מי מפר את החוק למלחמה באלימות נגד נשים?

בוועדה לביקורת המדינה התגלה כי בתי המשפט לא מדווחים למשטרה על הוצאת צווי הרחקה לגברים אלימים. חסון: יש להסדיר את הדיווח.

אורנית עצר , ב' באדר ב תשע"א

.
.
פלאש 90
ביום האישה הבינלאומי, התגלה היום (שלישי) בוועדה לביקורת המדינה כנסת כי הפרט אולי האלמנטארי ביותר - טרם מבוצע במערכת הבירוקרטית שלנו: בניגוד לחוק למניעת אלימות במשפחה, בתי המשפט אינם מדווחים בצורה סדירה למשטרה על הוצאת צווי-הרחקה מבתיהם של גברים-אלימים. כך, המשטרה איננה מודעת כלל כי על הגבר המאיים לעזוב את ביתו, וכי עליה ליטול ממנו את כלי הנשק שברשותו. בדיון בוועדה התברר עוד כי אם האישה לא תתלונן נגד הבעל-האלים על הפרת צו-ההרחקה, המשטרה כלל לא תדע על קיומו של הצו.
 
יו"ר הוועדה, ח"כ יואל חסון (קדימה) הדגיש כי "בלי אכיפה יעילה אין לצו ההרחקה שום ערך. אנחנו מחוקקים חוק ומקווים לשנות את המציאות המרה - ואח"כ במבחן השטח זה מתמסמס. אני דורש שבתוך שבועיים ייפגשו קציני המשטרה עם מנהל בתי המשפט משה גל, ויסדירו את הנוהל של חובת הדיווח". חסון גם דרש להעביר אליו ולמבקר המדינה, את פרוטוקול הפגישה.
 
את ההתעלמות מחובת הדיווח של בתי המשפט, חשפה בדיון עו"ד מאירה בסוק מהלשכה המשפטית של נעמ"ת. בתגובה אמרה מימי אמסילי, מנהלת תחום אזרחי ומשפחה בהנהלת בתי המשפט כי "עשינו שינויים בנוהל, וכיום מזכירויות בתי המשפט מחויבות להעביר את הצווים לתחנות המשטרה הרלוונטיות, וכן את האיסור להחזיק נשק לצה"ל ולמשרד הפנים. אנחנו שולחים בפקס ומוודאים טלפונית שהפקס הגיע". על כך הגיבה תנ"צ ורדה שחם, ראש חטיבת חקירות במשטרה כי "אין חיה כזאת 'פקס למשטרה', ואי אפשר להציף את התחנות  בפקסים. יש בתי משפט ששולחים לנו - ויש כאלו שלא שולחים כלום. לא-פעם הפקס מגיע למחלקה הלא-רלוונטית. אנחנו דורשים שהדיווח יגיע כקובץ ממוחשב, כדי שנוכל לעקוב אחרי הביצוע".
 
שחם הודתה כי "גם כיום טרם מודעים במשטרה לעובדה, שעצם הגשת התלונה היא כבר שיאו של תהליך אלימות כלפי האישה, עד שהיא אזרה-אומץ להגיש תלונה. יש אלימות במשפחה בכל המגזרים, ובמקרים רבים המתלוננת חוזרת בה. הדילמות שלנו כחוקרים הן אמיתיות האם לחקור את הילדים, מה ההשלכות על המצב המשפחתי וגם השכנים חוששים מלדווח". שחם דיווחה כי מתוך כ-3,700 צווי הרחקה שהוצאו בשנת 2010, נחקרו באותה שנה 750 מקרים של הפרת הצו ע"י הגבר-האלים, ולדבריה בכ-50% מהמקרים גם הוגשו כתבי אישום.
 
מבקר המדינה, השופט (בדימוס) מיכה לינדנשטראוס קרא בדיון להחמיר את הענישה על גברים-אלימים, והדגיש כי הוא אומר זאת מניסיונו כשופט.  מיכל רוזין, מנכ"לית איגוד מרכזי סיוע לנפגעי תקיפה מינית בישראל ציינה, כי "מול עינינו גילינו בוועדה, איך אין שיתוף פעולה ברמה הכי-בסיסית בין המשטרה להנהלת בתי המשפט. לא צריך להזדעק ולצקצק שיניים בכל פעם שיש רצח - אלא לשנות תודעתית את החינוך בארץ". יעקב עמית, מנהל האגף לרישוי כלי ירייה במשרד הפנים הוסיף כי כבר שנים רבות הם מבקשים שבתי המשפט ידווחו על שלילת נשק מבעל-אלים בקובץ ממוחשב, אך עדיין זה מגיע בפקס. לדבריו, "בניגוד לנדרש ולקבוע בחוק – לא תמיד בית המשפט פונה מפורשות לשלול את הנשק מגבר שהוצא נגדו צו-הרחקה מביתו –  אך אנחנו 'מגדילים ראש' ושוללים ממנו את הנשק".
 
ח"כ מרינה סולודקין הוסיפה כי "מדובר באחת הבעיות הכואבות ביותר בחברה הישראלית ולא-פעם שיקול הדעת של קצין המשטרה לסגור את התיק הוא מוטעה".
 
יו"ר הוועדה ח"כ חסון ציין כי "רק בשבועות האחרונים נחשפנו למקרי אלימות ולאזלת יד של הרשויות למרות נורות האזהרה. לפחות במקרה רצח אחד – הרוצח היה גבר-אלים שהפר צו-הרחקה. בדרך כלל אלימות במשפחה היא דבר שניתן לצפות, כי היא איננה מתחילה ביום אחד וחובה להזהיר מפניה ולמנוע אותה". חסון גם מתח ביקורת על פערי השכר בשוק העבודה בישראל בין גברים לנשים, למרות הזהות במעמד ובניסיון.