ישוחזר בית הכנסת "עדס" בנחלאות

עיריית ירושלים תשמר ותשחזר את ציורי הקיר של הצייר יעקב שטרק שצוירו על קירות בבית הכנסת "עדס" שבשכונת נחלאות.

עוזי ברוך , כ"ט בטבת תשע"א

עיריית ירושלים תשמר ותשחזר את ציורי הקיר של הצייר יעקב שטרק ותלמידי בצלאל מתחילת שנות העשרה של המאה הקודמת שצוירו על קירות בבית הכנסת "עדס" שבשכונת נחלאות.

בית הכנסת "עדס" הוכרז לאחרונה כאתר מורשת לאומי על-ידי משרד ראש-הממשלה. השימור והשחזור יעשו על-ידי עיריית ירושלים, בשיתוף רשות העתיקות ובמימון משותף של משרד ראש הממשלה ועיריית ירושלים.

בראשית 2009 יזמו בעלי בית הכנסת פעולת שיפוץ שנעשתה באופן חפוז, תוך הפרה של תקנות השימור והתב"ע החלות במקום. גבאי בית הכנסת נתנו בידי צייר שאינו מוסמך בשימור ובשחזור לצייר על היצירה, ללא תאום ואישור של מחלקת שימור בעיריית ירושלים, כמתבקש על פי החוק. בפועל, בשני קירות הועתק הציור המקורי על בד שהודבק על המקור בדבק מגע, ויצר תוצר שהוא העתקה חסרת ערך אמנותי והיסטורי. מחלקת השימור הפעילה את סמכותה לעצירת העבודות והספיקה להציל את הקיר האחרון.

בבית הכנסת אוצרות אמנות ותרבות כבימה והיכל עשויים מלאכת מחשבת עבודת דמשק (1901), פקסימיליה של כתר ארם צובא ובשבתות בחורף מתקיימת בו "שירת הבקשות". עד ההשחתה היה בית הכנסת אבן שואבת למבקרים והכוונה היא להפכו לאחר השחזור והשימור לאתר תרבות ואמנות הפתוח לביקורים מסודרים.

במאמצים להצלת ציורי הקיר בבית הכנסת היו שותפים תושבים, אנשי הקהילה (בעלי הנכס קהילת ארם-צובא), מדריכים, מכון בן צבי לחקר קהילות ישראל במזרח, איגוד המשמרים הישראלי, רשות העתיקות, המועצה לשימור נכסי מורשת בישראל (שימור אתרים) ומוזיאון ישראל.

סגנית ראש העיר ומחזיקת תיק השימור בעירייה, הגב' נעמי צור ציינה כי "עירית ירושלים רואה חשיבות רבה בשימור המורשת האדריכלית והאמנותית של ירושלים ופועלת לשמירה על נכסי התרבות והאומנות הרבים בעיר עבור הדורות הבאים".

אדריכלית תמר קוך, מנהלת מחלקת השימור בעיריית ירושלים מציינת כי "מעבר להצלת יצירת אמנות כה חשובה ויצירת מוקד תיירותי בעיר, הגדרתו של בית הכנסת "עדס" כאתר לשימור במסגרת אתרי מורשת לאומית הינו תקדים חשוב ביותר לירושלים".

"הפינה ההיסטורית"

ציור הקיר בבית הכנסת "עדס" בשכונת נחלת ציון בירושלים, הוא יצירת האמנות העברית המונומנטאלית, המוקדמת והחשובה ביותר. הציור נעשה בידי יעקב שטרק, מראשוני התלמידים והמורים בבצלאל והוא מבטא לראשונה תפיסה ציונית באמנות העברית, הכוללת את כל מרכיבי הסמלים הציונים-עבריים שגובשו בבצלאל.

העבודה הושלמה בשנת 1912 בבית הכנסת של יוצאי חלב ומהווה את החיבור שבין הקהילה הדתית, המסורת היהודית והאמנות העברית.

בית הכנסת "עדס" של העדה החלבית נוסד בשנת תרס"א (1901). זמן קצר לאחר חנוכת בית הכנסת הותקן בו ארון קודש מעשה תשבץ דמשקאי ובחודש חשוון תרע"ג (נובמבר 1912) הושלמה עבודת ציור מונומנטאלית על קירות בית הכנסת ותקרתו.

מעל הארון משני צדדיו, מצוירת כתובת הקדשה מהאמן שטרק (בשני מדליונים), ושלובה בציור הקיר.

אודות האמן יעקב שטרק:

יעקב שטרק עלה מגליציה לארץ ישראל בשנת 1905 בהיותו כבן 24. עם הקמת "בצלאל" בשנת 1906 הוא נמנה עם ראשוני התלמידים ולאחר כשלוש שנים הצטרף לסגל המורים.

נסיבות עבודתו בבית הכנסת "עדס" אינן ידועות דיין, אך ידוע שבאותה עת התגורר בשכונת נחלת ציון, ברחוב שילה. את מלאכת הציור גדולת הממדים בבית הכנסת "עדס" עשה בהתנדבות. עבודתו האמנותית של שטרק נגדעה שנים אחדות לאחר שסיים את עבודתו בבית הכנסת "עדס", כשהיה בדמי ימיו. בסתיו 1915, בימי מלחמת העולם הראשונה, הוא חלה בטיפוס ובדלקת ריאות ונפטר.