לדין אחרי שימוע. בלאו
לדין אחרי שימוע. בלאופלאש 90

פרקליטות מחוז ת"א הודיעה היום לבא כוחו של העתונאי אורי בלאו כי לאחר בחינת חומר הראיות שנאסף בחקירה שנוהלה בעניינו, ובעקבות מספר דיונים בלשכת היועץ המשפטי לממשלה, נשקלת העמדתו של בלאו לדין בעבירה של החזקת ידיעות סודיות על ידי מי שאינו מוסמך לכך (מבלי כוונה לפגוע בבטחון המדינה), עפ"י סעיף 113 (ג) לחוק העונשין. 

יצוין כי למרות שכותרת הסעיף הינה "ריגול חמור", לא מיוחסת לבלאו עבירת "ריגול" במשמעותה המקובלת, אלא מיוחסת לו כאמור עבירה שמהותה היא החזקת ידיעות סודיות ע"י מי שאינו מוסמך לכך.  

בטרם תתקבל החלטה סופית יתאפשר לבלאו לקיים שימוע ולשטוח טענותיו, באמצעות ב"כ, ככל שיחפוץ בכך. השימוע ייערך בפני היועץ המשפטי לממשלה.

כזכור, לפני כשנתיים וחצי קיבל בלאו מענת קם מאות רבות של מסמכים מסווגים, לרבות מסמכים רבים בסיווג "סודי ביותר" ו"סודי" שאותם גנבה מצה"ל כאשר שרתה כחיילת בלשכת אלוף פיקוד המרכז. תוכן המסמכים כלל תוכניות שונות למבצעים צבאיים, סיכומי דיונים שונים בצה"ל, פריסת כוחות צה"ל כולל סדר כוחות הצבא, סיכומי תחקירים בצה"ל, הערכות מצב של צה"ל, יעדים שונים של צה"ל וכדומה.

כשנה מאוחר יותר, התבקש בלאו על-ידי השב"כ להחזיר לרשויות את המסמכים המסווגים שברשותו. בשלב זה לא היה ידוע לרשויות מה מקורם של המסמכים אשר שמשו אותו בכתבותיו, אולם התגבש החשד כי בידי העתונאי מסמכים מסווגים נוספים אשר החזקתם בידי גורמים בלתי-מוסמכים פוגעת בבטחון המדינה. 

דובר משרד המשפטים מזכיר כי עפ"י הסכם שגובש עמו באותה עת, הובטח לו חסיון מלא מפני נקיטת הליכים כלפיו לגבי המסמכים אותם ימסור, לרבות הבטחה כי לא ייחקר כחשוד ולא יישאל אודות מקורותיו. כן סוכם כי המסמכים לא ישמשו כראיה בהליך פלילי נגד מי שהדליף אותם, ככל שיאותר. זאת, מתוך  רצון לגלות רגישות למלאכתו העתונאית של בלאו, ולאזן את הדברים כנדרש אל מול הסיכון הטמון בהחזקת חומרים צבאיים סודיים שלא כדין, באופן לא מאובטח, בידי גורם אזרחי שלא הוסמך לכך. כמו כן סוכם כי מחשבו האישי  של בלאו , בו נמצאו לדבריו המסמכים, יושמד, ותחת זאת תממן המדינה עבורו רכישת מחשב אישי חדש.

בעקבות חתימת ההסכם, מסר בלאו לחוקרי השב"כ  50 מסמכים, ויצר מצג שווא כלפי הרשויות כאילו החזיר את כל המסמכים המסווגים שבידיו. במקביל, ולאחר שמחשבו הושמד כמוסכם, מילאה המדינה את התחייבותה והעבירה לידי הנאשם את הסכום שנדרש לרכישת מחשב חדש. 

מספר חודשים מאוחר יותר, כאשר התגלתה זהות המדליפה, ענת קם, התברר גם היקף הגניבה, וכן התברר שקם העבירה לבלאו כ- 1800  מסמכים מתוך המסמכים הצבאיים שגנבה (ולא 50, כפי שסברו הרשויות עד אז).

