השר ארדן:
"הפערים אדירים, אין פרטנר"

השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, מתייחס בראיון לעיתון "בשבע" להחלטתו להקפיא את העבודות ברוואבי, לסיכויי השלום בעת הנוכחית ועוד.

רוני ארזי , כ"ב בשבט תשע"א

השר גלעד ארדן
השר גלעד ארדן
פלאש 90

טרם הוסר הערפל סביב שמותיהן של החברות הישראליות המשתתפות בבניית העיר הפלשתינית רוואבי, אך לא מעט גורמים רשמיים כבר פועלים נגד החברות,שהביעו את הסכמתן להחרים מוצרים ישראליים מיו"ש.

שר התשתיות עוזי לנדאו מישראל ביתנו הודיע כי משרדו וכן רשויות המים והחשמל לא ישתפו פעולה עם חברות אלה. ואילו השר להגנת הסביבה, ח"כ גלעד ארדן מהליכוד, קרא לעצור את הפרויקט כולו, מטעמים ירוקים. ביקשנו לשוחח עם השר ארדן, מספר 3 ברשימת הליכוד בבחירות האחרונות, על קריאתו ועל משנתו המדינית בכמה סוגיות בוערות.

מה הביא אותך לקרוא לשר הביטחון להקפיא את העבודות ברוואבי?

"לפני מספר חודשים קיבלתי תלונות ממתיישבים יהודיים באזור על האפליה באכיפה מצד המינהל האזרחי. הגעתי לסיור ברוואבי כדי להבין במה מדובר, וכשראיתי שמדובר בעיר בהיקף עתידי של 40 אלף איש, שיש לה השלכות דרמטיות על הסביבה בשפכים ובפסולת שלה או בשאלה מאיפה היא תיקח מים, ביקשתי לראות תסקיר השפעה על הסביבה כמו שדורשים מכל פרויקט בתוך מדינת ישראל. זה נכון שכאן אין למשרד שלי סמכויות כי זה שטח A, אבל יש אפשרות לנצל את העובדה שדרכי הגישה לעיר הן בשטח C. ומכיוון שלא קיבלנו תשובות על כל השאלות גם אחרי ארכה שניתנה ליזמים, אני דורש מהמינהל האזרחי ומשר הביטחון שיורו על הפסקת שיתוף הפעולה ומתן האפשרות לשימוש בדרכי הגישה עד שיינתנו פתרונות לזיהום שם.

הזיהום הזה קודם כל יפגע בפלשתינים ובמקורות המים שלהם, אבל הוא כמובן גם חוצה גבולות ועלול לזהם את הסביבה של התושבים היהודיים באזור וגם את אקוויפר ההר, ולפגוע בכל מדינת ישראל“.

האם משרדך מצטרף למשרדי הממשלה המחרימים את החברות הישראליות שבונות ברוואבי?

"דעתי על החברות הללו ודאי שלילית ביותר, ואני חושב שאם הן משתתפות בהחרמת מוצרים ישראליים, בהחלט צריכות להיות לכך השלכות כלכליות עליהן. עם זאת, למשרד שלי אין עבודה עם חברות, זה לא משרד שבונה פרויקטים ואין לזה רלוונטיות".

בעקבות חשיפת אל-ג'זירה, מהי דעתך על הסכמת אולמרט לעקור יישובים גדולים כמו קריית ארבע?

"כל הדרך הזו של לדבר כל הזמן על איזה ויתורים ועקירות יתבצעו כדי להביא הסכם מדיני היא שגויה, ומאז אוסלו מוכח שהיא גורמת את ההפך ומביאה את הפלשתינים רק לדרוש עוד ועוד ולהתחפר בעמדותיהם. אני חושב שהפרסומים מוכיחים כמה שיקרי הנרטיב שמוכרים לנו בימים האחרונים כאילו יש פרטנר והפערים קטנים - אין פרטנר

והפערים גדולים! כי אם הממשלה הכי שמאלנית שהיתה פה אי פעם בראשות אולמרט ולבני, שהיתה מוכנה לגרש ולפנות כל כך הרבה, כולל קריית ארבע ומקומות רבים נוספים, זה עדיין לא סיפק את הפלשתינים שדרשו גם את מעלה אדומים, גבעת זאב, אפרת, הר חומה ו גילה - זה רק מראה שהפערים אדירים ושאין פרטנר. צריך להבין שאין סיכוי להגיע להסדר מדיני שיסיים את הסכסוך".

