סבתא חזרה מזועזעת מחוות מעון

סבתא נינה הגיעה לביקור בחוות מעון ונחרדה למראה שגרת המאבק מול האנרכיסטים ובעיקר מול אזלת ידו של צה"ל. בפניכם רשמיה.

סבתא נינה , י"ט בשבט תשע"א

יהושפט תור בחוות מעון. ארכיון
יהושפט תור בחוות מעון. ארכיון
פלאש 90

בתקופה שלי חיילים היו גברים, הם נלחמו והגנו על העם, הם פעלו בתבונה וחשיבה פקחית ובריאה. השבת נוכחתי שהחיילים של היום הם...מה?

השבת התארחתי עם בעלי אצל הבנים והנכדים שלי בחוות מעון. בערב, כשכולם התארגנו לישון, אני רואה את הבן שלי (בן 28) עוזב את אשתו והילדים ויוצא עם שק שינה. "מתוק שלי, לאן?" שאלתי, "אימא, עזבי, אני ישן מעל הדיר שלי, פשוט מפחד שהבדואים יגנבו את הכבשים". " מה זאת אומרת, יש צבא?" כעסתי "כן, אימא, את לא מבינה, הצבא לא בא, כבר גנבו כמה עדרים באזור והצבא לא עשה דבר"

לא יכולתי להירדם,  טיילתי ביער, הסתכלתי בכוכבים שנצצו בין צמרות העצים והתפללתי שהאלוקים הטוב ישמור את הבן שלי, את כלתי היפה והנכדים המתוקים שלי. כשעברתי ליד הדיר לחשתי "לילה טוב בן שלי" ושמעתי אותו עונה" אני אוהב אותך אימא, לכי לישון, הכול טוב אל תדאגי"

בבוקר השבת יצאנו בעלי ואני לטייל מסביב וראינו קבוצה של ארבעה אנשים עם מצלמות מחוץ ליער, שלושה מהם התחילו לדבר איתנו באנגלית, כנראה חשבו שאנחנו ערבים [מה לעשות, אני בעלת חזות קצת ערבית אפילו ערבים טועים בי..] הם סיפרו לנו שאבא של אחד מהם היה נאצי וכמה חבל שהם לא סיימו את העבודה והשאירו לדור הבא לסיים אותה, זו שליחות, הם באו במיוחד מאירופה בשביל כך ולא התביישו להגיד שלאחד מהם אין אישורי שהייה כלל אבל הוא לא דואג כי לנתין זר יש חסינות.

לפתע הם מתקשרים בפלאפון וצועקים "תעלו להון". תוך שניות - שלושה טרקטורים וכשלושים נערים ובחורים בדואים רצים על ההרים, הטרקטורים התחילו לחרוש את השדה שהבן שלי מעבד כבר כעשר שנים ולזרוע חיטה במהירות מטורפת. הלב שלי החל לדפוק בפראות, חשבתי 'אלוקים מה קורה פה, הם גוזלים את השדה מאה מטר מהבית של הבן שלי?!', התחלתי לצעוק עליהם והם קלטו שאני יהודיה ומאוד נהנו לראות אותי בוכה וצועקת. מעולם לא ראיתי מול עיני אנשים שנהנים כל כך לראות אדם בצער וכאב, מצטערת אבל נזכרתי בהיסטוריה של העם שלנו, האם כך היה במצרים או בבל או ספרד או...

קראנו לצבא אך לקח להם כחצי שעה להגיע, ובינתיים הבחורים שלנו ירדו לשדות שלהם בכדי לעצור את הטרקטורים. נהגי הטרקטורים החלו לדרוס אותם בפראות ואת זה המצלמות לא צילמו, "מתי הצבא יגיע כבר" נדמה לי שכולם שומעים את הדופק שלי "למה זה לוקח כל כך הרבה זמן" והצלמים האירופאים נהנו, הם בהחלט נהנו וכל הזמן ליבו את המחלוקת וכיוונו את תנועת הערבים מסביב, חלקו פקודות, צילמו ונהנו.

סוף כל סוף הצבא הגיע, הבדואים נשפכו מצחוק, מציגים חיקויים של הליכת החיילים ואמרו לנו, "זהו, לכו הביתה, הצבא הגיע הם יתנו לנו את השדה" וצוחקים. "לא יכול להיות" אמרתי לעצמי, "החיילים יוכיחו להם שיש חוק וסדר במדינה ושאי אפשר לגזול כך סתם באמצע שבת" רצתי אל המפקד ואמרתי לו "אדוני, אתה רואה את ארבעת הבחורים האירופאים, הם הזמינו את האירוע, תעצור אותם ותראה איך הכול נגמר" "אני לא יכול גברת, אסור לי לעצור זרים, כל הישראלים לעלות על ההר" פקד, וכולנו עלינו לצד ההר, הוא העמיד חיילים לשמור על הבדואים ולמרבה הפלא הם המשיכו לחרוש כרגיל. לא האמנתי, חיילי צבא הגנה לישראל, עם כל הציוד עליהם, לא מגנים עלי?  "לא יעזור לך אימא" הבן שלי אמר, "את תמימה ומתוקה, בואי הביתה נשתה קפה של שבת".

לא! אני לא אחזור הביתה לשתות, משהו כאן לא תקין. צעקתי למפקד " מי צריך אותך, בשביל מה באת, הם יכולים לגנוב (מכוניות, עדרי כבשים, שדות,) גם בלעדיך, אני מכירה חיילים גברים עם אידיאלים ומוסר, לא נולדתי היום וכבר ראיתי אנשים שנהרגו בכדי שלך תהיה מדינה,  למה אתה שווה אם אתה לא מסוגל  להגן על רכוש יהודי או תושבים יהודים, הבדואים האלו נמצאים מאה מטר מבתי היהודים ואתה מאפשר את זה"

הקצין: "גברת יש נהלים ואני עובד על פיהם" לא ויתרתי  "מרגע זה אמרת לי שאתה פקיד ולא קצין בצבא הגנה לישראל שיש לו שכל בקודקודו" בינתיים הבדואים צועקים, "נחזיר אתכם לאירופה הם יודעים איך לטפל בכם" אבל המפקד כלא שומע ממשיך לדבר בפלאפון ולבדוק נהלים " איזה נהלים מוטעים יש לך, אתה לא יכול לעצור את מי שצריך לעצור, אתה לא יכול להרחיק אותם מישוב יהודי, אתה לא יכול לשמור על האדמות שלנו ואתה אפילו לא יכול להגיע בזמן , אני מתביישת, תראה איך הבדואים צוחקים עליך, היה עדיף שלא תבוא בכלל והצבא לא יתבזה באפסיות הקצינים שלו" ראיתי שהבחורים שלי שותקים מפני כבודי, הסתכלתי עליהם וחשבתי, הם בטח אומרים לעצמם, "אימא, הבדואים ידעו בדיוק כבר בהתחלה מה הולך לקרות, את לא האמנת להם, תשכחי מאידיאלים וגאווה לאומית, זה לא קיים" אבל איך הקצין מסתדר עם הלעג של הבדואים עליו?

למותר לציין שאחרי שהצבא הלך הם המשיכו לחרוש עוד הרבה שדות, הרבה מעבר למה שהצבא התיר להם. אני קוראת לכם: לא להשלים עם המצב, אם יש נהלים מוטעים אז צריך לתקן אותם. צבא הגנה לישראל חייב להיות כשמו – צבא הגנה לישראל!