משפט לוחמי גבעתי - העובדות

בארגון 'בין הכוונות' נאבקים במשפטיזציה שלטעמם מעקרת את הצבא במלחמתו בטרור. משפט לוחמי גבעתי הוא רק דוגמא.

שמעון כהן , י"ז בחשון תשע"א

חיילים בעזה
חיילים בעזה
דובר צה"ל



טוען....

בעוד בבית הדין הצבאי דנים היום בהכרעת משפטם של שני לוחמי גבעתי שהורו לנער פלשתיני לבדוק תיקים שנחשדו כממולכדים יוצאים אנשי ארגון 'בין הכוונות' נגד המשפטיזציה של הצבא. ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם אריה ארבוס, ממייסדי התנועה שחקרה את האירוע המדובר. ארבוס קובע כי המשפטיזציה הזו מעקרת ומסרסת את צה"ל במאבקו בטרור.

על הארגון הוא מספר: "אנחנו קבוצת צעירים שהשתוממנו ממה שמתרחש כאן", הוא אומר וקובע כי הפרקליטות הצבאית מייצרת רפיסות מכוונת אצל צה"ל. בהמשך דבריו הוא גם קובע כי לרפיסות זו אחראים ארגונים עוינים ששמו להם למטרה להחליש את צה"ל באינספור עתירות משפטיות שכל ייעודן הוא הכפפת הצבא למסכת של גדרים והנחיות שאינם מאפשרים לו לפעול נגד הטרור. "המטרה היא להפוך את צה"ל לצבא עייף וחלש", הוא אומר ומסרב להגדיר את אותם גופים עותרים מחשש שהדבר ייראה כאמירה פוליטית.

בדבריו מזכיר ארבוס שתפקידה של הפרקליטות הצבאית, לטעמו, הוא טיפול בעברות מוסר של חיילים כגניבות או נטילת שלל אך לטעמו אין מקום לטיפול בסוגיות שדה. "האלוף עוזי דיין אמר כבר שתחת הניאונים זה לא כמו תחת אש", הוא מצטט משפט הממחיש את ההבדל בין אולמות בית המשפט לשדה הקרב.

לדבריו בתחקירי אירוע שביצע ארגון 'בין הכוונות' התברר שחיילים רבים לא פעלו בשדה הקרב כמתבקש מהם אך ורק מחשש להסתבכות משפטית. "חיילים פחדו להגן על עצמם מאימת המשפט. חיילים מעדיפים אבנים על הקבר מאשר סיגריות בכלא שש... הם מוכנים לסכן את עצמם ולא לעמוד למשפט", אומר ארבוס ומחריף את דבריו בקובעו כי במדיניות זו גורם הצבא לחייליו להתאבד בפועל. "אנחנו מאמצים את התנהלות החמאס...".

ממשיך ארבוס ומטיח האשמות לעבר הפרקליטות הצבאית שלטענתו "מנחיתה תורות לחימה מוזרות כתוצאה של תפיסות שגויות". בהקשר זה הוא מזכיר הנחייה על פיה אסור לכוח צבאי להורות למחבל שהוצא מביתו להורות לו לשוב לבית כדי לוודא שאינו ממולכד, גם אם כאמור מדובר במחבל לכל דבר. ארבוס קובע שהנחייה זו מעניקה למחבל תחושת ביטחון שאיש לא ישיב אותו למבנה ממולכד ולאחר צאתו ממבנה הוא יכול להפעיל מילכוד על לוחמי צה"ל.

"צריך להיות משפטן כדי להבין היום את הוראות פתיחה באש, והאמן לי שכמשפטן אני יכול לומר לך שגם להיות משפטן זה לא מספיק...".

באשר לאירוע הספציפי של שני לוחמי גבעתי אומר ארבוס שלאחר תחקיר שביצע הארגון 'בין כוונות' הובררה השתלשלות האירועים. הוא מזכיר שבעבר ילדים בגילאי 13 ירו RPG על חיילי צה"ל וכי תיקים כדוגמת אלה שהלוחמים הורו לנער לפתוח שימשו להעברת אמל"ח, ואף אותו כוח גבעתי עצמו נתקל באירוע דומה ימים אחדים קודם לכן. ארבוס מזכיר את הנוהל הקיים בכל גזרות הפעילות הצה"לית ולפיו החיילים אינם יכולים לפתוח תא מטען או תיק אלא להורות לבעליו לפתוח אותו. זאת הן מדאגה לשלומם והן מחשש לתלונה עתידית על נזקים כאלה ואחרים. במקרה זה הופרדו הגברים מהילדים והנשים מחשש שחלקם מחבלים ועל כן נאזקו. במצב שכזה לא נותר לחיילים אלא לבחור באישה או בנער כדי לפתוח את התיק החשוד. "התקלה היחידה שלהם הייתה שמפני כבוד האישה ביקשו מהילד שנראה הכי מבוגר במקום לפתוח את התיק".

ארבוס שב וקובע כי כיום נקבעות תורות לחימה על פי ערכים מעוותים. הוא מזכיר בהקשר זה את דבריו של ראש אגף מבצעים בעבר, האלוף ישראל זיו שקבע כי חיי אזרחי האויב חשובים לא פחות מחיי חיילי צה"ל, לתפיסה הזו יש להתנגד בכל תוקף, קובע ארבוס.