הצעת חוק:
ארגון הפונה לבג"ץ יחויב להציג תורמיו

הצעת החוק של דני דנון ויריב לוין נועדה להגביל את יכולת ארגונים הפועלים נגד מדיניות ממשלת ישראל לעתור לבג"ץ.

חזקי ברוך , כ"ב באדר ב תשע"א

הפגנת השמאל הערב
הפגנת השמאל הערב
פלאש 90

הצעת חוק חדשה של ח"כ דני דנון (ליכוד) ויריב לוין (ליכוד) הונחה היום (ב) על שולחן הכנסת. הצעת החוק נועדה להגביל את יכולת ארגונים הפועלים נגד מדיניות ממשלת ישראל לעתור לבג"ץ.

לטענת ח"כ דני דנון מטרתה ל"מנוע את השפעתם הניכרת של פסיקות בית המשפט בשם ארגונים שאין להם עניין ישיר באירועים המדוברים, על מדיניות הממשלה והכנסת".

בתיקון להצעת חוק יסוד השפיטה, מבקשים ח"כ דנון וח"כ לוין לקבוע בין היתר שבעתירות לבית המשפט העליון, בשבתו כבית הדין הגבוה לצדק, תהא זכות עמידה לעותר ציבורי רק אם הנפגע הישיר הוא תאגיד הרשום בישראל ועיקר פעילותו בישראל.

עוד קובעת הצעת החוק, הצפויה לקומם עליה את ארגוני השמאל וארגוני זכויות האדם הפועלים בארץ, שהעתירה אינה מוגשת במקביל לעתירה של נפגע ישיר שכבר פנה לבג"ץ, שהעתירה הינה על פגיעה חוקתית מהותית בסדרי השלטון, על פגם מהותי בפעולת המינהל הציבורי כנגד הציבור או על עניין בעל אופי ציבורי מובהק.

אולם ארגוני השמאל ומדינות בקהילה הבינלאומית המעורבות בפעילות הומניטארית בישראל צפויים לזעום בעיקר על סעיף ספציפי בחוק החדש. סעיף זה קובע שארגון או גוף העותר לבג"ץ, הנתמך על ידי מדינה זרה, יביא בפני בית המשפט עם הגשת העתירה את רשימת התרומות שקיבל בשלוש השנים האחרונות.

בין היתר, יצטרך הארגון לפרט לצד עתירתו את זהות נותן התרומה, סכום התרומה, מטרתה וייעודה. ההצעה הינה חלופה להצעה לסדר היום של דנון להקים ועדות חקירה פרלמנטאריות למימון גופי השמאל ורכישת קרקעות בישראל על ידי ישויות זרות. אותה הצעה נפלה מסדר היום של הכנסת, לאחר שקוממה את השמאל ואת הקהילה הבינלאומית.

דנון ולוין מנסים להחיות אותה באמצעות הצעת החוק החדשה, המתפרסמת כאן לראשונה.בדברי ההסבר להצעת החוק טוענים שני המחוקקים מהימין כי "בשנים האחרונות נעשה שימוש נרחב בהגשת עתירות ציבוריות לבג"ץ נגד החלטות שלטוניות או מנהליות. עוד בשנות ה-80 החלה להיקבע בבג"ץ הלכה לפי יש להרחיב את זכות העמידה בבג"ץ גם לעותרים ציבוריים שאינן הנפגעים הישירים מהתנהלות המדינה. עתירות אלו, שאף הביאו לעתים לשינוי משמעותי בהחלטה או בפעולה שלטונית עד כדי ביטולן, הן בעלות משקל רב, ומשפיעות בצורה ניכרת על פעולות הרשות המבצעת והמחוקקת". 

לוין ודנון טוענים עוד בדברי ההסבר ש"כאשר מידע זה יעמוד לרשות שופטי בג"ץ, הם יוכלו לוודא כי לא יוכנסו לשערי בית המשפט העליון מניעים זרים של גופים אינטרסנטיים או עוינים, במסווה של עתירה בשם הציבור. כך למשל, במערכת הדה-לגיטימציה המתנהלת מזה מספר שנים כנגד הגדרתה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, מנסים גופים עוינים להשפיע על פעולותיהן של הרשויות בישראל במסווה של עתירות ציבוריות מטעם הציבור. הפרמטרים שנקבעו בהצעה יאפשרו לבית המשפט לוודא כי אין מניעים וגופים זרים העומדים מאחורי העותר הציבורי".