פרס לחוקרת שחשפה חלק ממנגנון קידוד הזכרון

ד"ר אינה סלוצקי מאוניברסיטת תל אביב זכתה בפרס ברנרד כץ. הרצאת הזכייה תעסוק במחלת האלצהיימר.

שלמה פיוטרקובסקי , ב' בטבת תשע"א

החידה הגדולה. מוח
החידה הגדולה. מוח

ד"ר אינה סלוצקי מביה"ס לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל אביב זכתה בפרס ברנרד כץ והיא תיתן מחר (יום שישי) את הרצאת הפרס באוניברסיטת היידלברג שבגרמניה. בנימוקי ועדת הפרס נאמר, כי ד"ר סלוצקי זכתה בפרס על מחקרה המקורי בתחום התקשורת בין תאי עצב ובהבנה כיצד תכונות של סינפסות בודדות במצב מנוחה משפיעות על יכולת של רשת עצבית לקודד זיכרונות חדשים.

פרס ברנרד כץ נוסד ב-1991 בידי פרופ' ברט זקמן שזכה בפרס נובל לרפואה באותה השנה ביחד עם ארווין נהר על הישגיהם בתחום תעלות היונים בקרום התא. זקמן תרם חלק מכספי הפרס להקמת מפעל פרסים לכבודו של זוכה פרס נובל הבריטי סיר ברנרד כץ. כץ היה מייסד תחום החקר החוץ תאי של התמסורת העצבית וכן גילה את השערים המאפשרים את העברת החומרים מתאי העצב לסינפסות. הפרס ניתן לסירוגין למדענים צעירים בתחום מדעי העצב מגרמניה וישראל.

"הסברה המקובלת היא שהזיכרונות מקודדים ומאוחסנים בתבנית ובחוזק הקשרים הסינפטיים", מסבירה ד"ר סלוצקי. "סינפסה היא האתר המקשר בין שני תאי עצב, ומשמשת כיחידה הבסיסית לקידוד, העברה ושמירת מידע. גורמים סביבתיים, בנוסף לגורמים תורשתיים, יכולים לגרום לשינויים במבנה ובתפקוד של הסינפסה. השונות בפעילות הסינפסות היא עצומה, אבל עד כה חסרו השיטות המאפשרות לחקור כיצד שינוי מולקולארי במבנה החלבון גורם לשינוי בתפקוד של אותה סינפסה".

"אנחנו פיתחנו גישה כוללנית לתאם את המבנה והתפקוד ברמה של סינפסות בודדות ברשתות נוירונים. לשם כך השתמשנו בשילוב של שיטות הדמיה ברזולוציה גבוהה וספקטרוסקופיה להבנת יחסי הגומלין בין תבנית ירי  נוירונאלי למבנה של חלבוני האיתות והפלסטיות של סינפסות בודדות. העבודות שלנו מציעות כי לפעילות רקע עצבית יש חשיבות רבה בשמירת הפלסטיות הסינפטית ברשתות של מוח בוגר ובריא וגם בתחילת ההתדרדרות של תפקוד סינפטי במחלות נוירודגנרטיביות כדוגמת אלצהיימר", מוסיפה סלוצקי.

בין הפרסומים של קבוצתה של סלוצקי באוניבריסטת תל אביב בשנה האחרונה  - גילוי מנגנון המולקולארי המאפשר למוח לקודד זכרונות. במחקר שפורסם בכתב העת Neuron, הצליחו החוקרים, בשיתוף עם צוותו של פרופ' פול שלזינגר ממכון סאלק, להבין מדוע קיימת שונות ברמת פעילות הסינפסות, שונות החשובה לקידוד הזכרונות.

מחקר נוסף שפורסם לפני כשנה, עסק בחשיפת המנגנון התאי המשמש את החלבון בטא-עמילואיד. מסתבר שהקשר בין עודף בחלבון בטא-עמילואיד לבין מחלת האלצהיימר הוכח זה מכבר, אך מחקר, שהתפרסם בכתב העת Nature Neuroscience מצא שלחלבון יש תפקיד בהעברת המידע גם במוח בריא, וכי גם מחסור בו מסוכן.

ד"ר אינה סלוצקי סיימה את הדוקטורט בנוירוביולוגיה באוניברסיטה העברית ועסקה במחקר במסגרת פוסט דוקטורט במכון ללמידה וזיכרון ב-MIT. היא מובילה קבוצת מחקר עצמאית במחלקה לפיזיולוגיה ופרמקולוגיה באוניברסיטת תל-אביב מאז 2006. ד"ר סלוצקי זכתה בפרס החוקרים של איגוד האלצהיימר בארה"ב בשנת 2010 ובפרס החוקר החדש בתחום האלצהיימר מהפדרציה האמריקנית לחקר הזקנה (AFAR), ומקרן גילברט בשנת 2008.

בטקס הפרס, תרצה אינה סלוצקי על הנושא: "ויסות הפלסטיות בהיפוקמפוס - מדינאמיקה של סינפסה בודדת ועד מחלת אלצהיימר".