מי מאחורי עתירת שילוב נשים בועדת טירקל?

האם נוצלה השרה לבנת על ידי נשות השמאל הקיצוני בכדי להחדיר לועדת טירקל 'מישהי משלהן'? גיל רונן שואל ומשיב.

גיל רונן , כ"ג באב תש"ע

השרה לבנת
השרה לבנת

ארגונים פמיניסטיים שיכנעו את שרת התרבות והספורט לימור לבנת לתמוך בעתירה שהגישו בשבוע שעבר לבג”צ, במסגרת מה שנראה כניסיון שלהם להחדיר נציגה של השמאל הקיצוני לתוך ועדת טירקל, ולהכניס לדו"ח הוועדה חוות דעת משפטית המצטטת נשים שהשתתפו במשט האלים לעזה, כדוגמת ח"כ חנין זועבי.

על פניה, העתירה דורשת רק את הכללתה של אשה בוועדה בראשות השופט בדימוס יעקב טירקל, אשר מונתה לחקור את הפשיטה הימית על המשט הטורקי לעזה. ואולם, במבט קרוב יותר מתברר כי העותרות מקוות לשכנע את בג"צ לכפות על הוועדה לקבל לשורותיה אישה עם דעות קיצוניות.

העתירה הוגשה ע"י קבוצת משפטניות יהודיות וערביות בשם איתך-מעכי, ביחד עם שדולת הנשים ועמותת כ"ן (כוח נשי).

העתירה מתייחסת מספר פעמים לצורך למנות לוועדה אישה "אשר תוכל לבטא את נקודת מבטן של נשים בסוגיות הביטחוניות-מדיניות” וגם "להביא עימה לשולחן הועדה את זווית הראייה המגדרית ההכרחית”.

בהקשר זה אציין כי ביטויים כמו "הקול המגדרי" ו"זווית הראייה המגדרית" הינם "שפה מכובסת" נפוצה בחוגים פמיניסטיים למה שרוב האוכלוסייה היה מכנה דעות שמאלניות קיצוניות, פציפיזם ואף תבוסתנות. עוד אציין כאן כי ארגונים פמיניסטיים קיצוניים כדוגמת אלה החברים ב"קואליציית נשים לשלום" הנתמכת ע"י "הקרן החדשה לישראל" טוענים כי ישראל תוקפנית מדי כלפי שכניה משום שהיא מונהגת ע"י גברים מיליטריסטים, וכי אילו רק נשים ינהלו את המדינה הן ידעו לעשות שלום עם הערבים.

במילים אחרות, העותרות מבקשות מבג"צ להורות לראש הממשלה לצרף לוועדת טירקל אישה עם דעות פוליטיות מאוד מסוימות, ולא כל אישה.

יצוין כי טיוטת העתירה הייתה קיצונית יותר מהעתירה שהוגשה. מקור המקורב ללבנת ידע לספר כי הטיוטה שהוגשה לשרה כללה התקפות חריפות על ראש הממשלה נתניהו, לצד דרישות כי הוועדה תיקח בחשבון את "סבלן של נשים הנתונות תחת מצור בעזה". לבנת סירבה לתמוך בנוסח זה ורק לאחר שהפסקאות הבעייתיות שונו או הוסרו הסכימה להעניק לעתירה את ברכתה.

גם ההודעה שמסרו העותרות לעיתונות בטרם הגשת העתירה עסקה ב"סבלן של נשים הנתונות תחת מצור בעזה", למרות שכאמור מדובר בכלל בדרישה לצרף אישה לוועדת טירקל. בניסוח הסופי של העתירה מדובר עדיין על "חוויותיהן של נשים הנמצאות תחת הסגר הימי בעזה,” אך יש גם התייחסות לחוויותיהן של "נשים הנתונות להשפעת הטרור במדינת ישראל", כאשר הכוונה היא לכאורה לטרור הערבי.

ב-22 ביולי נאמה השרה לבנת באסיפה של כ"ן. במהלך האירוע ביקשו ממנה פעילות הארגון להפעיל את השפעתה בעניין מינוין של נשים לוועדת טירקל. ואכן, בישיבת הקבינט שנערכה כעבור שלושה ימים דרשה לבנת כי ימונו נשים לוועדה. היא אף צוטטה בתקשורת כמי שהזהירה כי אם הדבר לא יקרה, תתמוך בעתירת ארגוני הנשים בעניין זה.

על פי הדיווחים מישיבת הממשלה, שר המשפטים והיועץ המשפטי לממשלה דיווחו לשרה לבנת כי פנו אל שלוש משפטניות, בהן פרופ' רות לפידות, והזמינו אותן להשתתף בוועדה, אך כולן סירבו מסיבות שונות. לבנת לא קיבלה את התשובה וציינה כי הוחלט להוסיף לשלושת חברי הוועדה המקוריים שני גברים, ראובן מרחב ופרופ' מיגל דויטש, על אף שהתמחותו של דויטש היא בתחום המשפט האזרחי.

מקורב לשרה לבנת עמו שוחחתי השבוע סיפר כי השרה לא הייתה מודעת לכך שעל העתירה יחתום גם ארגון 'איתך-מעכי' ('מעכי' - 'איתך' בערבית), וכי לא ידעה כלל על קיומו של הארגון עד לשבוע שעבר. 'איתך-מעכי' והגוף השלישי החתום על העתירה, שדולת הנשים בישראל, הם מנתמכי הקרן החדשה לישראל.

