האיום הרדיואקטיבי: ענן חלקיקי הכור

לכור היפני פוטנציאל פגיעה כפול מזה של הכור בצ'רנוביל. ענן החלקיקים עשוי לפגוע במרחק של אלפי קילומטרים.

שמעון כהן , ז' באדר ב תשע"א

כור גרעיני. ארכיון
כור גרעיני. ארכיון

פרופ' מנחם לוריא

פרופ' מנחם לוריא, מומחה לבקרה ומניעה של זיהום אוויר, ולאופן פיזור חלקיקים רדיואקטיביים באטמוספרה, במכון לחקר כדור הארץ באוניברסיטה העברית, מתייחס ביומן ערוץ 7 לדיווחים המדאיגים אודות גורל הכורים הגרעיניים ביפן לנוכח רעידת האדמה.

בראשית דבריו מדגיש פרופ' לוריא כי המידע כולו מקורו בשמועות והערכות ואין מידע וודאי הן לגבי המתרחש והן לגבי ההשלכות בעתיד שכן מדובר באירוע ראשוני מסוגו, אירוע בו קיימת דליפה מסוג זה מכורים גרעיניים.

את התכת החלקים מהכור הגרעיני מסביר פרופ' לוריא ואומר כי בכורים אלה "חלק הגרעיני ממשיך להיות פעיל כל הזמן כשהכור חם. הטמפרטורה גבוהה מאוד והחום הופך לקיטור שהופך לחשמל. גם אם מנסים לעצור את תהליך ההתחממות משתחרר חום והטמפרטורה הגבוהה, טמפרטורה של אלפי מעלות, מתיכה את חלקי הכור. החשש הוא שיהיה גז שיהפוך לחלקיקים שיתחברו לאבק והוא יעביר קרינה רדיואקטיבית למרחק של אלפי קילומטרים. כך היה בצ'רנוביל".

לוריא מוסיף שבחומר הפעיל של הכור היפני קיים פוטנציאל גבוה יותר ומסוכן יותר שאם ישתחרר לאטמוספרה תהיה בעיה כפולה מזו שהייתה בצ'רנוביל. התוצאה המיידית של אירוע כזה תהיה ניטרולו של שטח גדול מאוד. בשטח זה לא ניתן יהיה לשהות מחשש לפגיעה רדיואקטיבית ארוכת טווח, ומדינה אינה יכולה להרשות לעצמה ניטרולו של שטח שכזה.

פרופ' לוריא מוסיף ומציין את המשמעות ארוכת הטווח של אירוע מעין זה, משמעות המתמקדת בתחלואה גוברת של האוכלוסייה.

ומה באשר להשלכות לאזורנו? לדבריו כיוון נדידת החלקיקים כעת הוא הפוך ולכן באופן יחסי הסכנה באזורנו קטנה.