עורכי הדין ורד כהן ורענן בר-און הגישו היום (שלישי) עתירה לבג"צ נגד היועץ המשפטי לממשלה, בסוגית רצח הילדה תאיר ראדה ז"ל.
עורכי הדין בר-און וכהן הגישו את העתירה בשמם של דורון בלדינגר, מומחה לוידאו וסאונד, שהיה עד הגנה במשפט נגד רומן זדורוב, המורשע ברצח, וכן בשמו של ד"ר חיים סדובסקי, שהיה אף הוא מעורב בהגנתו של רומן זדורוב.
עורכי הדין ורד כהן ורענן בר-און הדגישו בעתירתם, כי גם הם וגם העותרים עצמם פועלים בהליך זה על חשבונם, תוך הקדשת זמנם הפרטי, בהתנדבות , וזאת רק על מנת להביא לכך, שכל המעורבים בביצוע הרצח הנורא – ייתפסו ויישפטו.
בר-און וכהן הסבירו כי מטרת העתירה אינה להביא לזיכויו של רומן זדורוב, וכלל אין בה כדי לנקוט עמדה כלשהי לענין הרשעתו של רומן זדורוב. מטרת העתירה הינה להביא לתפיסת עבריינים לכאורה, אשר החקירה נגדם לא בוצעה או לא מוצתה כלל, ולהביא למעצרם.
בעתירה מסבירים עורכי הדין בר-און וכהן, כי בית המשפט המחוזי בנצרת שהרשיע את זדורוב בביצוע רצח הילדה, קבע מפורשות בפסק דינו, כי אינו יכול לשפוט, אלא בראיות שהובאו בפניו, וכי לא יכול היה להכריע אלא במה שהונח בפניו וקשור לרומן זדורוב עצמו. לטענתם יש בנמצא ראיות מזירת הרצח, המלמדות על מעורבות בני נוער ברצח, ולמרות זאת נמנעה המשטרה לחקור ראיות אלה ולמצות את חקירת בני הנוער ומידת מעורבותם ברצח הילדה.
מעבר לממצאים ביולוגים המלמדים על מעורבות אחרים, שאינם רומן זדורוב, בביצוע הרצח, יש בידי המשטרה שלל עדויות, של נערים ונערות, הקושרים לכאורה בני נוער מסוימים לרצח, מעוררים חשד כבד לתיאום גרסאות, ואפילו מספקים את המניע לרצח. בנוסף, קבועים עורכי הדין כי יש בנמצא ראיות לכך, שהנרצחת הכירה היכרות מוקדמת את רוצחה. לטענתם על אף שנגד זדורוב לא נמצאה ראיה מוחשית ממשית בזירת הרצח, נמנעה המשטרה מלחקור חשד למעורבות בני נוער ברצח הילדה.
בין פרטי ההוכחות שלטענת עורכי הדין בר און וכהן לא בחנה המשטרה ולא חקרה לעומק ניתן למצוא פגיעות בגופה של ראדה המלמדים לכאורה כי שני תוקפים ביצעו את הרצח, עשרות טביעות אצבעות בזירת הרצח, טביעות שאינן של זדורוב ולא נבדקה האפשרות שהן קושרות בין אותם בני נוער חשודים לכאורה לבין הרצח.
כמו כן טוענים השניים כי בידי המשטרה דגימות DNA שאינן של זדורוב ולא הושוו בחקירת המשטרה לחשודים אחרים. כך גם קיימות טביעות נעליים שאינן של זדורוב, עשרות שערות ארוכות גם בידה של תאיר ז"ל. שערות אחרות, קצרות, נבדקו ולא נמצאה ביניהן לבין שערותיה של תאיר או של זדטורוב התאמה. לטענת עורכי הדין בר און וכהן, המשטרה לא חקרה באזהרה בני נוער הידועים בשמותיהם, שכלפיהם יש לכאורה ראיות נסיבתיות למעורבות ברצח. בעתירה הם מציגים את הראיות הנסיבתיות לפרטיהן.
בר-און וכהן מסבירים בעתירה כי זדורוב הורשע על סמך הודאתו ועל סמך טביעת נעל לכאורה של רומן זדורוב על הגופה. זאת, בהסתמך על עדותו של רפ"ק במשטרה מטעם המאשימה. אלא שבשלב הסיכומים במשפט, התגלה, כי אותו רפ"ק זייף, לכאורה, את סימן "טביעת הנעל" והתגלה, באקראי, כי בוצע "פוטומונטאז'", על מה שאמור היה להיות טביעת הנעל כביכול.
עוד טענו כי בית המשפט המחוזי בנצרת לא דן בטענות בדבר הזיוף לכאורה על ידי קצין המשטרה הבכיר של טביעת הנעל. ואילו התלונה שהוגשה נגד רפ"ק האמור – נדחתה, כמו גם הערר שהוגש עליה. לטענת בר-און וכהן, לא ניתן להותיר את המעשה המיוחס לרפ"ק האמור ללא חקירה.
"האם זדורוב הורשע על סמך ראיה מזוייפת? זאת לא ניתן יהא לדעת, אלא אם תבצע המשטרה את תפקידה ותחקור ענין זה, אותו הינו מתנגדת לחקור", אומרים השניים ומוסיפים: "אנו כחברה וכשיטה משפטית, חבים לילדה שנרצחה את בירור האמת, וכי השלמת חקירת הרצח על ידי המשטרה הינה אינטרס ציבורי ראשון במעלה".
