ים המלח
ים המלחפלאש 90

חמישה ק"מ מעין גדי, כמעט באמצע ים המלח, קבוצת חוקרים בינלאומית חופרת בקרקעית הים על מנת לגלות את ההיסטוריה של שינויי האקלים באזור ואת ההיסטוריה של רעידות האדמה בקו השבר. כך מדווח בהרחבה ה- times.

העדויות הראשוניות נמצאו כבר ביום ה-20' לפרויקט, והן אף יותר ממה שקבוצת החוקרים שיערה שתמצא.

החוקרים מצאו הוכחות לכך שמה שאנו מגדירים כיום מרכז ים המלח (שהיום הוא למעשה אגם מלח גדול) היה פעם רצועת החוף בלבד, ושמפלס המים בים המלח הצליח לאזן את עצמו באופן טבעי.

"ידענו שהיו מפלסים גבוהים ונמוכים בים המלח", אמר פרופסור צבי בן אברהם, חוקר מומחה ומוביל הפרויקט, "אבל לא ידענו עד כמה נמוך המפלס הגיע".

פרופסור בן אברהם הוא חבר באקדמיה הישראלית למדעים ומדעי הרוח, ומכהן כיו"ר מכון המחקר "מינרבה" של ים המלח באוניברסיטת תל אביב. במשך 10 שנים הוא דוחף את המחקר לחקר קרקעית ים המלח.

הרעיון היה לחפור מתחת לים המלח, ולהוציא גרעין גיאולוגי שברגע שייחקר יוכל לספק מידע ברמה בינלאומית על תהליכים טבעיים ושינויים סביבתיים.

ים המלח ממוקם במקום הנמוך ביותר בעולם. המדענים בחרו לקדוח במרכז הים, מכיוון שהם שיערו כי אזור זה היה תמיד מצוי תחת מעטה מימי, ולכן נשמר טוב ולא נחשף לאטמוספרה.

המרכיב הייחודי של מי ים המלח יוצר הזדמנות מיוחדת למחקר. מינרל מיוחד המצוי במים עשוי לאפשר תיארוך מדויק יותר מאשר השיטות הנהוגות כיום.

תוכנית הקידוח, שמקורה בגרמניה, היא הארגון היחיד כיום בעולם המסוגל לבצע כזה מבצע. והם משתתפים כספונסרים שותפים בעלות של 2.5 מיליון דולר יחד עם האקדמיה בישראל.

המחקר כולל 40 מדענים מישראל, גרמניה, שוויץ, נורבגיה, יפן וארצות הברית. פרופסור בן אברהם ומנהל הפרויקט שלו- מיכאל לזר, גיאופיסיקאי ימי מאוניברסיטת חיפה, הדגישו כי הם עובדים גם עם מדענים מירדן ומהרשות הפלסטינית בגלל הגבול המשותף.

מפלס המים הנמוך של ים המלח מספק כעת מקום מחקר מצוין, העשוי לספק תשובות רבות לשאלות בינלאומיות על התפתחות המין האנושי והתרבות האנושית. הקידוח הראשון הגיע לעומק רב ונסתם, אך המדענים הצליחו להוציא מהקידוח כמה ממצאים שנבדקים כעת במעבדות.

החוקרים עובדים על ספינת המחר סביב השעון, במשמרות של 12 שעות. עקב ריכוז המלחים הגדול בים, יש לשמור על תחזוקה מתמדת של הספינה - היחידה השטה בים המלח.