גם חירש יכול להזמין פיצה בטלפון

מרכז תקשורת מיוחד משתמש בשיחות וידאו כדי לשפר את איכות חייהם של חרשים. הצפייה בכתבה מותאמת גם לכבדי שמיעה.

יוני קמפינסקי , ט' בכסלו תשע"א



טוען....

בסניף תל אביב של אגודת החרשים בישראל נערכות שיחות וידאו רבות בכל יום. זה קורה במרכז התקשורת של האגודה המאפשר למנויים להעיזר בשירותי המרכז כדי לבצע שיחות טלפוניות - איך זה עובד? פשוט מאוד - המשתמש, שסובל מבעיות שמיעה יוצר קשר בשיחת וידאו עם מתורגמנית לשפת הסימנים שיושבת במרכז וזו מבצעת את השיחה הקולית ומדברת עם מי שצריך.

ערוץ 7 ביקר במרכז התקשורת של אגודת החרשים בישראל ביום ההתרמה השנתי לטובת 650 אלף חירשים ולקויי שמיעה. ארגוני החרשים מספרים כי למרות היעדר תמיכה ממשלתית מספקת בלקויי השמיעה הם אחראים על מתן שירותי הרווחה, סגירת הפערים הלימודיים של התלמיד או הסטודנט,לימוד דיבור השפה העברית ועוד. השירותים מיועדים לחירשים ולקויי שמיעה ולבני משפחותיהם. מטרתו של יום ההתרמה שבמהלכו יצאו עשרות אלפי תלמידים להתרים מדלת לדלת, הוא שדרוג בנק מכשירי שמיעה, בכדי להקל על חייהם של לקויי השמיעה. בין המכשירים נמצאים: מכשירי שמיעה מסוגים שונים, מכשירי הגברה לסטודנטים ולתלמידים, אוזניות, טלפונים ייחודים ועוד'.

לתרומת עשרה שקלים שלחו את הספרה 10 למספר 3388

יש מספר ארגוני חירשים שונים המטפלים בחירשים ובלקויי השמיעה בכל הגילאים:
"אח"א" - אגודת החירשים בישראל. מפעילה 17 מועדונים חברתיים ברחבי הארץ, המקיימים קבוצות תיאטרון וספורט, מקהלות, דיונים בשפת הסימנים ועוד. המטרה היא להוציא את החירשים וכבדי השמיעה מהבדידות בה הם נמצאים לעומת החברה השומעת.
"מיח"א"- מחנכי ילדים חירשים. עוסקת  בחינוך, שיקום וטיפול באוכלוסיית הילדים בגיל הרך הלוקים בשמיעתם. מטרת מיח"א להבטיח את מיצוי הפוטנציאל של הילדים, צמצום הפער בין ילדים שומעים לילדים לא שומעים ושילוב הילדים הלא שומעים בחברה השומעת,במקביל מעניק הארגון הדרכה וייעוץ להורים שמתמודדים לראשונה עם גילוי החירשות אצל ילדיהם.
"שמע"- ארגון הורים לילדים חירשים וכבדי שמיעה.  הארגון  מטפל בשילובם של החירשים ולקויי שמיה במערכת החינוך הרגילה והייחודית. הארגון גם מארגן פעילות תרבותית וחברתית  לתלמידים חירשים וכבדי שמיעה, הכוללת קבוצות נוער, תיאטרון וכו'..
"המכון לקידום החירש"-המכון מעודד ומסייע לקויי השמיעה  להמשיך ללמוד במוסדות להשכלה גבוהה. כיום כ- 400 הסטודנטים לקויי השמיעה לומדים בליווי המכון לקידום החרש.

ולהלן מספר נתונים על לקות שמיעה:
* לאחד מכל עשרה ישראלים (כ-700 אלף איש בישראל) יש דרגה מסוימת של ליקוי בשמיעה.
* בארץ יש כ- 8000 חרשים (המושג "לקויי שמיעה" כולל בתוכו כבדי שמיעה+חרשים).
* אחד מכל שישה אנשים בגילאי העבודה (40-65) הוא אדם כבד שמיעה קיים קשר בין הגיל לירידה בשמיעה.
* מרבית אוכלוסיית לקוי השמיעה היא אוכלוסיה בוגרת המאבדת את שמיעתה בהדרגה עם תהליך ההזדקנות. כשליש מהאנשים מעל גיל 65 הם לקויי שמיעה. לקות שמיעה נחשבת לאחד ממצבי הבריאות הכרוניים השכיחים אצל אנשים מבוגרים מכל חלקי האוכלוסייה ומכל הרמות הסוציו אקונומיות (יחד עם דלקת פרקים ולחץ דם גבוה).
* מרבית לקויות השמיעה מתפתחות בהדרגה על פני 25-30 שנים. כ-95% מהסובלים מלקות שמיעה יכולים להפיק תועלת ממכשירי שמיעה אולם רק כ-22% אכן משתמשים בהם.
* מצבים בהם יש ירידה בשמיעה עם הגיל מתאפיינים בדרך-כלל בכך שהתדרים הגבוהים נחלשים ראשונים ולכן יש קושי בהבנת הדיבור. לדוגמא, אותיות כמו "ש", "ט", "ק" ו-"צ" לא נשמעות היטב וזה מקשה על הבנת הדבור. בתנאי שמיעה קשים יותר כמו שיחה במקום רועש, הקושי בולט עוד יותר.