שנתיים מאסר לפעיל משמרות הצניעות

איש משמרות הצניעות של שכונת גאולה שהתנגד לקיומה של חנות ותקף העובדים. ביהמ"ש: מדובר באדם שהקנאות המדריכה אותו מעוורת את עיניו.

אורלי הררי , כ' בשבט תשע"א

השר ישי מוברח מהפורעים במאה שערים
השר ישי מוברח מהפורעים במאה שערים
חדשות 24

בית המשפט המחוזי בירושלים גזר הבוקר שנתיים מאסר על שמואל וייספיש, פעיל משמרות הצניעות בגין תקיפה ואיומים נגד עובדי חנות במאה שערים. בנוסף, הטיל בית המשפט על וייספיס לשלם פיצוי של 50,000 ש"ח לבעל החנות.

וייספיש הורשע בעבירות של התפרעות, סחיטה באיומים, סחיטה בכוח, תקיפה, תקיפה הגורמת חבלה ממשית בנסיבות מחמירות וחבלה חמורה בנסיבות מחמירות.

הרקע להרשעה הוא התנגדותו של "ועד גאולה", המשתייך למשמרות הצניעות של העדה החרדית בירושלים, לקיומה של חנות למכירת ציוד אלקטרוני ומחשבים, אשר פעלה בכיכר השבת שבשכונת גאולה.

הנאשם, שהשתייך לארגון, נטל חלק פעיל ביותר בהפגנות אלימות שהתרחשו לפני כשנתיים וחצי בפתח החנות. במהלך ההפגנות הטרידו הנאשם ושותפיו את הקונים בחנות, קראו לעבר המוכר קריאות גנאי  כמו "נאצים", "שורפי נשמות" ו"חזירים". באחת הפעמים הושלכו אבנים לעבר החנות, שפגעה באחד העובדים וגרמה לפציעתו.

באירוע אחר, גררו וייספיש וחבריו את בעל החנות, והיכו אותו נמרצות. כתוצאה מהמכות נשבר אפו של בעל החנות וכן אחת מאצבעות ידיו.

בהכרעת הדין כתבה השופטת נאוה בן אור "הנאשם היה דמות בולטת, אגרסיבית, מהגרעין הקשה של המתפרעים, אשר הפכו את חייהם של עובדי החנות לבלתי נסבלים. המדובר בהתנהלות פרועה ואלימה שהתמשכה על פני תקופה של שבועות ארוכים, ולנאשם הייתה הזדמנות לשוב ולהרהר במעשיו, פעם אחר פעם. אין המדובר בהצטרפות חסרת מחשבה, רגעית, לאירוע אלים, בודד, שלאחריו באה תובנה בדבר חומרת המעשה, ועימה חרטה. המדובר בפעילות מתמשכת, מתוכננת, כאשר לנגד עיני הנאשם עומדים עובדי החנות, אנשים הגונים, המבקשים להתפרנס ממשלח יד מהוגן ולא ללכת בטל, בעוד הוא ממרר את חייהם מדי יום ביומו או כמעט מדי יום ביומו, עולב בהם, פוגע בהם, מאיים עליהם וגורם בסופו של דבר למנהל החנות לנזק גוף חמור".

"על אף שבעלי החנות ביקשו להידבר בדרכי שלום, ואף היו מוכנים לקבל עליהם את פסיקתו של הבד"צ, לא שעה הנאשם לבקשה זו, וביחד עם חבריו המשיך בהתפרעויות והסלים אותן. העובדה שהנאשם לא פעל מתוך אינטרסים אישיים אין בה כדי להקל עימו, כי אם להיפך, היא מצביעה על מסוכנות רבה. המדובר באדם שהקנאות המדריכה אותו מעוורת את עיניו ומונעת ממנו לזכור איסורים חמורים, כגון האיסור על הלבנת פני אדם ברבים", הוסיפה השופטת.