בועת נדל"ן?! - יש הרבה דירות פנויות...

חשבתם שאין מקום לגור? דווקא יש – והרבה. אם תסכימו לגור בנגב, בגליל או בבקעת הירדן. ח"כ חסון: על משרד רה"מ לפעול.

חזקי ברוך , ט"ו בכסלו תשע"א

בנייה ביו"ש.
בנייה ביו"ש.
פלאש 90
הוועדה לביקורת המדינה דנה היום (שני) בתופעת הישובים החקלאיים המקבלים מכסות מים, אמצעי יצור וקרקעות רבות – אבל עם מעט מאוד תושבים. אפילו על מספר הישובים הללו, נטושה מחלוקת קשה. בעוד שהחטיבה להתיישבות בסוכנות היהודית משוכנעת כי מדובר בקרוב לשבעים ישובים כאלו, הרי שמשרד החקלאות יוסי ישי טוען כי מדובר רק ב 34 כאלו, מתוכם כבר 15 גדלו וקיבלו תושבים נוספים.
 
מבקר המדינה בדק את התופעה והסביר כי מדובר בישובים שהוקמו לפני שנת 1985, קיבלו מכסות מים וקרקע וכן אמצעי יצור מספיקים לתושבים רבים – והיום מתגוררים בכל אחד מהם פחות מארבעים משפחות או פחות שישים חברים. זאת בעוד שלגרעיני התיישבות קיימים מסביב לישובים אלו אין די קרקע ולא אמצעי יצור. המבקר גם התריע בפני הליכים ארוכים בידי הרשויות שלא פותרים את הבעיה.
 
יוסי ישי, מנכ"ל משרד החקלאות הבהיר כי הם מקפידים שהפתרון יעשה בהסכמה כדי לא לפגוע במשפחות הקמתוגגרות בישובים אלו. הוא הבהיר כי יש לבדוק האם ממשיך להתקיים אינטרס לאומי במיקום הנוכחי של הישוב. המשרד בודק גם אם מיעוט המתיישבים נגרם מאופיו השיתופי של המקום או החקלאי – ואז פועל להפוך אותו לישוב קהילתי. הוא הדגיש כי כל הישובים הללו נמצאים בפריפריה ויש קושי עצום במשיכת אוכלוסיה חדשה וצעירה למקומות אלו.
 
יו"ר הוועדה , ח"כ יואל חסון (קדימה) הדגיש כי "התיישבות עושים באהבה או לא עושים בכלל, יש משבר בהתיישבות ובחקלאות בישראל - אבל זו משימה לאומית ועל משרד ראש הממשלה להוביל תכנון ופיתרון לישובים אלו". חסון הדגיש כי החטיבה להתיישבות חייבת לחזור לסמכותו של משרד ראש הממשלה וכי ההחלטה להוציאו משם למשרד החקלאות היתה טעות ונעשתה משיקולים אישיים-פוליטיים. 
 
רשם האגודות עו"ד אורי זליגמן ציין כי בישובים קטנים חייבת להיות לכידות חברתית, ועובדה זו גורמת לסינון מתיישבים חדשים. דני קריצ'מן, ראש החטיבה להתיישבות האשים מצידו את מנכ"ל משרד החקלאות ב"הצגת עובדות-לא-נכונות ודברים-חסרי-שחר". לדבריו, משקים חקלאיים  - בעיקר קיבוצים - מחזיקים שטחי-קרקע פי שלוש ממה שמגיע להם, וכך  15 משפחות מחזיקות מכסות-יצור וקרקעות המיועדות לכמאה משפחות. זאת, בעוד שמסביבם יש מושבים רבים שלבניהם אין יכולת לגור ולקבל עתודות קרקע. גם מנהל מינהל מקרקעי ישראל ירון ביבי, תמך בדבריו של קריצ'מן ואמר כי ישובים רבים לא רוצים לקבל תושבים נוספים, ויתכן כי הם רוצים לשמור את מכסות הקרקע והמים לעצמם.
 
גבי קדוש, יועץ רה"מ להתיישבות הוסיף כי ישנן בעיות חברתיות וקהילתיות בגרעין התושבים הקיים, ומשרד ראש הממשלה מגבש מדיניות עם כל הגורמים הקיימים בעניין. לדבריו, המעורבות של תנועה מיישבת היא המרשם להצלחה ולאכלוס.
זאב שור מזכיר התנועה הקיבוצית, תמך בעמדת משרד החקלאות, וציין כי מקומות שלא יכלו להמשיך כקיבוץ הוסכם לשינוי הסיווג שלהם. לדבריו, לא רק שאין עודף מכסות מים וקרקע – אלא אדרבה ישנם ישובים שחסרים להם מכסות כאלו.
 
חיים יטיב, מזכיר הועד המקומי בקיבוץ הר עמשא האשים את רשם האגודות השיתופיות בקפיאתו במקום של ישובו. "סיווגו אותנו כ'קיבוץ בהתהוות' כבר 23 שנה למרות שאין הגדרה כזאת בחוק, וכך הניהול שלו בידי הרשם ולא בידי התושבים. מדובר בעשיית קומבניות במשאבים לאומיים כמו קרקעות  - שלא כדין".
 
ח"כ חסון הטיל על יועץ רה"מ להתיישבות לגבש תוכנית מוסכמת עם כל גורמי ההתיישבות ולהציגה לוועדה בעוד כחצי שנה. "יש למדינת ישראל אחריות לאומית וציונית להמשיך ולהחזיק במקומות הללו, ולתת פיתרון גם לאנשים וגם לעתודות הקרקע. ישובים אלו יכולים להיות פיתרון מצוויין לזוגות-צעירים רבים בהמתקשים בהשגת דירה", הבהיר.