לבני בועדת טירקל
לבני בועדת טירקלצילום: איציק אדרי
יו"ר האופוזיציה, ציפי לבני אמרה בעדותה בוועדת טירקל כי ההחלטות על הטלת הסגר היו חלק מאסטרטגיה בין-לאומית לפגוע בחמאס, אך הטורקים בחרו להתחמק מכך.



"הכנסת סחורה לעזה הייתה אפשרית והמשט הוא אקט פוליטי", אמרה לבני. היא הוסיפה כי "גם לפני ההחלטה על הסגר רק לישראל הייתה שליטה על כניסת אוניות מהים ונקבע שחיל הים יכול לנקוט את כל הצעדים נגד כלי שיט שמגיעים לעזה".
 
לדבריה, "עד לאותו משט ישראל פעלה לא רק תוך לגיטימיות בין לאומית, האסטרטגיה היתה משותפת לישראל ולקהילה הבינלאומית – לשמר את הדה-לגיטימציה לחמאס. בשלב מסויים טורקיה ניסתה להעניק לגיטימציה לחמאס בניגוד לדעת הקהילה הבינלאומית. הסגר על עזה צריך להיבחן בקונטקסט הזה כי העניין הטורקי לא היה בהכנסת סחורה לעזה. הכנסת סחורה אפשרית דרך ישראל ומקומות אחרים. זו אופציה שתמיד היתה על השולחן. זה היה אקט פוליטי שמנוגד להחלטות הבינלאומיות, בין השאר החלטות הקוורטט".
 
היא ציינה כי "כל מתן לגיטימיות למשטר חמאס בעזה לא רק שמנוגד להחלטות קודמות אלא פוגע ביכולת להגיע להסדר עם הרשות הפלסטינית הלגיטימית ולסיים את הסכסוך. כל הוועדות הבינלאומיות שהוקמו, הוקמו כתוצאה מחוסר הבנה וביקורת בינלאומית שנבעה מחוסר הבנה לא רק בנוגע לאירוע הספציפי עצמו אלא לחוסר הבנה כולל שנוצר. היתה תפיסה בינלאומית שמתייחסת לסגר כסגר על מדינה, כאשר בפועל לא דומה המצב בעזה והסגר עליה לסגר במקום אחר. הסגר עסק בכניסה לעזה. העקרונות שליוו את תהליך השלום שעל בסיסם אנו מבקשים לקדם גם את הסדר הקבע היו שהשליטה בים נשארת בידי ישראל והטובין יכנסו רק דרך ישראל. זו היתה התפיסה בין ישראל לרשות הפלסטינית וכך פעלנו. נקבע בהסדרי הביניים שעד שיוקם נמל – הכנסת הסחורות תהיה דרך ישראל. מעולם לא היו הסכמות על נמל ולכן נמל לא לגיטימי גם במסגרת ההסכמים שהוכרו על ידי הרש"פ".
 
על המצב בעזה אמרה "אמרתי כבר קודם שבעיניי הבחנה בין מוצרי מזון מיותרת. ברגע שמגדירים שצריכים לשמור על מצב הומניטרי זו היא עמדתי והצגתי אותה גם בדיון בממשלה בשעתו. אבל לא יהיה נכון להתייחס רק לזה – לאחר שהחמאס השתלט על עזה והמשיך לנקוט בפעולות טרור נגד מדינת ישראל, ממשלת ישראל היתה בסיטואציה מאוד מורכבת. יש כאן יישות שלא מכירה בישראל, שלא מכירה בהסכמים קודמים מול הרשות הפלסטינית ושבפועל שולטת בשטח. כל ההסדרים הקיימים הם לא רק בין ישראל לרש"פ אלא גם עם מעורבות של גורמים בינלאומיים. בתוך כל זה ישראל צריכה להגיב לסיטואציה שבה נמשך הטרור גם לאחר שהוצאנו את הצבא מעזה. ולאחר ששחררנו אותנו ממנה. לכן החלטת הקבינט היתה על צמצום. ההחלטות היו עד לגבול שיש פגיעה הומנטרית".
 
"בפועל זה מצב לא נורמלי, קיימת יישות עויינת שתוקפת את ישראל ובמקביל מחוברת אליה בחשמל ואספקת סחורות. אני מודה, כמי שהייתה ממונה אז על ההסברה שהאיסור על ספגטי לדוגמא, היה מיותר", הדגישה.
 
עוד הבהירה כי "העמדה של ישראל היא שהיא לא מענישה את הפלסטינים בעזה. הענשת האזרחים הפלסטינים לא רק שאינה המדיניות שלנו, אלא גם נגד הערכים שלנו. הרי לא מדובר כאן בדיון עובדתי – ישראל מעולם לא פעלה בכדי להעניש את תושבי עזה על הצבעתם לחמאס. בכל הפעולות שלנו מול הגורמים הרשמיים הדגשנו שזו לא הכוונה. כך גם המבצעים הצבאיים הופנו נגד חמאס – ארגון טרור שמפעיל אלימות ומשתמש בטרור, שלטון לא לגיטימי מבחינת העולם ששולט בעזה בין היתר בגלל מאבק מזויין שניהל בתוכה".
 
"ניתקלנו בשאלת החוסר פרופורציות גם במהלך המבצעים הצבאיים. השאלה הזאת הובילה את ישראל למצבים אבסורדים פעמים רבות – כשהחמאס מכוון ופוגע בבית ספר בבאר שבע, האם התגובה של ישראל צריכה להיות פגיעה בבית ספר בצד השני? בוודאי שלא. במהלך הזמן נוצרה התייחסות שיוויונית על ידי חלק מהגורמים בין ישראל לחמאס. משל יש כאן, עיסוק בשתי יישויות שנלחמות זאת בזאת. ההקבלה הזאת לא רק שאינה מקובלת עלי היא גם מנוגדת לאינטרסים של העולם החופשי והצורך שלו להילחם בטרור. הטרוריסטים מחפשים את האזרחים בכדי לפגוע בהם בעוד ישראל מחפשת את אותם מחבלים גם אם לעיתים נפגעים אזרחים מבלי שהיתה כוונה תחילה לכך. אנחנו מצפים גם מהקהילה הבינ"ל להיות שותפה לתפיסה הזאת כי במאזן האינטרסים הכולל גם אם יש מחיר מסויים שאזרחי עזה משלמים – זה מחיר שנוצר עקב שליטת חמאס שלא מכיר בקיומה של ישראל וממשיך לפעול בטרור. בפרופורציות האלה אני חושבת שישראל מתנהלת בצורה פרופורציונאלית מול מה שנמצא בצד השני והמטרות שלו", הוסיפה.
 
הרמטכ"ל, רב אלוף גבי אשכנזי, הופיע אתמול (ראשון) בפעם השנייה בפני וועדת טירקל לחקירת אירועי המשט, ובפתח דבריו הבהיר, כי לוחם השייטת השני שירד לסיפונה של ה"מאווי מרמרה" נורה מאקדח, על אף שהלוחם הראשון לא החזיק בנשק חם, דבר שמעיד על קיומם של אמצעי לחימה על הספינה.

"על המרמרה לא היה מפגן שלום. הייתה התארגנות של 100 אנשים עם אפודי מגן, מסכות גז, פנסי ראש וציוד צלילה", קבע אשכנזי, אשר דחה טענות שנשמעו על מניעת טיפול רפואי מנפגעים, וקבע כי כוחות צה"ל ביצעו בשטח 14 ניתוחי שדה.