משמעות המהלך: ניתוק בין מזרח ומערב בנימין

העברת השליטה בכביש המיועד לעיר הפלסטינית המיועדת רואבי, תיצור חיץ מוחלט בין מזרח ומערב בנימין. פרשנות.

חגי הוברמן , ט"ו באב תש"ע

נווה צוף
נווה צוף
אתר מועצת בנימין

מזה חודשים רבים דורשים הפלשתינים לקבל שטחים נוספים ממערב לוואדי חרמיה, כדי לסלול כביש מהיר בן 4 מסלולים, דוגמת כביש 443, שיחבר את רמאללה עם רוואבי, העיר הפלשתינית החדשה הנבנית כעת מצפון לעטרת. ברוב אורכו עובר הכביש החדש בשטחי A ו-B שבהם סמכויות התיכנון והבניה נמצאות ממילא בידי הרשות הפלשתינית, למעט קטע אחד מצפון לביר-זית, בו הכביש חוצה שטח C שבשליטה ישראלית מלאה. במקום זה חוצה הכביש המתוכנן את כביש 465 המחבר את כביש 60 עם היישובים עטרת ונווה-צוף, ומהווה את ציר הגישה העיקרי של שני יישובים אלו ליישובי מרכז בנימין.

מערכת הביטחון כבר הביעה הסכמתה לסלילת הכביש, אולם הפלשתינים מסרבים להתחיל בסלילת הכביש עד שישראל תאשר שכולו יהיה במעמד של שטח A, שבו תהיה השליטה שלהם מלאה.

משמעות הצעד ברורה: אם הבקשה תאושר, ייווצר רצף פלשתיני מרמאללה ועד אריאל. אם כך יהיה, עלול להיווצר ניתוק בין היישובים עטרת ונווה-צוף לכביש 60, ציר התנועה העיקרי על גב ההר. במקרה כזה כל מרכז חבל בנימין יהיה פלשתיני. מערב ומזרח בנימין, המחוברים כיום בחוט דק של ואדי חרמיה וכביש 465, ינותקו אלו מאלו. עטרת ונוה-צוף ייוותרו מבודדים בלב שטח פלשתיני ענק.

עד כה דחתה מערכת הביטחון את דרישתם. אולם הפלשתינים נקטו בתרגיל אופייני: הם פנו לארה"ב בתלונה שאינם יכולים לבנות את העיר בקצב הדרוש, בגלל העדר הכביש, על אף שהם בעצמם מעכבים את הסלילה בדרישה ששטח הכביש יועבר לשליטתם המלאה. לפי שעה מאשר להם המינהל-האזרחי תנועה דרך גשר ביר-זית, כדי שיוכלו להעביר ציוד וכוח אדם לבניית העיר.

גורם ביטחוני בכיר מגלה, כי הפלשתינים גם דרשו שישראל תבצע את הפקעת הקרקעות הדרושות לכביש החדש. מדובר בקרקעות פרטיות של פלשתינים. במערכת הביטחון דרשו מהרשות הפלשתינית לקבל את הבקשה בכתב, כדי למנוע מצב שבו אחרי הפקעת הקרקעות תרוץ הרשות הפלשתינית בעצמה לביה"ד בהאג בתלונה נגד ישראל בגין הפקעת הקרקעות, כפי שעשתה אחרי מבצע "עופרת יצוקה". הפלשתינים סירבו למסור את הבקשה בכתב, והנושא הוקפא.