יש מחלוקת בליכוד בעניין ועדת החקירה לארגוני השמאל. האם המתח גדול מתמיד בין חלקי הסיעה?

"אי אפשר לומר את זה. לא זיהיתי מתח כל כך גדול. אני הצבעתי בעד הקמת ועדת החקירה. אם ארגוני השמאל גאים במעשיהם ובתורמים שלהם, הם צריכים לדרוש את השקיפות הזו.

אני לא מבין מה המסע המתלהם הזה, כאילו מדובר פה בפגיעה בדמוקרטיה. יש פה שימוש בכלי דמוקרטי של הכנסת לטובת שקיפות, וטוב שציבור התורמים של הארגונים יבין מי עוד תורם יחד איתו לאותם ארגונים - האם אלו תורמים שמעוניינים בישראל חזקה ומאוחדת או בחיסולה של ישראל כמדינה יהודית".

האם נכון הרושם שקולך לא כל כך נשמע בנושאים המדיניים, למרות מיקומך כמספר 3 בליכוד?

"אני חושב שקולי נשמע היטב בכל העניינים המדיניים. אני יצאתי נגד ההקפאה ואני מביע את עמדותיי בכל נושא מדיני".

מה אתה עונה לאלו החוששים שכל ח"כ נאמן ארץ ישראל שמגיע לשררה מתמתן בעמדותיו?

"אני יכול להבין את החששות האלה, אבל בנושא שלי - יש לי עמדות ברורות ואני מביע אותן באופן טבעי. זה נכון שראש הממשלה הוא זה שאחראי להובלת המדיניות ואי אפשר להוביל מדיניות עם שלושים איש ביחד. אבל אני מביע את עמדותיי גם לגבי נושאים שראש הממשלה יוזם ומוביל, ואני לא מבין מה מצופה מעבר לזה".

השבוע דווח על עיכוב ואפילו הסרת המינוי שלך לשגריר ישראל באו"ם. תגובתך?

"אני מציע לא להתרשם מהפרסומים - לא לגבי מועמדות ולא לגבי הסרת מועמדות. התפקיד הוצע לי על ידי ראש הממשלה ושר החוץ. לאור האי שקט הפוליטי והשינויים האחרונים, כרגע ההחלטות בנושא הזה ממתינות. אבל זה לא ירד מהפרק, וגם אני צריך לגבש עוד את עמדתי הסופית בעניין".

כחבר הוועדה לבחירת שופטים – המינויים שנעשו בשנים האחרונות מצליחים למתן את אופייה הדימוטה של מערכת המשפט?

"אני לא עוקב כל יום אחרי התוצאות בבג"ץ או בבתי המשפט. אני מנסה כל הזמן לפעול כדי לקדם את אחד הדברים שאני מאמין בהם - שופט במדינת ישראל צריך שיהיה לו רקע, זיקה ואהבה לחשיבות של ערכים יהודיים וציוניים. אני משתדל לקדם תמיכה במועמדים כאלה, ואני חושב שהיתה התקדמות משמעותית בשנים שאני בוועדה ואני מאוד משפיע בתוכה. להגיד שהגענו אל המנוחה והנחלה? אני חושב שאין עדיין איזון ויש עדיין נטייה לליברליות-יתר וכפות המאזניים עדיין לא שקולות במערכת המשפט".

אתה רואה סיכוי לשנות את שיטת בחירת נשיא העליון משיטת הוותק לשיטת האיכות?

"התבטאתי בעבר המון פעמים בעניין ואף הגשתי הצעה כדי ששיטת ה'סניורטי' תבוטל. תפקידי כנבחר ציבור הוא לוודא שיהיה מנגנון שיביא לכך שלתפקיד כל כך חשוב כמו נשיא ביהמ"ש העליון ייבחרו השופט או השופטת הטובים ביותר מבין שופטי העליון. למעשה כבר היו תקדימים, כי נבחרה נשיאה לבית הדין הארצי לעבודה שלא היתה הוותיקה ביותר. אני מקווה שלאור התקדים הזה ולאור הדיון הציבורי בשנים האחרונות, שר המשפטים שהוא יו"ר הוועדה יביא לכך שבפעם הבאה יהיה תהליך מסודר".