש"ע

להאזנה לראיון

כותרות גדולות בארץ ובעולם סיפרו על הצלחה של מדענים אמריקאים לייצר חיים משני חלקי תאים. הדיווחים כבר התפארו באירוע ככזה שאינו אלא כמעט בריאה חדשה. ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם הפילוסוף והוגה הדעות פרופ' שלום רוזנברג על האירוע ועל ההיבטים המוסריים והתיאולוגיים שלו.

פרופ' רוזנברג מציין בדבריו כי מדובר ככל הנראה בצעד נוסף קדימה אחרי השכפול הגנטי שידוע זה מכבר בעולם המדע. כעת מדובר בסינטזה של שני יצורים שאינם חיים שהחיבור ביניהן יוצר חיים שיכולים לפרות ולרבות.

"יש להתפעל מהיצירה הזו", אומר פרופ' רוזנברג שלוקח גם את ההתפעלות הזו לאפיקים האמוניים, "היצירה הזו היא בזכות החכמה האלוהית. ביולוגיה היא הנדסה אלוהית באמצעות מלאכים שנקראים פעם טבע ופעם אבולוציה".

עם זאת פרופ' רוזנברג אינו ממהר לתאר את המהלך כצעד בדרך ליצירת אדם כפי שהדבר תואר בעיתונות. הוא מתאר בדבריו את הקפיצה הנצרכת בין תא בודד ליצורים רב תאיים ומשם עד ליצירת אדם "כמה דורות עוד יעברו".

רוזנברג רואה בתחכום הרב שהתחייב כדי לייצר את אותו תא בודד כעדות אמונית נוספת לקיומו של הבורא. הוא קובע נחרצות שאם כל כך הרבה תחכום הוצרך ליצירת תא אחד הרי שאין ספק שהבריאה כולה לא יכולה להיות מקרית וברור הוא שמאחורי עומד האל המסתתר מאחורי יצירתו. "כמה מאות אלפי ספרים נכתבו כדי לבנות תא אחד, אז את העולם כולו עשה המקרה?".

מנקודת מבט זו קובע פרופ' רוזנברג כי בו עצמו מתגבשת יותר ויותר התחושה, או החשש, שהעולם הוא העולם היחיד בו יש יצורים חיים. זאת לאור המורכבות המתגלה ליצירת ראשיתם של חיים. "התכונות שיש לעולם כדי להופיע חיים – מעמד השמש, מיקומי הכוכבים ועוד ועוד. זה מסובך. האם יתכן שזה יקרבה שוב? יתכן...", הוא אומר וממזכיר שבקבלה קיימות לא מעט אמירות העוסקות בקיומם של חיים אחרים בעולמות אחרים.

בנוסף מציין ומזכיר רוזנברג שאת כל החוכמה הזו, המייצרת תא בודד, יצר האל.. "אם ניתנה לנו האפשרות ללמוד את כל זאת הרי שזו מתת האל".

ובאשר להיבט המוסרי הכרוך באפשרות התיאורטית והרחוקה ליצירת חיים מזכיר רוזנברג את הקביעה ה"בשיא החוכמה יהיה גם שיא ההרס", קביעה שהובילה לא מעט אנשים להימנע מעיסוק בגרעין מחשש לפצצה, חשש שיש בו הרבה אמת. "מי יודע אם לא יהיו מדענים כמו אותם מכניסי הוירוסים למחשבים, מטורפים ובעלי אידיאולוגיות מוזרות, שייצרו חיידקים שאין מולם הגנה".

עם זאת הוא מזכיר את דבריו-נבואתו של הרב קוק על הקשר בין התקדמות המוסר להתקדמות המדע קשר המונע מצב בו טכנולוגיה משוכללת הייתה ניתנת לחברה פרימיטיבית וחסרת אחריות. עם זאת רוזנברג מסתייג לנוכח המנהיגים חסרי האחריות העומדים עלינו לכלותינו. "החלום הזה שנחיה טוב יותר הוא לא בטוח. אני לא בטוח שהברכה לא תהפוך לקללה. אין בהתקדמות הזו פגם מוסרי או דתי, אבל צריך להיזהר. אם ממכוניות שזה יצור פרימיטיבי אפשר להרוג על אחת כמה וכמה צריך להיזהר כשמדובר במכונות משוכללות שכאלה".

רוזנברג קובע כי כעת, עם כל החשש ועם כל התקווה "השד כבר יצא מהבקבוק", ואין לקוות לחזרה אחורנית. הוא מזכיר את המשל שנתן הרב קוק לאותה רכבת שנוסעת על שני פסים האחד חוכמה והאחר מוסר וכמו ברכבת אם צד אחד יתקדם מהר מהשני תתפוצץ הרכבת. "אם החוכמה תהיה רבה יותר מהמוסר זה יביא כליה".

ובנימה אופטימית, בה מתאפיין פרופ' רוזנברג, הוא מוצא גם בדיווחים הללו אלמנט מעודד, בעיקר עבור מדינת ישראל הקטנה. "מדינת ישראל יכולה להרוויח מההתפתחות המדעית הזו. כעת כבר לא הכמות היא המכריעה את שדה המערכה,, אך זאת אם תדאג המדינה באופן רציף להתפתחותם האקדמית והשכלית של אנשיה.