ראיון אישי עם חיים פרלמן

חיים פרלמן, החשוד בתקיפת פלסטינים, מכחיש בראיון מיוחד לערוץ 7 כל קשר למיוחס לו. לשאלה האם רצח או דקר ערבים הוא משיב באופן נחרץ, "לא. חס ושלום, נעשה לי עוול שחודש שלם ישבתי בבית הסוהר, חקירות, עברתי סבל רב. השב"כ חיפש מישהו לתפוס ולהאשים אותו".

על הקשר עם השב"כ  הוא מספר, "לא הייתי סוכן שב"כ, סיימתי לימודי הוראה, ובגלל שיש לי עבר פלילי מתוכנית ההתנתקות השב"כ מנע ממני לעבוד בהוראה, התקשרו אליי מהשב"כ ואמרו לי 'בא תבוא אלינו לעזור לנו' ,אמרתי להם, מה פתאום גם ככה יש לי בעיות ,אתם רוצים לסבך אותי יותר, מה פתאום רוצים לעזור לך , אתם רוצים לעזור לי תתנו לי להיות מורה. איך ניתן לך אישור הוראה אם אתה אפילו לא מוכן לבוא לכוס קפה", הוא מספר.

"אחרי שיחה של חצי שעה, באתי חד פעמי כדי לקבל אישור הוראה, הם לא הביאו את האישור וקיבלתי כסף, וככה באתי שוב ושוב והם העלו את הסכום של הכסף ובתי מלון מפוארים ונתנו לי תחושה יותר טובה וגרמו לי להגיד דברים שלא נכונים".

למה חשבת שתיעצר? "באיזו שהוא שלב אחרי שסיפרתי להם כל מיני דברים ששמעתי מאנשים אחרים, הם הטיחו בי שאני רצחתי ודקרתי , אמרתי להם לא נכון סיפרתי לכם דברים ששמעתי מאנשים בשביל הכסף".

בתקשורת הכללית קראו לך "המחבל היהודי", והיום אתה קורא להם לחשבון נפש? "איך אפשר לקרוא לבן אדם מחבל או רוצח לפני שהיה משפט, כל מה שסיפרתי היה בשביל הכסף, ולהמשיך לעוד כמה פעמים ואז להתנתק, כמו שעשיתי פעם לקבל כסף ולצחוק איתם קצת".

יש שרואים את השתיקה כהודאה? "השתיקה יפה לחכמים, וסייג לחוכמה שתיקה, על פי החוק אדם לא חייב לדבר, אני שתקתי כי חששתי שאם אני אגיד משהו יכולים להפוך את מה שאמרתי ולהאשים אותי בדברים שלא עשיתי, פעלתי לפי עו"ד של חוננו".

איך מחזיקים מעמד? איך מעבירים את הזמן?

החוקרים מעבירים לך את רוב הזמן, בצעקות, בלחישות, השפלות, קריאת יומנים אישים, מדובבים, הרבה תפילות ושירה , כל פעם שהשפילו אותי שרתי ניגוני חב"ד.כל פעם שהשפילו אותי וצעקו עליי "חלאה , את העצמות שלך יוציאו מבית הסוהר", הייתי אומר לעצמי כמה אני אדם טוב, בעל טוב, בן טוב. התפללתי כל הזמן לה' שייתן לי כוח, אשתי היקרה שראיתי אותה בבית משפט והראתה לי שהיא חזקה, זה מה שנתן לי כוח.

למה דווקא נטפלו אלייך?

גרמתי להם לחשוב שאני יודע משהו, ראו שאני במשבר כלכלי ונפשי ואפשר להיטפל אליו ולגרום לו להודות. באחת החקירות שהכאיבו לי בצורה קשה, אמר לי אחד החוקרים לחש לי באוזן, "זה לא איכפת לנו מי עשה את זה, יש לנו ראיות נגדך ואתה תשב בכלא כל החיים שלך". אם יש להם הזדמנות להאשים בשביל ההצלחה, כי אין להם הצלחה בשנים האחרונות".

אם היית יכול להחזיר את הגלגל אחורה מה היית משנה? על מה אתה מתחרט?

דבר ראשון, ברגע שקיבלתי טלפון מהשב"כ הייתי ישר מנתק את הטלפון, או שהייתי מודיע לאשתי ולעוד אנשים ומודיע להם שהשב"כ התקשר אליי, הם מפחדים מהאור הם פועלים בחושך"

אזרחי ישראל צריכים להיות מודאגים מדרכו של השב"כ?

האזרח הפשוט צריך לחשוש, השב"כ מרגיש שהוא מעל החוק ומערכת המשפט כפופה אליו, ולהאשים אדם ללא ראיה, בחקירות החוקרים אמרו לי "אם יהיה איזה שופט שיכור וישחרר אותך - אנחנו לא נעזוב אותך כל חייך".

אנחנו צריכים להיות מודאגים ממערכת המשפט והשופטים בישראל?

היו שופטים שלא עשו מלאכתם, למרות שסיפרתי להם שמענים אותי ולא נותנים לי להתפלל, סירבו להוציא את הצדק לאור.

זה יכול לקרות לכל אדם?

אם אדם אומר איזה מילה לא במקום או שטות יכולים להיטפל אליו, עד הרגע האחרון השב"כ החזיק אותי בחוסר וודאות, ואמר לי שאני הולך למצב בכל מצב, אמרו לי שאם אני אשתף פעולה יתנו לי תנאים, חופשות, ולא יתנהגו אליי כמו שמתנהגים לאסירים היהודים עופר גמליאל ולשלומי דביר, בגלל שהם לא משתפים פעולה לא נותנים להם חופשות.

מה שהחזיק אותי, אני לא עשיתי את זה , לא מודה בזה , לא מדבר אתכם ולא מסתכל עליכם, חודש שלהם הם נלחמו שאני רק אסתכל אליהם, 31 יום אני עדין לא יודע איך הם נראים.

השב"כ ירדוף אותך כל החיים?

אני בטוח שזה לא יגמר אף פעם, כל ניסיון שלהם לפגוע בי מכניס אותם יותר עמוק בבוץ, אחד החוקרים אמר לי "בן אדם מנסה לצאת מהבוץ נכנס יותר עמוק" זה מה שיש להם להגיד לי.

לסיום אומר פרלמן לאזרחי ישראל: "נתנו לי תחושה שאני עזוב, כולם שונאים אותי בחוץ , שאני שב"כניק, שאני רוצח, ואני יוצא החוצה ואני מקבל חיבוק ענק מכל עם ישראל מכל גווני הקשת, אנשים מתקשרים אליי לקבל ברכה, אנשים מגיעים אליי מכל הארץ ומחזקים אותי.

היו כאן ניסים על גבי ניסים כמו מגילת אסתר, אני מודה לבורא עולם שגילגל הכול שיצאתי עם שם טוב והתחזקתי, וחברים, ואשתי היקרה שהייתה גיבורה גדולה, וארגון חוננו שתמך בי לכל אורך הדרך. אמרתי לעצמי לפני השחרור שגם אם כולם שונאים אותי בחוץ יש לי את אשתי וארגון "חוננו" לא צריך שום דבר יותר, ככה הרגשתי חזק".