העתירה מציינת כי בכוונת 'איתך-מעכי' להגיש לוועדת טירקל חוות דעת משפטית המפרטת את "זווית הראייה המגדרית" לגבי אירוע המשט. העתירה לא מוסרת פירוט לגבי תוכנה הצפוי של חוות הדעת, אך עו"ד ענת טהון-אשכנזי מאיתך-מעכי אמרה בראיון ל"עכבר העיר" (29 ביוני) כי היא נועדה "להביא את נקודת מבטן של נשים פעילות שלום המבקשות להביע את מחאתן באופן לא אלים וגם את המציאות של הנשים בעזה הנתונות במצור".

חוות הדעת תצורף למסקנות ועדת טירקל, היא אמרה, ו"תציג בין השאר את עמדת הנשים שהיו במשט.” כלומר ייתכן שתכלול את עדותה של ח"כ זועבי.

על אף כל זאת, נתנה השרה לבנת את ברכתה לעתירה.

תכתובת מייל מ-27 ביולי שהגיעה לידי מראה לכאורה כי דמות מפתח מאחורי ארגונה של העתירה המשותפת היא הפעילה הפמיניסטית הקיצונית דורית אברמוביץ'. ההתייעצות האינטרנטית כוללת דמויות אנטי-ציוניות מוכרות, לצד ארגוני "הקרן החדשה לישראל".

יותר ממאה אישים (לא כולם נשים) וגופים נכללים ברשימת הכתובות אליה נשלחה ההתכתבות. רובם שייכים לממסד הפמיניסטי-רדיקלי בישראל. רבים מהם פעילים למען זוגיות "אלטרנטיבית" ומתנגדים למיניות רגילה ולמשפחה הגרעינית. לפחות אחד מהם הוא פעיל קומוניסטי. חלקם שייכים לקבוצות ערביות אנטי-ציוניות. אחת מהם, ליזי שגיא, נאלצה באחרונה להתפטר ממשרה בכירה בארגון "בצלם" אחרי שנודע ברבים כי פירסמה הודעה בה כינתה את יום הזיכרון לחללי צה"ל "קרקס פורנוגרפי”. כלולים ברשימה, עם זאת, גם נשים וארגוני נשים הנחשבים לחלק מה"מיינסטרים".

המייל, שהופיע בגירסה ערוכה בקבוצת גוגל של פעילות פמיניסטיות, מכיל התייעצות בין אברמוביץ' לשתי נשים אחרות לגבי העתירה. האחת היא "עאידה" – מן הסתם עאידה תומא-סולימאן, שכתובת המייל שלה מופיעה ברשימת המכותבים. תומא-סולימאן היא האשה הבכירה ביותר במפלגת חד"ש והאשה הראשונה המכהנת בוועדת המעקב העליונה של ערביי ישראל.  השלישית היא "קרן שמש" – כמעט בוודאות מדובר בקרן שמש-פרלמוטר, מנהלת 'איתך-מעכי'.

ראשי שדולת הנשים ועמותת כ"ן נמצאות בין המכותבים. עוד מכותבים: עמותת מוסאווה הקיצונית; ארגון של נשים ערביות בשם “נשים נגד אלימות", אשר הביע תמיכה בהשתתפותה של חנין זועבי במשט באתר שלו, ואסוואט, המוגדרת כקבוצה של "נשים פלשתיניות חד-מיניות". לפי האתר של אסוואט, ב-31 במאי ישראל "טבחה יותר מ-10 פעילים בינלאומיים... תוך הפרה בוטה של החוק הבינלאומי.” האתר מוסיף כי "אנחנו חשות דחייה עזה נוכח ההתקפות הצבאיות הגבריות על פעילים בלתי-חמושים אשר לא יכלו לברוח מההתקפות האלה בזמן שהיו על ספינות בלב ים”.

זו אם כן הקבוצה שהשרה לבנת שיתפה עמה פעולה, מדעת או שלא מדעת. המייל מצביע לכאורה על כך שכ"ן ושדולת הנשים פעלו/הופעלו בעניין המשט כחלק מקבוצה רחבה הרבה יותר, שחלקה הגדול בכלל תומך בפעילי המשט ולא בחיילי צה"ל, כאשר גורמים כמו השרה לבנת משמשים להן לכאורה עלה תאנה ציוני.

בשיחה ארוכה שקיימתי עם השרה לבנת על הדברים קבעה לבנת כי היא לא הייתה זקוקה לעידודה של עמותת כ"ן בכדי לפעול בנושא ועדת טירקל, משום שנושא השיוויון בייצוג נשים בוער בעצמותיה. היא הזכירה כי הייתה בין מייסדות הוועדה לקידום מעמד האישה בשנת -1992 [ביחד עם חה"כ נעמי חזן, יעל דיין ונעמי בלומנטל - ג.ר.], ומאז שמונתה לשרה בממשלת ישראל ועד היום היא עומדת בראש ועדת שרים לקידום מעמד האישה.

לדברי השרה לבנת, היא התנגדה למינוי הנוסף של ראובן מרחב ופרופ' מיגל דויטש מכיוון שניתן היה לצרף משפטניות לוועדה. השרה לבנת הצביעה נגד המינוי בממשלה ואמרה כי תתנגד לו כפי שעשתה. אולם, על אף תמיכתה במינוי נשים אין היא יכולה להצטרף לעותרות לבג"צ בשל היותה חברה בממשלה. השרה הבהירה כי לא חתמה על מסמך כלשהו התומך בעתירה, ותמשיך לפעול למינוי נשים לועדות ציבוריות על פי המתחייב בחוק.