האם אותר קברו וישובו של הנביא זכריה?

רשות העתיקות חושפת פסיפס מרשים וכנסיה שלטעמם של חלק מהחוקרים הם אתר מקום מושבו וקברו של הנביא זכריה.

שמעון כהן , כ"ח בשבט תשע"א

כפרו של זכריה?
כפרו של זכריה?
רשות העתיקות

תגלית ארכיאולוגית מרשימה הכוללת פסיפס מרשים בגודלו וביופיו וכנסיה התגלו בחפירות שקיימה רשות העתיקות בחורבת מדרס בשפלת יהודה. חוקרים שונים שביקרו באתר בעת החפירה הציעו לזהות במקום את מקום מושבו וקברו של הנביא זכריה. 

במהלך החודשים דצמבר 2010 וינואר 2011, נערכה בחורבת מדרס חפירה בעקבות שוד עתיקות. בעקבות גילוי חפירות שוד עתיקות באתר בהם ניסו השודדים לפרוץ ולבזוז מערכת תת קרקעית עתיקה במקום.

אתר חורבת מדרס מוכר כישוב יהודי גדול וחשוב מתקופת הבית השני ועד לחורבנו במרד בר כוכבא בשנת 135 לספירה. באתר שרידי מבנים, מערות, מתקנים חקלאיים ומערכות מסתור מסועפות. האתר זוהה כאתר ישוב מרכזי על ידי מספר חוקרים, חקירתו החלה בסוף המאה ה-18 ונמשכת עד היום.

בשנות השמונים נתגלה באתר משקוף מעוטר ייחודי, בשל הדמיון בינו לבין משקוף זהה מבית הכנסת מחורבת נבוריה בצפון הארץ העלו החוקרים פרופ' עמוס קלונר וד"ר צבי אילן ז"ל סברה, שסמוך אליו נמצא מבנה בית כנסת יהודי קדום.

לאחרונה בעקבות פעילות שודדי העתיקות במקום, התגלה המשקוף מחדש, על ידי מפקחי היחידה למניעת שוד עתיקות של רשות העתיקות. בעקבות הגילוי נערכה במקום חפירה במטרה לחשוף את צפונותיו של המבנה המונומנטאלי אליו היה שייך המשקוף. את החפירה ניהלו מטעם רשות העתיקות אמיר גנור ואלון קליין מהיחידה למניעת שוד עתיקות.

בחפירה נחשף בנין ציבורי מרשים ביופיו מהתקופה הביזנטית ובו מספר שלבי בניה. בשני שלבי הבניה האחרונים שימש הבניין ככנסיה מפוארת אך מתוצאות החפירה וכעדות מהממצאים, מסתמן שכנסיה זו בנויה אל תוך מתחם ציבורי גדול מתקופת הבית השני ומרד בר כוכבא ששימש בשלבי הבניה הראשונים של המתחם. הכנסייה, בשלביה האחרונים, בנויה בתכנית של בזיליקה ובחזיתה חצר התכנסות רחבת ידיים מרוצפת בלוחות אבן ממנה נכנסים למסדרון מבוא. דרך פתח מעוצב נכנסים לפנים המבנה לאולם תווך בו היו שמונה עמודי שיש מרהיבים נושאי כותרות מפוארות שהגיעו ביבוא מיוחד מאזור תורכיה. בקדמת האולם המרכזי במה מוגבהת ומשני צידי האולם סיטראות רחבות. כל רצפות הבניין עוטרו ברצפות פסיפס מרהיבות בהם דגמים מעולם החי והצומח ודגמים גיאומטריים במצב השתמרות נדיר. מאחורי הבמה מוקמו שני חדרים האחד בעל רצפת שיש והשני הוביל לקבר תת קרקעי שנתגלה ריק מתוכן.

מתחת לכל הבניין מסתעפת מערכת מסתור תת קרקעית ובה חדרים, מתקני מים, מלכודות וחדרי אגירה, מערכת זו שייכת למבנה רחב ידיים מתקופת הבית השני שהכנסייה הביזנטית נבנתה לתוכו. במערכת נתגלו מטבעות מימי המרד הגדול 66-70 לספירה ומימי מרד בר כוכבא  132-135 לספירה, כלי אבן, נרות וכלי חרס שונים האופייניים לאוכלוסיה היהודית מהישוב בעת ההיא.

כאמור חוקרים שביקרו באתר סבורים כי מדובר במקום מושבו וקברו של הנביא זכריה. מקורות נוצריים קדומים זיהו את מקום קבורתו של הנביא זכריה בכפר זכריה וציינו שמקום קבורתו נתגלה בשנת 415 לספירה.

החוקרים סבורים לאור ניתוח המקורות הנוצריים ובהם מפת מידבא, שיתכן והכנסייה בחורבת מדרס הינה כנסיית זיכרון לציון קבר זכריה הנביא, נושא זה ייבדק וייחקר בזמן הקרוב. רשות העתיקות פעלה בחודש האחרון לחשיפת המבנה המפואר, בירור צפונותיו ושימור רצפות הפסיפס.

בימים הקרובים יכוסו הפסיפסים המרהיבים ויחל תהליך תכנון לשימור האתר והצגתו לקהל הרחב בעתיד כאחד מהאתרים שנבחרו לטיפול במסגרת פרויקט המורשת הלאומית של ראש הממשלה. אין ספק שהתגלית יוצאת דופן וחשיבותה רבה הן מבחינה מחקרית והן מבחינה דתית ותיירותית.