ממצאי חקירת ענת קם לימדו, אפוא, כי בלאו הפר באופן בוטה את ההסכם שנחתם עמו, כיזב לכאורה את החוקרים, ומסר רק חלק מזערי מכלל החומר הצבאי הגנוב שהגיע לידיו. בלאו נדרש  להתיצב  לחקירה, אך נמנע מאז  - משך חודשים ארוכים -  מלשוב לארץ ולהתייצב לחקירה.   

בזמן שהותו בחו"ל הוחזרו חלק מהמסמכים שקיבל בלאו מענת קם באמצעות באי כוחו אך גם בהזדמנות זו לא הוחזרו כל המסמכים.

רק בספטמבר האחרון (2010) נחתם  עמו הסכם שהסדיר את חזרתו ארצה, במסגרתו התחייב לשוב ארצה, להשיב את כלל החומרים המסווגים שבידיו, בין אם קיבל אותם מענת קם או ממקורות אחרים,  ולהיחקר על החזקת המסמכים שקיבל מענת קם בניגוד לחוק, אם כי לא בתנאי מעצר.

באשר לחומרים שמקורם איננו ענת קם, המדינה התחייבה כי הם יועברו לידי גורם מוסמך בצה"ל שיעריך את הנזק שנגרם מדליפתם, ולאחר מכן הם יושמדו, ולא ייעשה ע"י המדינה כל ניסיון להתחקות אחר מי שהדליפם או העבירם לידי בלאו. 

הסכם זה נחתם בראש ובראשונה על-מנת שניתן יהיה להשיב למדינה את המסמכים המסווגים, למנוע את המשך הנזק הביטחוני, ומתוך נסיון לאזן בין הצורך לחקור את החזקת המסמכים הסודיים שהתקבלו מענת קם לבין הרצון למנוע במידת האפשר פגיעה בחופש העיתונות. 

עוד  נקבע בהסכם כי ככל שיוחלט להגיש כתב אישום בעניינו, ייערך השימוע לבלאו בפני היועץ המשפטי לממשלה, וזאת נוכח הרגישות המובנת של המקרה.  

כעת, משנסתיימה החקירה בעניין, קיבל היועץ המשפטי לממשלה את העמדה העקרונית של הפרקליטות, השב"כ ומשטרת ישראל, והגיע לכלל מסקנה כי מקרה זה הינו חריג, חמור וקיצוני מבחינת היקף ההדלפה והנזק שנגרם והיה עלול להיגרם כתוצאה ממנה, וכך גם מבחינת התנהלותו של בלאו במהלך כל השתלשלות הפרשה. 

כאמור, כעת החליט היועץ המשפטי לממשלה לשקול העמדתו של בלאו לדין פלילי. במשרד המשפטים פורטים את המניעים להחלטה זו: "כמות המסמכים שהחזיק בלאו – מאות ואלפי מסמכים מסווגים וסודיים ביותר, במשך תקופה ניכרת ללא סמכות כדין ; רגישות המידע הכלול במסמכים אלה והנזק הבטחוני מחשיפתם (כפי שנקבע בידי הגורמים המוסמכים) ומעצם החזקתם באופן לא מבוקר ומאובטח; העובדה שבלאו פעל כפי שפעל על אף שידע על הסכנה הנשקפת לבטחון המדינה ממעשיו ולאחר שהוזהר במפורש, וכן  כיזב את הרשויות וגרם להן להניח שהמסמכים המסווגים חזרו לידי צה"ל והם מאובטחים – בעוד שבפועל המשיך להחזיק במאות רבות של מסמכים (לרבות העתקים של אותם מסמכים שלכאורה החזיר במסגרת ההסכם); העובדה שלא שב לארץ ע"מ להיחקר במשך כשנה, על אף שידע כי הוא דרוש לחקירה".