על כסף, חופש ומה שביניהם

בלוג חדש העולה לאוויר באתר תכל'ס, ינסה לתת נקודת מבט מעט שונה מהמקובל והשטחי על ההתרחשויות הכלכליות בארץ ובעולם.

אמיר וייטמן , ט' בחשון תשע"א

תעשו היכרות. בלוגר הבית - אמיר וייטמן
תעשו היכרות. בלוגר הבית - אמיר וייטמן

הדיון בארץ סביב סוגיות כלכליות נוטה להיות שטחי ורדוד. בגדול, התקשורת מנסה לתאר אותו סביב מחלוקת בין "החברתיים" ו"הקפיטלסטיים החזריים", כאשר מצד אחד ניצבים בעלי ההון ותומכיהם ומן הצד השני אנשים שלכאורה דואגים לעניים. איכשהו, הרוב נמצא באמצע, כאשר רוב האנשים מכירים בעובדה ששוק חופשי הוא בסך הכל רעיון טוב שעובד לשביעות רצון הרוב ומספק רמת חיים טובה לרוב האוכלוסייה, להבדיל ממשטר סוציאליסטי, שכשל בכל פעם שהוא נוסה. מצד שני, רוב האוכלוסייה רוצים בכל זאת לספק רשת ביטחון חברתית לעניים. כלומר, ברמה כזו או אחרת, כמעט כולם סוציאל-דמוקרטים בעד כלכלת שוק-חברתית, מי יותר ומי פחות, אבל ששומרת על העקרונות הליברליים הבסיסיים של שלטון החוק, זכויות קנייניות ואי-התערבות משמעותית של הממשלה בקביעת מחירים ובתחרות לצד אחריות פיסקאלית.

ובואו נודה שבגדול, זה עובד. מדינת ישראל, כמו רוב המדינות המערביות, נהנת ב"ה מרמת חיים טובה יחסית. אין לנו אנשים רעבים ללחם ומעט העניים המרודים מטופלים על ידי הרשויות והעמותות. ילדים מקבלים חינוך בסך הכל סביר ומערכת הבריאות מספקת שרותים ברמה יחסית טובה. יש לנו מספיק כסף כדי לממן מערכת ביטחון יעילה שמגינה עלינו מפני אויבנו. לבסוף, מרבית האנשים מצליחים להתפרנס ולהביא טרף לביתם.

אבל האמת היא שאפשר להגיע ליותר, ואפילו להרבה יותר, וזו המהות האמיתית של הדיון שמתקיים. אם נשכיל לנקוט בפעולות הנכונות ובמדיניות הנכונה, אפשר להפוך את מדינת ישראל לאחד המקומות ההכי עשירים בעולם, וכתוצאה מזה להוריד את רמת העוני לכמעט אפס ולשפר את רמת החיים שלנו בכל תחומי החיים, בחינוך, בבריאות, בביטחון ובכלל. כדי לעשות את זה, מה שנדרש הוא להשתמש ברעיון האחד והיחיד שהומצא אי פעם ושבכוחו לקדם חברה אנושית לקראת רווחה יותר גדולה: החופש.

בכל העולם כולו ולאורך כל הדורות, ואנחנו בני עם ישראל לא יוצאים דופן במובן הזה, התקדמות אנושית אמיתית יכלה להתקיים רק בתנאי חופש וככל שהחופש גדול יותר, כך התקדמות המין האנושי גדולה יותר. זה מהותו האמיתית של הדיון הציבורי בסוגיות כלכליות וחברתיות שונות: מהי מידת החופש שאנחנו רוצים לתת לאזרח, כלומר עד כמה ההחלטות צריכות להתקבל על ידי הממלשה, ולשם כך כמובן צריך להטיל מיסים וליצור מנגנונים שיוכלו לקבל החלטות וליישם אותן.

הדיון האמיתי הוא סביב הגבולות של פעילות הממשלה: האם אנחנו רוצים ממשלה גדולה ושמנה שמקבלת החלטות במקומנו על בסיס אינטרסים פוליטיים, אידאולוגיה סוציאליסטית וקומבינות או שאנחנו רוצים לקחת את גורלנו לידנו, לתת חופש ואחריות לאזרחים על מנת שיכריעו בשאלות החשובות של חייהם.

אני החלטתי באיזה צד אני נמצא: אני בעד החופש והאחריות שמתלווה אליו.

הבלוג הזה יוקדש להסבר למה חופש עדיף על השיעבוד לתכתיבי הממשל באשר הם, בכל תחומי החיים. אני מקווה שתהנו ממנו ושהוא יעורר אצלכם מחשבות מחודשות על חיינו בארץ החיים.