לקידוחי הנפט הימייים, אלה שמבטיחים לאזרחי ישראל עתיד כלכלי ורוד ועתיר מזומנים, מסתבר שיש השלכות סביבתיות חמורות ולמדינת ישראל עדיין אין תכנית היערכות והתמודדות עם ההשלכות הללו.
בדיון מיוחד שקיימה אתמול (ב') בכנסת הועדה המשותפת לועדות הפנים והעבודה לנושא סביבה ובריאות, הוצגו הנתונים המדאיגים.
בפתח הדיון, אמר יו"ר הועדה המשותפת, ח"כ דב חנין, כי יחד עם המשמעות החיובית שיש למציאת הגז סמוך לחופי ישראל, קיימים סיכונים סביבתיים משמעותיים שמדינת ישראל חייבת להתמודד איתם.
לקראת הדיון, הכין איתי פידלמן, איש מרכז המחקר והמידע של הכנסת, מסמך מידע מקיף בנושא. ממסמך המידע עולה, כי נכון להיום, אין בישראל מספיק ידע מקצועי המאפשר להתמודד עם מכלול ההיבטים הסביבתיים של קידוחי ים עמוק – השפעות הקידוח עצמו והשפעות של דליפה אפשרית.
עוד עולה מן המסמך כי באנגליה, נורווגיה ודנמרק קיים משרד ממשלתי ייעודי העוסק בהיבטים השונים של הקידוח.
באנגליה, היזם מפקיד פיקדון לטיפול עתידי בבעיות של זיהום סביבתי.
רני עמיר, ראש אגף ים וחופים במשרד להגנת הסביבה, אמר כי קידוחי הגז והנפט העמוקים הם נושא חדש עבור המשרד להגנת הסביבה. הוא ציין כי הקידוחים מתבצעים מחוץ למים הטריטוריאליים של מדינת ישראל ולכן לא ברור אם המשרד יכול לאכוף את חוקי הסביבה של מדינת ישראל על אסדות הקידוח.
עוד הוסיף עמיר ואמר כי מדינת ישראל תוכל בעתיד לאשרר את הפרוטוקול למניעת זיהום ים מקידוחי גז ונפט אם תוכל להבטיח שהיא מסוגלת לעמוד בפרוטוקול. כמו כן הזכיר שהמשרד להגנת הסביבה נערך מזה זמן רב לבלימת אירועי זיהום ים בשמן אולם בניגוד להחלטה שנתקבלה בשנת 2008 ממשלת ישראל אינה מקצה תקציבים וכוח אדם לתכנית הלאומית למניעת זיהום ים.
עורכת הדין איריס שליט מהמשרד להגנת הסביבה חיזקה את דבריו של עמיר ואמרה כי מחויבת חקיקה שתהיה תואמת לדין הבינלאומי.
עמיר הוסיף כי אחד הסיכונים המדאיגים מזיהום נפט בים התיכון הוא השבתת מתקני ההתפלה המתוכננים לקום בחופים.
ד"ר יעקב מימרן, מנהל המינהל לרישוי אוצרות טבע במשרד לתשתיות לאומיות, אמר כי חיפושי נפט וגז הינם מציאות נדרשת ואולם הוא מקיים מגעים עם המשרד להגנת הסביבה על מנת להסדיר הגנות סביבתיות לקידוחים. כמו כן ציין כי בידי המשרד לתשתיות לאומיות כלים המאפשרים לוודא שחברת "נובל אנרג'י", יזמית הקידוח בלוויתן ותמר, תדאג להגנות סביבתיות.
כרגע "נובל אנרג'י" מעסיקה חברת ייעוץ, הבוחנת את צעדיה מבחינה סביבתית. בעתיד, המשרד יבחן את ההיבטים הסביבתיים של הקידוח באמצעות חברה שתזכה במכרז.
עורכת הדין נעה יאיון מהחברה להגנת הטבע הביעה דאגה מהיעדר מידע לגבי יכולת ההתמודדות עם תקלות בקידוחים מהסוג הזה, וכי קיים מעט מידי שיתוף ציבור. היא אמרה כי ראוי שתוקם ועדה בין-משרדית, שהמשרד להגנת הסביבה יהיה חבר בה, שתפקח על הקידוחים, והציעה שלחקיקה יוכנסו מנגנוני בקרה סביבתית על קידוחים ימיים של נפט וגז.
עו"ד בני רובין ממשרד המשפטים אמר כי ניתן לאכוף את החקיקה הסביבתית בתחום המים הכלכליים של מדינת ישראל.
ביני זומר, מנהל רגולציה בחברת נובל אנרג'י, אמר כי הם מתחייבים לשמור על הסביבה, הבריאות ובטיחות העובדים. הוא הודיע כי החברה ביצעה תסקיר סביבה ותסקיר הפרדת פסולת והזמין את הועדה לסייר בקידוחי הגז והנפט.
עו"ד מיכל גולדברג, יועצת משפטית לועדה, אמרה כי עדיין יש צורך להסדיר את נושא הקידוחים הימיים. עוד אמרה כי בחוק הנפט משנת 1952 אין הסדרה של הנושאים הסביבתיים.