"המסתננים תופסים מקומות עבודה של ישראלים"

חוקר הועדה לבחינת בעיית העובדים הזרים אמר בישיבת הועדה, כי אכיפת איסור העסקת מסתננים תסייע לתעסוקת ישראלים.

שלמה פיוטרקובסקי , ט"ו בטבת תשע"א

מסתננים מאפריקה. ארכיון
מסתננים מאפריקה. ארכיון
פלאש 90

"מדובר בטרור דמוגרפי. אני קורא לראש הממשלה להכריז על מצב חירום ולמנות שר מיוחד לפתרון הבעיה שירכז את כל הטיפול בנושא". ח"כ יעקב כץ (כצל'ה) יו"ר הוועדה המיוחדת לבחינת בעיית העובדים הזרים, אמר דברים אלה הבוקר, בדיון הוועדה, לאור הנתונים על פיהם כ-15,000 מבקשי מקלט מסתננים למדינת ישראל מגבולה הדרומי מידי שנה. עוד הוסיף, כי כל עוד מדינת ישראל אינה קונסת את מספקי העבודה למסתננים, המוטיבציה שלהם להגיע לישראל ולעבוד בה, על אף הזוועות שהם עובדים בדרך, לא תקטן".  

סנ"צ עוזי עובדיה, נציג משטרת ישראל, אמר כי למשטרת ישראל אין נגיעה בכל הנוגע לאיסור העסקת מסתננים. משטרת ישראל מטפלת במקרים של עבירות סחר והעסקה בתנאי עבדות. תיקי הסחר שכבר נפתחים מועברים לפרקליטות לטיפול.

יוסי אדלשטיין, מנהל האגף לעובדים זרים במשרד הפנים, מסר לוועדה כי צוות מהמשרד יצא ביום א' בלילה לבדוק מתקני שהייה למבקשי מקלט באיטליה וספרד. "המתקן שיוקם בדרום, ושכמותו יש רבים באירופה, אמור לתת מענה הומניטארי לכל מבקשי המקלט. בזמן שהייתם במקלט תיבדק בקשתם לקבלת מעמד של פליט" אדלשטיין ציין כי המקלט יאכלס עד 8000 מבקשי מקלט וכי בתקופת השהייה לא יורשה להם לצאת לעבוד.

לשאלת יו"ר הוועדה מה ייעשה עם עוד כ-35,000 מסתננים שלא יימצא להם מקום במקלט, אמר אדלשטיין כי "נתחיל את התהליך ונראה מה לעשות עם כל היתר".

הילל פרידן, עוזר המנכ"ל במשרד רוה"מ, סקר את שורת ההחלטות שקיבלה הממשלה שמשמעותן מניעת זרם הפליטים הנכנס וטיפול במבקשי המקלט שכבר נמצאים בישראל, ביניהן: הקמת הגדר, הקמת מתקן השהייה בדרום, תיקון החוק למניעת הסתננות ופעילות הרחקה למדינת המוצא. "שם המשחק הוא הקטנת התמריץ הכלכלי להגיע לישראל", אמר פרידן.

שי שבתאי, מנהל התאחדות המלונות באילת, התריע על נזק בלתי הפיך שעלול להיגרם לתיירת באילת אם יוחלט לאסור על מעסיקים להעסיק מבקשי מקלט. "אילת זקוקה לכ-1500 אנשים שיעבדו בצורה מסודרת. ישנם תפקידים כגון שטיפת כלים, שהישראלים לא מוכנים לעשות ולא ידרימו בשבילם עד לאילת". שבתאי ציין את 'מבצע עובדה' שהציע הטבות לעובדים ישראלים בתחום המלונאות בשנת 2007: "עד לשנת 2006 היו מכסות מסודרות לעובדים זרים באילת מתאילנד, צילון ונפאל שקיבלו הטבות סוציאליות וטיפול רפואי. כשהתחיל 'מבצע עובדה' ב-2007 נשארנו בלי עובדים".

חוקר הוועדה ד"ר גלעד נתן, השיב לשבתאי כי מבדיקת מרכז המחקר והמידע שנערכה בשנת 2007, בתי המלונות באילת נהגו לאורך שנים לפטר עובדים ישראלים ולהחליפם באופן תדיר. העסקתם של מסתננים ומבקשי מקלט באזור ים המלח וערד גרמה לפיטורים משמעותיים של עובדים ישראלים וגרמה נזק חמור לתעסוקת צעירים באזורים אלה, בעיקר בקרב בוגרי צבא. 'מבצע עובדה' לעידוד תעסוקת ישראלים התחיל בתקופה שבה המלונות גם כך היו בתפוסה חלקית. לקראת האביב הייתה עלייה בגיוס ישראלים לקראת עונת הקיץ, אלא שאז החלה כניסה משמעותית של מבקשי מקלט לישראל. אוכלוסייה זו הועברה לעבודה במלונות על חשבון העובדים הישראלים.

לסיכום קרא יו"ר הוועדה ח"כ כץ (כצל'ה) לאכוף את הקנסות על מעסיקי המסתננים וליישם במהירות פתרון לבעיית המסתננים, תוך שמירה על זכויות האדם שלהם להם מחויבת מדינת ישראל מבחינה מוסרית כמדינת העם היהודי. חה"כ כץ קרא לממשלה לפעול ליישום מהיר של החלטות הממשלה בנוגע להקמת מכשול בגבול עם מצריים והקמת מתקן שהייה לאוכלוסיית המסתננים.